פלוג: "שוק הדיור התקרר, נמשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה"

ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 0.1%. הותרת הריבית ברמתה הנוכחית היתה צפויה, שכן מטרת בנק ישראל להחליש את השקל שהתחזק מאוד לעומת הדולר. העלאת הריבית על השקל היתה גורמת להתחזקות נוספת של השקל. בשבוע האחרון חזר בנק ישראל  לפעול בשוק המט"ח, והגדיל משמעותית את כמות הרכישות. 
 

בהודעת הבנק המרכזי נכתב כי מאז החלטת הריבית הקודמת לא חל שינוי משמעותי בסביבת האינפלציה, והיא נותרה נמוכה מהיעד. בהודעה נכתב כי בכוונת הוועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. "בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו", נכתב בהודעה.
 

הגורמים להחלטה

בתדרוך העיתונאים אודות המדיניות המוניטרית אמרה הנגידה ד"ר קרנית פלוג: "2017 הייתה שנה טובה למשק הישראלי. גם השנה האינפלציה הנמוכה לא מבטאת חולשה בביקושים, ועל פי ההערכות המעודכנות המשק צמח בשיעור של 3%. במונחים של צמיחת התוצר לנפש, שיעור הצמיחה נמוך יחסית לצמיחה של המשקים של חלק ממדינות ה-OECD . אולם, זוהי תוצאה של העובדה שהמשק הישראלי מצוי בקרבת תעסוקה מלאה".

"בעוד חלק מהמשקים המפותחים עדיין סוגרים את פער התוצר שנפתח בשנות המשבר. במצב של תעסוקה מלאה, פוטנציאל הצמיחה של המשק תלוי בקצב הגידול של גורמי הייצור ובפריון. לכן, כפי שבנק ישראל מראה מזה זמן, חשוב להשקיע בפוטנציאל  - בהון הפיזי, בהון האנושי ובסביבה העסקית - כדי לאפשר המשך צמיחה מהירה בשנים הבאות. מצד הביקוש, סביבת האינפלציה הנמוכה והמשך המדיניות המוניטרית המרחיבה בחלק מהמשקים העיקריים צפויים להביא לכך שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה גם בישראל, וגם המדיניות הפיסקלית צפויה להיות מרחיבה יחסית".

"לראשונה מזה שלוש שנים, במהלך מרבית שנת 2017 הייתה האינפלציה חיובית, אך סביבת האינפלציה נותרה  מתחת ליעד. עליית המדרגה באינפלציה לעומת השנים הקודמות נתמכה בהיפוך הכיוון של מחירי האנרגיה, בהאצה מסוימת של קצב העלייה בשכר הדירה, ובעליית השכר. מנגד, פעלו מספר גורמים לירידת האינפלציה: הייסוף הביא לכך שמחירי המוצרים הסחירים הוסיפו לרדת, על רקע העובדה שהאינפלציה בקרב שותפות הסחר שלנו עדיין נמוכה יחסית, אם כי גבוהה מזו שבישראל; השינויים בהתנהגות הצרכנית והתגברות התחרות במשק ממשיכים לפעול לירידת מחירים, כמו גם הפחתות המחירים שיוזמת הממשלה. מעבר להשפעות הישירות, כוחות אלו משפיעים ככל הנראה גם באופן עקיף גם על סביבת האינפלציה. התחזיות והציפיות מהמקורות השונים מצביעות על כך שהאינפלציה תתבסס בסופו של דבר בתוך תחום היעד, והמדיניות המוניטרית המרחיבה תתמוך בכך, אם כי ההערכות נבדלות מבחינת משך הזמן שהתהליך צפוי לארוך. הציפיות לאינפלציה לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בתוך תחום היעד".

