המחאה החברתית הביאה להבטחות סרק - והפערים בחברה רק מתעמקים
לפני שלוש שנים יצא הציבור הישראלי לרחובות בקריאה לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים וצדק חברתי. המחאה החברתית, שהחלה ממחירי הקוטג' הגבוהים, סחפה את ההמונים ונדמה היה שמשהו בתודעה של הציבור הישראלי משתנה. נראה היה שהאדישות הבלתי נסבלת של האזרח הישראלי הממוצע נסדקת עם ההבנה שלא הכל גזירה משמיים, ואפשר להוביל לשינוי.
מספר הבטחות הסרק של הדרגים הפוליטיים ושחיקת המחאה הספיקו כדי להחזיר את הציבור לביתו והמחאה דעכה באותה מהירות בה ניצתה. מחיר הקוטג' ירד במתינות לזמן קצר לפני ששב לעלות וכך גם מוצרים בסיסיים אחרים. גם מחירי הנדל"ן המשיכו להאמיר והותירו ציבור רחב ללא יכולת לרכוש דירה למגורים. וועדת טרכטנברג התמסמסה לה לאיטה והשפעתה על יוקר המחייה שולי וזניח.
למרות כשלון המחאה החברתית אחד הנושאים שעלו לסדר היום, וממשיך להעסיק את הציבור והפוליטיקאים בכנסת, הוא העמקת הפערים בחברה הישראלית ומשכורות העתק, שמושך רובד מצומצם של בכירים במשק ובתעשיה.
אולם, למרות המודעות הגוברת לנושא, הרעה החולה של משכורות עתק הולכת ומחריפה. לאחרונה עלה לכותרות אישור שכרו של אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס. חברת הביטוח מבקש לאשר חבילת שכר של 41 מיליון שקלים במשך 4 שנים. גם מנכ"לי הבנקים זוכים לחבילת תגמול נדיבות של מיליונים בשנה.
בכל המקרים, אולי למעט מספר חריגים בודדים, מאושרים הסכמי השכר על ידי הדירקטוריון ואסיפת בעלי המניות. המוסדיים, שחלקם נמצא בניגוד עניינים מובנה בהצבעות, מצביעים בעד אישור חבילות שכר אלה בשם העמיתים בקרנות הפנסיה והגמל. פועלם של המוסדיים אילץ לאחרונה את הרגולטור להתערב ולקבוע מגבלות שכר, שמעבר להן לא תוכר ההוצאה למס הכנסה.
כמו כן, זימן הרגולטור דירקטורים בחברות לתשאול בנוגע לאופן וסיבות אישור חבילות השכר. מעניין לשמוע כיצד מצדיקים שכר של 41 מיליון שקלים למנכ"ל, מוכשר ככל שיהיה. המוסדיים שסולדים בדרך כלל מהתערבות הרגולטור בנושאים אלה, מאלצים לעתים בעצם התנהלותם את אותה התערבות.
אך כמו לכל דבר בחיים יש שני צדדים למטבע. מהצד השני יש גם סיבות שבעטיין מגיע למנהלים חבילות תגמול נדיבות, כאלה שיאפשרו להם להתמקד ביצירת ערך לבעלי המניות. המנהלים הבכירים בדרך כלל מביאים עמם ניסיון רב ויכולת אמיתית ליצור ערך לחברה ולבעליה. פיתוח תחומים חדשים, התייעלות, רווחיות וכו' מהווים סיבה ראויה לתגמול גבוה. בנוסף חוקי האכיפה המנהלית שקבעו קנסות עתק ואחריות אישית של מנכ"לים בחברות, ללא יכולת לבטח או לשפות את המנהלים, גם הם עילה לתגמול גבוה למנהלים כפיצוי על הסיכון האישי שלוקחים. הסיכון בו נמצאים המנהלים גבוה וחסר פרופרוציה לרוב להיקף ההכנסה של המנהל.
הייתי שמח לראות שילוב של משכורות מכובדות ומתגמלות למנהלים, אך ברמות שאינן מנקרות עיניים ומנותקות מהביצועים והתרומה הישירה של המנהלים. הייתי מעוניין לראות יותר צניעות בדרישות השכר של המנהלים ויותר אחריות של הדירקטוריונים המאשרים את חבילות התגמול. הלוואי שהייתה יותר ציונות מצד בעלי החברות עם חלוקת שלל שוויונית יותר בקרב כלל עובדי החברה. בהסתכלות ארוכת טווח התרומה של התנהלות כזו על הכלכלה היא אדירה. ברור שהדרישות שלי מעט תמימות, ובעידן הקפיטליסטי בו אנו חיים קשה לראות את שינוי המגמה. אבל אולי, כל פעם בצעד קטן, נוכל לשנות את המגמה ולהפוך לחברה שוויונית יותר ולו במעט.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.מעמיקים לא מתעמקיםעובדים מייצרים ערך 16/06/2014 16:28הגב לתגובה זו0 1כדאי ללמוד דקדוק לפני שכותבים לקהל הרחב... לא מכיר מנהלים שמייצרים ערך, בטח לא בשוק ההון. מכיר עובדים שמייצרים ערך על ידי עבודה קשה, לא ע"י משחקים באקסל ופאוור פוינטסגור
-
1."מחאה חברתית"י 16/06/2014 16:25הגב לתגובה זו0 2של צפון תל אביב מה הפלא שהניבה תוצאות כל כך עלובות. שבו לכם בשקט, ותמשיכו לעשוק את העם, אולי באיזה שהוא שלב ימאס לאלו שמרוויחים 1500 דולר בחודש ומשלמים שני דולר על קופסת גבינה ואז נראה את הבעירה האמיתית....סגור