מכתב חריף שוגר לפלוג, כחלון ונתניהו - "אנחנו מתמוטטים"

למעלה מ-9% איבד הדולר מול השקל בשנה האחרונה והשבוע רשם עוד אבן דרך כאשר נפל מתחת ל-3.50 שקלים, שפל של כמעט 3 שנים. והיחלשות הדולר כבר מפילה קורבנות. מוקדם יותר השבוע דווח על סגירת מפעל הזיקוק של סוגת, מה שהעלה את החשש לגל סגירות מפעלים על רקע היחלשות הדולר שפוגעת קשות ביצואנים. בנק ישראל שעד לאחרונה היה אגרסיבי בניסיונותיו לרסן את התחזקות השקל, נראה שהוריד הילוך וכעת יושב על הגדר. אתמול למשל נרשמה קפיצה בשער הדולר אל עמל 3.50 שקלים אך הדבר יוחס לעסקת גידור שביצע אתמול האוצר, וכן להתחזקות הדולר בעולם.

אודי אורנשטיין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, שיגר היום מכתב חריף לראש הממשלה, שר האוצר ונגידת בנק ישראל בקריאה להציל את התעשייה. וכך הוא כתב: "אנחנו מבינים שתשומת הלב שלכם מופנית ליוקר המחיה, למחירי הדיור, אבל כששער הדולר והיורו כל כך נמוכים אנחנו מתמוטטים. 'ציונות דור שלוש' קרא פעם סטף ורטהיימר לתעשייה הישראלית שהתיימרה להיות שחקנית בינלאומית, שהתיימרה להוביל חזון של חינוך ויצירה, להוביל את הגאווה הלאומית. ציונות בכל פשטותה והדרה היא ההקמה של מפעלי תעשייה יצרניים וחדשניים בדימונה או בצפון הרחוק, אבל משהו מתחיל להשתבש. מבלי משים התעשייה הישראלית ובוודאי זו שמייצאת הופכת לנגד עינינו ממש להיות גורם מפריע ומעכב במערכה מול יוקר המחיה. כשאנשי ממשל או כלכלנים חוזרים ומבכים על המיליארדים שהולכים לאיבוד בניסיון לשמור על שער חליפין תומך ייצוא או בכלל בניסיון לחזק או לעודד את תעשיית הייצוא אתה מבין שהפכת להיות בן חורג".

"יש שיגידו 'הנה הם שוב בוכים ושוב מיללים' - זה נכון וזו כנראה הטעות שלנו, התעשיינים, הפכנו כל דבר לעניין מהותי ולעניין חורץ גורלות. ארנונה, חשמל, מים, רגולציה ועוד, אכן יוצרים מציאות מכבידה על התעשייה וגוררים אותה לא פעם לחפש פתרונות בחוץ, במדינות זולות או קרובות יותר לשוק, אלו בעיות מכבידות אבל לא מחסלות. שער הדולר והיורו הנוכחים הם בעיה מחסלת עם אופי של רעל בשחרור איטי. חברות ישראליות בעלות מספר אתרי ייצור בעולם מעבירות פעילות! פעילות הייצוא בארץ הפסדית בעוד שפעילות הייצור מחוץ לישראל רווחית. ככה אי אפשר לקיים תעשייה לאורך זמן. ככה אי אפשר להשקיע באמצעי ייצור מתוחכמים כשהעתיד לוט בערפל".

"גבירתי הנגידה, את בהחלטה אחת שלך משפיעה על החברה שאני מנכ"ל שלה הרבה יותר מכל החלטותיי", כך אמר מנהל בכיר באחת החברות הקיבוציות בעת סיור שערכנו עם נגידת בנק ישראל במפעלו. וזה האבסורד והתסכול שמצויים בו לאחרונה מנהלי החברות המייצאות - אין להם שליטה על תוצאות הפעילות. כשהשקל מתחזק ב-10% במספר חודשים מצומצם אין הרבה מה לעשות מלבד לחשוב על יציאה לחו"ל".

• איך זה שהבורסה לא מושפעת מהרפורמה במערכת המשפט?
• האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן

"גם אנחנו אזרחים במדינת ישראל וגם אנחנו מבינים את הצורך בפתרונות אל מול יוקר המחיה ואנחנו אפילו מבינים את גבול יכולת ההשפעה. כלכלת ישראל חזקה היום, אבל כל בר דעת שיעסיק עצמו בשאלות קצת אסטרטגיות ישאל "מה עושים היום כדי שנמשיך להיות כלכלה חזקה גם בעוד 5 או 10 שנים". לשאלה הזאת אנחנו לא מוצאים תשובה. כשנשאל לאחרונה שר הכלכלה על יעדיי הייצוא של מדינת ישראל הוא ידע לציין שהיעד הוא צמיחה של כעשרה אחוז בשלוש השנים הבאות - יעד נפלא אבל מה עושה המדינה בכדי לקדם אותו? לזה כבר לא שמעתי התייחסות. 'ככה לא בונים חומה' וגם ככה לא בונים תעשייה מקומית מפוארת, מי שהחזון שלו ביחס למדינת ישראל שזו תהיה מדינה שטוב לחיות בה יכול להסתפק בזה, מי שהחזון שלו הוא מדינה יוצרת ומייצרת חייב לבקש יותר. תכנית כוללת לתמיכה בתעשייה המייצאת כזו שיש בה צעדים פיסקליים משמעותיים שיצמצמו את הפגיעה האנושה של עוצמת השקל - את זה אנחנו צריכים".

גרף סל המטבעות מול השקל - בשפל כרב שנתי (לפחות מאז 1999):