אהרון פוגל: "ייעצתי למישהו ששאל אותי אם כדאי להנפיק בישראל - שלא יעז"

"אי אפשר לנהל כיום , ייעצתי למישהו ששאל אותי אם כדאי להנפיק בישראל – שלא תעז", כך אמר אהרון פוגל, לשעבר יו"ר מגדל, בפאנל בנושא 'רגולציה ויעילות ותפקודו הכלכלי של שוק ההון' בכנס שוק ההון של הקריה האקדמית אונו. "יכולת היזמות שלך תלך ברגע שתנפיק. גם האכיפה המינהלית שקונסת ישירות מנהלים בברות ציבוריות משנה את כל התמונה וגורמת למנהלים להימנע מפעילות שאינה אלמנטרית. יכול להיות פה נפלא אבל עושים את הכל כדי שזה לא יקרה".

פוגל המשיך: "צריכה להיות פה גם מדיניות מס נורמלית אבל אין פה. יש מקום לתמיכת המדינה למשל להשתתף בסיכון במקרה של חברות שנשענות על מחקר ופיתוח. רגולציה זה דבר חשוב ביותר , חייבים לעשות רגולציה ששומרת על המשקיע ועל ביטחונו של האזרח באופן שקוף, אבל הרגולציה בעולם המערבי היא אחד הגורמים לעיכוב בצמיחת העולם, ואצלנו הגזימו עוד הרבה מעבר לכך".

גבאי: "הבורסה לא התאימה את עצמה לעולם"
יורם גבאי, הכלכלן הראשי של פעילים ניהול תיקי השקעות, אמר בפאנל: "מה שקרה בישראל זה שבשנת 2005 עברנו למעשה לשוק הון פתוח. אז נוצרה דילמה, כי בעוד שעל החברות נכפה לעבור את התהליך של הגלובליזציה, שוקי ההון בישראל נותר מפגר מבחינה זו. לא הצלחנו ליצור כדאיות להנפקות. הבורסה לא התאימה את עצמה לעולם וכמו הכדורגל הישראלי גם שוק ההון הוא משעמם ואינו פועל לפי בנצ'מארק עולמי. יש עוד הרבה צעדים שצריך לעשות פה על מנת שיהיה כדאי לפעול פה".

"איבדנו הרבה מאוד השקעות פיננסית כשעברנו מרשימת המדינות המתפתחות למדינות המפותחות. הגלובליזציה של שוקי ההון בעולם הם אתגר אבל זה לא צריך להוביל לנסיגה אלא דווקא הרגולטור צריך לעמוד באתגר כיצד אנחנו יכולים להפוך ליותר אטרקטיביים בעיני המשקיעים בעולם", הוסיף גבאי.

יונס: "מידת אטרקטיביות גדולה יותר בעולם"
אלי יונס, לשעבר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אמר בתגובה לדברי פוגל וגבאי: "אני אף פעם לא הייתי במשחק כדורגל, אבל מה שאהרון ויורם אמרו משתקף בפעילות הפיננסית בישראל. האשראי יורד, הבנקים מצליחים לעמוד בכל הדרישות מהן, שוק ההון לא עומד תחת אשראים יוצאי דופן. כלומר יש כלים למתן אשראי אבל החברות לא מגיעות אליו. ברור לחלוטין שמשהו לקוי בשיטה שבה הכסף שעובר מבנק ישראל לבנקים חוזר לבנק ישראל בלי להגיע לשוק. אני אומר לך חד וחלק שהבנקים מעמידים אשראי לעסקים ראויים, אבל הבעיה היא מקורות האשראי לפעילות היזמית. אין השקעות בגלל שיש רשימה ארוכה של חששות מפני מתן אשראי לעסקים שחוסר הודאות בהם גדול יותר. יש גם תשלום על הגלובליזציה ומידת האטרקטיביות הגדולה יותר שקיימת לשווקים בעולם".

פרופ' ירון זליכה, דיקן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, אשר הנחה את הפאנל, אמר: "יש תחושה עזה ששוק ההון גוזל את הציבור והעשירונים הנמוכים בכלל לא נמצאים בבורסה". בכך ניסה זליכה להפנות אצבע מאשימה לבנקים.

על כך עונה לו יונס, "למערכת הבנקאית בחוק אסור לפעול לעידוד הציבור להיכנס לשוק ההון. בישראל יש גם מגבלות על הבנקים בפעילות בשוק ההון".

"בסביבת ריביות נמוכה הייתה צריכה להיות הקצאה גבוהה יותר לשוק המניות והאג"ח הקונצרני, אם אנחנו לא ניקח סיכונים למעשה אנחנו נאכל את ההון שלנו. יש דילמה בקרב הציבור שהיא לא נכונה ביחס למידת הסיכון שמוכנים להשקיע באפיקים השונים", הוסיף גבאי.