בנק ישראל בדק - עד כמה עוזרת ההתערבות בשוק ליצואנים?

בנק ישראל פרסם היום קטע מתוך הדו"ח השנתי לשנת 2016, שצפוי לצאת לאוויר ביום רביעי הקרוב, המתייחס להשפעת שער החליפין על הייצוא. נזכיר כי משנת 2008 המשק המקומי חשוף להליך מתמשך של התחזקות השקל, ומנגד בנק ישראל מנסה למתן את ההשפעה מעת לעת על ידי רכישות מט"ח בשוק, וזאת כדי לתמוך ביצואנים.

בבנק ישראל בדקו את הקשר בין שינויים בשער החליפין (הריאלי) לבין הייצוא. או במלים אחרות, עד כמה עוזרת ההתערבות בשוק המט"ח ליצואנים, ואילו ענפים במשק הכי רגישים לשינויי מטבע.

נסביר שלא כל כך קל להעריך את ההשפעה: פיחות ריאלי של השקל משפיע לחיוב על הייצוא, ומנגד עלייה בייצוא מובילה לייסוף ריאלי (ראו עלייה בהיצע המט"ח) - מה שמקזז את ההשפעה של הראשון. עם זאת, לשם הבדיקה, בבנק ישראל לקחו בחשבון כי שינויים בתנועות ההון משפיעים על שוק המט"ח במהירות, בשעה ששער החליפין משפיע על היצוא הכמותי בעיקר בפיגור.

בשורה התחתונה, בבנק ישראל מצאו כי במרבית הענפים שער החליפין משפיע באופן חיובי ומובהק על היצוא, וזאת באופן מעט גבוהה מהתוצאות שהם הכירו בעבר. לפיחות בשער החליפין יש השפעה חיובית על היצוא: פיחות בשיעור של 1% מוביל לעלייה ביצוא של 0.3%-0.6% בפיגור של שנתיים. לפי הממצאים, ההשפעה החיובית מגיעה לשיא עצמתה בפיגור (בין תנועות ההון לייצוא הכמותי) של כשנתיים, מתוך הנחה ששער החליפין אינו משפיע על היצוא בתוך אותה שנה.

אילו ענפים במשק רגישים במיוחד לשינויים בשער החליפין? בנק ישראל כותב היום כי ענפי התעשייה, מלבד התרופות, מושפעים משער החליפין יותר מענפי השירותים והתיירות. מתוך ענפי התעשייה נמצא כי הענפים שמעורבים טכנולוגית מושפעים יותר משינויים בשער החליפין.