"הצעדים של משרד האוצר מעלים את הסיכון בשוק האג"ח"

איגרות החוב הממשלתיות רושמות היום מגמה שלילית, בהמשך לירידות של עד 0.4% אתמול. הירידות בשוק האג"ח, שמשמעותן עליית התשואות, עלולות להיות קשורות בנתוני הגירעון הממשלתי שפורסמו ביום חמישי סמוך לחצות.

בבית ההשקעות מיטב דש התייחסו היום לנתוני הגירעון, והסבירו כי הגירעון צפוי להגיע השנה לרמה של 4%. אלכס ז'בזינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש, כתב: "התנהלות משרד האוצר בקשר לגירעון עלולה לפגוע באמינותו. סידור הגירעון בסוף 2018, העלייה החדה של הוצאות המשרדים בתחילת השנה, החזרי המסים הגבוהים לאחר דיווחים על גבייה גבוהה, כל אלה מצטרפים לטענות שכבר הועלו קודם כלפי האוצר בקשר לפעולות חוץ תקציביות שפוגעות בשקיפות המידע".

"תחילת הקדנציה של הממשלה החדשה בד"כ מהווה עיתוי נוח לטיפול בגירעון. אולם, למיטב ידיעתנו, נושא הגירעון נעדר ממצע המפלגות ואינו נוכח בוויכוח הפוליטי, דבר שמעלה חשש שהממשלה החדשה עשויה להימנע מנקיטת צעדים לא פופולריים לרסנו".

"בפעם הקודמת כשהגירעון עלה בשנת 2013 היה זה בנק ישראל בהנהגתו של סטנלי פישר שכפה הורדת הגירעון על שר האוצר. היום ספק שבנק ישראל יכול להפעיל לחץ על משרד האוצר בנושא זה. שורה תחתונה: להערכתנו, ללא צעדים מרסנים הגירעון צפוי לטפס השנה לכ-4% בהתחשב בהאטה בצמיחה".

בקרוב - השפעה על שוק אגרות החוב
במיטב דש סבורים כי  "בעקבות תמחור חסר של הסיכונים באפיק הממשלתי, מומלץ להוריד מח"מ התיק לבינוני-קצר, לשמור על חשיפה בינונית-גבוהה לשוק המניות, ואנו ממליצים להקטין חשיפה לאג"ח הקונצרניות".

ז'בזינסקי מחזיר אותנו לתחילת העשור הקודם, טמזכיר שלא תמיד התשואות של האג"ח הממשלתיות היו כה נמוכות: "מאז תחילת שנות האלפיים היו שלושה מקרים של עלייה משמעותית בגירעון הממשלתי בישראל. בשנת 2002 העלייה בגירעון התרחשה על רקע המשבר הקשה במשק ועלייה בריבית, מה שהוביל לעליה חדה בתשואות האג"ח".

"עליית הגירעון בשנת 2009  ובשנים 2012-2013 לא הובילה לעליית תשואות האג"ח, אך צריכים לקחת בחשבון שהריבית במשק ירדה בתקופות אלה וב-2009 בנק ישראל אף רכש אג"ח בהתמודדות עם השלכות המשבר. כעת אנו נתקלים במצב חדש שבו הסיכון עשוי לעלות, שכן הגירעון עולה, אך הריבית לא צפויה לרדת וגם אין לה לאן. בסיכוי מסוים היא אף עשויה לעלות", מוסיף ז'בזינסקי.

"בסופו של דבר, השפעת הגירעון על תשואות האג"ח זה יותר עניין של אמינות במדיניות הממשלה מאשר שאלה כמותית. יש בידי המשקיעים מספיק כספים כדי לספוג הגדלת הנפקות האוצר במידה והמשקיעים מאמינים שהממשלה בשליטה על הגירעון. מבחינה זו, הצעדים האחרונים של משרד האוצר שפגעו באמינותו מעלים סיכון לשוק האג"ח".

"הסיכונים הנשקפים לצמיחה העולמית מעלים סיכון הגירעון. להבדיל מהמשבר בשנת 2008, אליו נכנסה ישראל עם גירעון תקציבי אפסי, כעת התקציב מתנהל עם גירעון מבני גבוה. יחד עם זאת, אנו מעריכים שהסיכון לירידה חדה בצמיחה יחסית נמוך.שורה תחתונה: עלייה בגירעון מהווה בשלב זה סיכון מוגבל לשוק האג"ח. מיגור הסיכון תלוי בעיקר בהתנהלות אחראית של הממשלה החדשה והמשך הצמיחה במשק".