"שינוי המיסוי שמוצע בחוק ההסדרים הנוכחי לגבי בעלי הכנסה גבוהה, מקפיץ עבורם את המס על הבורסה"

ועדת הכספים של הכנסת צפויה לדון מחר על פרק המיסוי בחוק ההסדרים ל-2018-2017. חוק ההסדרים מציע להוריד את מס החברות העומד כיום על 25% ל-23% בלבד בשתי פעימות, וזאת בהנחה שריסון המס יעודד את התרומה הכלכלית של החברות במשק. במקביל, חוק הסדרים צפוי לכלול את הגדלת מס היסף ('מס העשירים') ולהנמיך את הרף ממנו הוא יחול.

נזכיר כי כחלק מן הצעדים להגדלת גביית המס וכמענה לגירעון התקציבי, הוחלט ב-2012 להטיל מה-1 בינואר 2013 מס יסף בשיעור של 2% על כל הכנסה של יחיד, מעל 800 אלף שקל בשנה. עם זאת, בבסיס התיקון לחוק נמצאת סתירה מבנית כנגד חוק עידוד השקעות הון ומיסוי הכנסות המשקיעים מדיבידנדים לאור מנגנון יציבות ההטבות שבחוק לעידוד השקעות הון. הסתירה רלוונטית למשקיעים בבורסה שהיקף הנסותיהם מגיע לרף הזה, שאותו אף מבקשים כעת להוריד. מס היסף צפוי לעלות ל-3% ורף ההכנסה לעניין אותו היסף צפוי לרדת ל-640 אלף שקל. בפועל, המשמעות היא שאלו בעלי שכר שנתי של 640 אלף שקל ומעלה ישלמו כעת מס על הבורסה בשיעור של 28% ומס על השכרת דירה של 13%. 

יזהר קנה, נשיא לשכת רואי החשבון, מתריע בפני Bizportal כי מדובר בטעות של האוצר ומציע פתרון. "בתחילת הדרך האוצר רצה להוריד את מס החברות כדי לעודד השקעות,  צעד זה של העלאת המס על העשירים באמצעות הטלת מס על חברות זה מהלך לגיטימי לכשעצמו, וזו זכותה של הממשלה, אבל כאשר ראו באוצר שזה מסייע לעשירים, הם ניסו לאזן את המהלך בפעולה ניטרלית. אם האוצר מוריד את מס החברות ולא נוגע במיסוי היחיד, אז הוא יוצר מצב לפיו כולם ירצו להתאגד לחברה. לכן, במקום להוריד את המיסוי על היחיד, הוחלט באוצר להעלות את המיסוי לבעלי הכנסה גבוהה על מנת לייצר את האיזון. במקום להוריד ממס של 50% ל-49%, ובמקום לטפל בהעלאת שיעור המס על הדיבידנד לבעלי השליטה, האוצר העלה את מס ההיסף ל-3%. צריך לקרוא לילד בשמו: העלאת מסים".

שזה מנוגד, כביכול, למדיניות של נתניהו. 
"בדיוק. ולכן אני חושב שבאוצר עשו טעות. האוצר שאף לשמור על ניטרליות במס על היחיד, אבל בדרך הפתרון שבחר והציע בחקיקה, הוא מעלה את המס על היחיד בעיקר באפיקי ההכנסה הפסיביות כמו שכ״ד, מס על רווחי הון. כך האוצר לכאורה סגר את הירידה בהכנסות שנוצרה מכתוצאה מהורדת מס החברות, ועל הדרך העלה מיסוי על היחיד בכל הנושאים האחרים שאינם קשורים לדיבידנד בחברה, כמו למשל: שכר דירה ומס על הבורסה".

"כאשר מס היסף יעלה - כך עלה המס על שכ"ד של בעלי הכנסה כוללת של מעל ל-640 אלף שקל.  זה יכניס לקטגוריה הרבה מאוד אנשים שעד כה לא היו בה. אדם שהכנסתו 30 אלף ויש לו רכב צמוד, אז הוא מגיע להכנסה של 400 אלף שקל. על כך יש להוסיף שכר דירה שקיבל בירושה, וקצת השקעות בשוק ההון משנים קודמות שבחר לממש בשנה זו (לא בהכרח הרוויח יותר, אלא בחר לממש) - וכבר הוא נכנס לקטגוריית המס החדשה."

"בשורה התחתונה, המשמעות של מכלול הפעולות שביצע האוצר היא: הורדת מסים על חברות, שממומנות בחלקה על ידי העלאת המסים על הפרט שהכנסתו גבוה מ-600 אלף שקל". לכן נדרש שינוי בהצעת החקיקה, במקום להעלות את מס היסף, לשכת רו"ח מציעה להעלות את המס על הדיבידנד לבעלי שליטה מ-30% ל-31. כך נטפל במחלה רק במקום בו היא פרצה ולא בכל הגוף".

ביום חמישי הקרוב הנושא צפוי לעלות לדיון בוועידת המסים של לשכת רואי החשבון.