הכשלים של פילבר בהסדרת שוק התקשורת, והקשר ל-Yes

ברקע לחקירה הפלילית שמתנהלת בימים אלו  נגד בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' ונגד בכירים אחרים בקבוצה, דו"ח מבקר המדינה שהותר היום לפרסום חושף שורה של החלטות בעייתיות וגרירת רגליים שנטו לטובתה של בזק, כשברקע מרחף הקשר הקרוב בין נתניהו לאלוביץ'.

בהקשר זה המבקר בדק את הסכם ניגוד עניינים של נתניהו בהיותו שר התקשורת, הסכם שנחתם לראשונה באוקטובר 2015, ומצע כי ראש הממשלה לא דיווח על קשריו האישיים עם  בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ'. עם זאת, רק ביוני 2016 כשנחתם הסכם ניגוד עניינים שני של נתניהו, צורף האיסור לטפל בבזק על רקע קשריו בעל השליטה בבזק.

בעניין הסדרת שוק התקשורת הנייחת והרפורמה בפס הרחב, המבקר מצא כשלים בהתנהלות מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פיליבר, כשלים שנוגעים בין היתר לעסקת המיזוג של בזק ו-YES. בתוך כך, מוקדם יותר היום הותר לפרסום כי פילבר נחקר משעות הבוקר במשרדי רשות ניירות ערך בחדש לטוהר המידות והפרת אמונים. (לכתבה המלאה)

הקדמה. על רקע הצורך בשיפור התקשורת הנייחת בישראל משרד התקשורת בראשות המנכ"ל פילבר מצא כי יש לפעול בדחיפות לכך שבעלות התשתית (בזק והוט) יאיצו את השקעותיהן בתשתיות מהחשש כי בהיעדר השקעה - תוך מספר שנים תשתיות התקשורת הנייחת לא יעמדו בביקושים ההולכים וגדלים לרוחב פס. באוקטובר 2016 גיבש משרד התקשורת טיוטת המשך לפיה כדי לעודד את ההאצה בהשקעה בתשתיות יש לתמרץ את בעלות התשתיות: כלומר, ביטול ההפרדה התאגידית בבזק באופן מידי (בדגש על מיזוג בזק-יס, מיזוג שהיטיב עם בזק); ודחיית חובת הפריסה האוניברסלית של הוט בשנה.

בדצמבר האחרון נשלח מכתב מלשכתו של פילבר לחברת בזק לפיו הראשון בחר לקדם את השלב הראשון - והוא ביטול ההפרדה התאגידית בין בזק ל-YES. בהמשך הוחלט על מיזוג בין בזק ל-YES (אותו מיזוג שעומד כעת בלב החקירה של רשות ניירות ערך את בעלי השליטה בבזק וגורמים נוספים). עוד במהלך הבדיקה, המבקר העיר למשרד התקשורת כי לא הוצג ביסוס לאותה מדיניות תמריצים אותה החליט לשתף עם בזק. כדי להבין עד כמה חריג הצעד, המבקר מבהיר כי תמריצים לבעלות תשתית קיימת בכלל מהווה שינוי יסודי במדיניות משרד התקשורת שהתמקדה בעיקר בעידוד התחרות. 

לאחר דיוני הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת הכלכלה של הכנסת שנעשו בעקבות משלוח המכתב של פילבר לבזק, מבקר המדינה המליץ למשרד התקשורת להמתין עם קידום השלב הראשון עד לתום הבדיקה של המבקר בנושא מגזר התקשורת הנייחת. המבקר, מצא כי משרד התקשורת לא בדק את הנחת היסוד לפיה בעת ביטול ההפרדה התאגידית ניתן יהיה לקזז את הפסדיה של חברת YES. כלומר, אין בסיס לטיוטת ההמשך ששלח משרד התקשורת ל-YES, שכן ביטול ההפרדה התאגידית בין בזק ל-YES לא יאפשר את קיזוז הפסדיה של YES.

הליקויים
משרד התקשורת שיתף את חברת בזק בלבד בתהליך בחינת הצעדים לביטול ההפרדה המבנית, וזאת בלי שהביא לידיעת הוט או ספקיות השירות את העובדה שהוא מקדם את הנושא, כך מצא המבקר. "ראוי היה לשתף בתהליכי גיבוש התנאים האמורים חברות נוספות בשוק התקשורת (נוסף על בזק) ולקבל את התייחסותן לכך. לא מן הנמנע שספקיות השירות, למשל, שלהן אינטרס ראשון במעלה לוודא שבזק לא תפגע בתחרות, יציעו כלים נוספים על אלה שתציע בזק, שיאפשרו קיום תחרות ויכולת פיקוח טובים יותר", נכתב בדו"ח.

עוד נמצא, כי במשך חודשים ארוכים אגף התקציבים לא זומן לדיונים שהתקיימו במשרד התקשורת בנושא ביטול ההפרדה המבנית, וזאת למרות השלכות הענק שיש לה על שוק התקשורת ועל הציבור. אם לא די בכך, מבקר המדינה מצא כי הרגולטורים כלל לא היו מתואמים כאשר משרד התקשורת ואגף התקציבים במשרד האוצר קיימו באותו היום פגישה עם בזק מבלי שיידעו אחד את השני על קיום הפגישה. "העובדה ששני משרדי ממשלה מקיימים בעת ובעונה אחת דיונים עם גורמים פרטיים לגבי אותו נושא, וזאת בלא תיאום ביניהם, מעוררת ספק רב באשר לטיב הטיפול הממשלתי בנושא ומקצועיותו. מצב זה אף עלול לפגוע במשילות ובאמונו של הציבור ברשויות השלטון השונות", כתב המבקר. 

בנוסף המבקר מצא כי הלשכה המשפטית ואגף הכלכלה כלל לא היו מודעים לגיבוש של אותה טיוטה. חמור מכך, מצא המבקר כי עוד לפני העברת הטיוטה בין הסמנכ"לים במשרד התקשורת, פיליבר קיים פגישות עם בזק כדי לדון על אופן יישום המדיניות המשך, ואף פעל להוצאתה לפועל. המבקר מצא כי "משרד התקשורת פנה לרשות ההגבלים העסקיים בנושא ביטול ההפרדה התאגידית אך לא ביקש את התייחסותה לטיוטת מדיניות ההמשך ובכלל זה - להשפעת מתן תמריצים בתמורה להשקעות על התחרות".