"הפעילות הכלכלית הוסיפה להתרחב השנה. הנתונים הרבעוניים היו תנודתיים יחסית, בעיקר בשל  התנודות ביבוא כלי הרכב, אולם מסתמן שבממוצע המשק צמח בקצב של כ-3%  – בהתאם להערכות לגבי קצב הצמיחה הפוטנציאלי. בניכוי ההשפעה של יבוא כלי הרכב, שהתבטאה בהאצה בצמיחה בסוף 2016 ובהאטה בתחילת 2017, ככל הנראה אפילו חלה האצה מסוימת בצמיחה ב-2017. בעוד שבתחילת השנה הסתמנה האצה בקצב הצמיחה של היצוא, כעת מסתמן שמשקל היצוא בתוצר לא גדל באופן משמעותי: יצוא השירותים צמח בקצב נאה, בעוד שיצוא הסחורות מוסיף לדשדש, על אף הגידול המהיר בסחר העולמי, ועל רקע המשך הייסוף בשער החליפין. הצריכה הפרטית השוטפת עדיין מהווה מרכיב משמעותי בצמיחה, ונתמכת בגידול בהכנסה, שצפוי להמשיך לתמוך בה גם ב-2018. העדות המרכזית לחוסנה של הפעילות הריאלית הנה התמונה החיובית העולה משוק העבודה. למעשה, מתרבות העדויות לכך שאנו נמצאים במצב של "שוק עבודה הדוק" (tight labor market). מעבר לירידה המתמשכת באבטלה על פני כל רמות ההשכלה, לרמה הגבוהה של שיעורי ההשתתפות והתעסוקה, ולעליית השכר, שוק העבודה ההדוק מתבטא גם בירידת שיעור המועסקים שעובדים במשרה חלקית למרות שהיו מעדיפים לעבוד במשרה מלאה, בירידה בשיעורם של המתייאשים מלחפש עבודה, ובעלייה מתמשכת בשיעור המשרות הפנויות. בהקשר זה, המשבר שחווה חברת "טבע" הוא בוודאי אירוע קשה מבחינת העובדים שצפויים להיות מפוטרים,  אולם מצבו הטוב של שוק העבודה צפוי להשפיע לטובה על יכולתם של המפוטרים להיקלט במקומות עבודה אחרים; מבחינה משקית לא צפויות להיות למשבר זה השפעות נרחבות. על רקע זה, חשוב לחזור ולהדגיש את הצורך במדיניות פעילה בשוק העבודה, לרבות הרחבת ההשקעה בהכשרה מקצועית ובהשמה, ובשיפור רשת הביטחון למובטלים".

שוק הדיור התקרר
בנוגע לשוק הדיור אמרה פלוג: "שוק הדיור התקרר ב-2017, הן מצד הביקוש והן מצד ההיצע; קצב עליית המחירים התמתן, מספר העסקאות ירד, ובמקביל ירד גם היקף נטילת המשכנתאות החדשות בהשוואה ל-2016; ריבית המשכנתאות רשמה שינוי מגמה וירדה קלות עד שהתייצבה. ניתן להעריך שהירידה בביקושים היא במידה מסוימת תוצאה של פעולות הממשלה בשוק הדיור; לאורך זמן, הביקוש הבסיסי נקבע על פי הצורך הדמוגרפי, ועל ההיצע לתת מענה לצורך זה. בהתחלות הבנייה נרשמה ירידה בחודשים האחרונים, אם כי צפוי עדכון מסוים של הנתונים כלפי מעלה; הגידול בהיקפי גמר הבניה, ובמספר ההיתרים (שמהווה אינדיקציה להתחלות הבניה העתידיות), מהווים אינדיקציה לגידול בהיצע, ועל הממשלה להמשיך לנקוט בפעולות שיאיצו את קצב שחרור הקרקעות, התכנון והבנייה".

"לסיכום, המדיניות המוניטרית המרחיבה צפויה להימשך גם בשנה הקרובה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. המשך השיפור בכלכלה העולמית והביקושים המקומיים הנאים צפויים להביא לכך שהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה גם ב-2018, בהתאם לנגזר מהגידול בגורמי הייצור והפריון. צעדי מדיניות שירחיבו את כושר הייצור של המשק יאפשרו המשך גידול בצמיחה וברמת החיים, לאורך זמן, ובאופן בר קיימא".