כסף נשרף
צילום: Photo by Jp Valery on Unsplash

הבעייתיות במודל של שותפויות המו"פ מתרגמת לתשואה - הפסידו 15% בממוצע

הכתובת היתה על הקיר: היזמים מרוויחים, הציבור מפסיד; רוב שותפויות המו"פ בהפסד שעולה על 20%; וגם - למה יוניק טק מאיימת לתבוע את ביזפורטל
גלעד מנדל | (7)

לשותפויות המו"פ  יש מודל מדהים - הסיכון עליכם, הסיכוי עלינו. עליכם זה על הציבור, עלינו זה על היזמים. היזמים תמיד מרוויחים בזכות דמי ניהול מופרזים. במקום לחסל את מבנה השותפויות שהוא הרעה החולה של ענף הנפט והגז - שותף כללי שמרוויח המון ושולט ומנהל בשותפות שמשלמת דמי ניהול גבוהים לשותף הכללי ובה נמצא הכסף של הציבור, מנפחים את התופעה. מביאים אותה לגם לתחום המו"פ. 

 

זה לא רק המודל הבעייתי של השותפויות שמתבטא בהוצאות גבוהות ותשלום לשותף הכללי גם אחוז מהאקזיטים, קיים גם ניגוד עניינים מובנה בין השותף הכללי ומנהלי השותפות לבין המשקיעים. כאשר כמעין הוספת חטא על פשע - הזכויות המשפטיות של המשקיעים נחותות מאשר הזכויות שלהם בחברה בע"מ.

כשהצבענו על כך לפני יותר משנה, השוק היה עדיין בהייפ הנפקות גדול, אך בהדרגה המשקיעים הבינו את התרגיל. בהמשך על רקע התערבות של הרשות לניירות שכללה גם הקשחת נהלים, קצב הנפקות שותפויות המו"פ התמעט אבל ממש לא נעלם. בכל מקרה, נראה שהסיבה הגדולה לירידה בקצב ההנפקות כי ההנפקות האלו הפסדיות מאוד למשקיעים. 

רבות מהן לא השלימו בהצלחה את הנפקתן ולא הצליחו להיכנס לבורסה. ובכל זאת, לבורסה שלנו הצליחו להיכנס 13 שותפויות מו"פ באמצעות גיוס מצרפי של מאות מיליוני שקלים (קרוב ל-700 מיליון שקל) - החלק הארי מקרנות הפנסיה שלנו, מהגופים שמנהלים את הכספים שלנו.

אם אתם תוהים לגבי התוצאות של השותפויות האלו שכן הצליחו "להשתחל" אל הבורסה, אז התוצאות גרועות מאוד. רק 2 מהשותפויות הצליחו להציג רווח מיום המסחר הראשון - ביומיט פוד 87% והייב קצת מעל לאפס. ה-11 האחרות פשוט הפסדיות ובגדול. אם עושים ממוצע של תשואות שהניבו השותפויות מהיום הראשון מגיעים למספר עגום למדי; הפסד ממוצע של כ-15% מהסכום שהושקע. אם מנטרלים את שתי השותפויות שהרוויחו, ממוצע ההפסד בשותפויות שהפסידו עומד על לא פחות מ-26%.

כ-8 מתוך 13 השותפויות הונפקו בחצי השנה האחרונה. המפסידות הגדולות הן: אימד (48%-), סמארט אגרו (38%-), ביג טק (36%-), איי ארגנטו (35%-) וקרנות הפנסיה שלנו

זה בעייתי מאוד. נדרשים מספר רב של שינויים כדי להפוך את השותפויות לאטרקטיביות פירטנו כאן. השינוי המרכזי הוא הגבלת ההוצאות לאחוז מסוים מהכסף שגויס. מתבקש שגם גופי ההשקעה שמנהלים את כספי הציבור ישימו להם סייגים ומגבלות בנוגע להשקעה בשותפויות המו"פ בהן דמי ניהול מקסימאליים. בהמשך נפרסם אילו בתי השקעות הם בעלי החשיפה הגדולה ביותר לשותפויות המו"פ.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ולסיום: יוניק טק מאיימת לתבוע את ביזפורטל 

ביום חמישי פרסמנו כתבה על שותפות המו"פ יוניק טק שגם אצלה (כצפוי) דמי הניהול מופרזים. קראנו לזה "שוד לאור יום" כשעל פי החישוב שלנו דמי הניהול עשויים להגיע ל-17% משווי הקרן. לחברה הפריע הביטוי - "שוד לאור יום". 

הביטוי הזה נשקל מערכתית ואין למערכת ביזפורטל בעיה עם שימוש בו. ביוניק טק מעלים נקודות נוספות - לגישתם, הנתונים לא נכונים ואנחנו בניגוד עניינים. אז נדגיש כי הנתונים הם הערכה - זה גם יכול להיות גבוה יותר וגם נמוך יותר. אבל זה גם בהסתכלות הכי שמרנית שיש, יהיה מנופח. דמי ניהול של גוף מנהל בעידן של ריבית אפס לא יכולים להיות מספר דו ספרתי או מספר חד ספרתי גבוה. 

אז הנה מכתב ההתראה- מכתב האיומים של יוניק טק, אנחנו כמובן דבקים בכתבה ושוללים את טענות יוניק טק

 מכתב התראה

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הציבור מטומטם אז הציבור משלם (ל"ת)
    רמי 01/08/2021 19:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גלעד 01/08/2021 16:29
    הגב לתגובה זו
    עיתונאי איכותי מוכשר ומבריק
  • 2.
    דור 01/08/2021 11:27
    הגב לתגובה זו
    תומר קורנפלד השתבש בשנה האחרונה. הוא משקיע במניות, מקבל במחירים טובים בהנפקות - קנה נלה בעשרות אגורות, משווק הנפקות, יחצן, מקבל כסף על זומים, כאילו עיתונאי, אבל מושחת גדול. מכיר מקרים מזעזעים מאוד שעליהם הוא עוד ייתן את הדין (השחלות בנהיירות, ובריחה לפני שהוא כותב). רשות ניירות ערך לא פראיירית - חכו בסלבנות
  • תם 01/08/2021 14:29
    הגב לתגובה זו
    כבדהו וחשדהו
  • משקיע 01/08/2021 12:42
    הגב לתגובה זו
    קורנפלד, קורנפלד.....
  • 1.
    תומר קורנפלד 01/08/2021 10:31
    הגב לתגובה זו
    שותפות יוניק-טק שולחת לאתר ביזפורטל מכתב התראה לפני נקיטת הליכים בעקבות כתבה על דמי הניהול של השותפות. לדעתי מדובר במהלך שגוי שהוא חסר תועלת. יוניק-טק צודקים בטענות שלהם אבל למכתב שכזה אין שום ערך והוא לא מהווה שום איום ממשי. כמות מכתבי האיומים שאתר ביזפורטל מקבל היא גדולה. ביום שבו אתר אתר ביזפורטל ייתבע - החברה התובעת תבין שעשתה טעות ענקית. אז מכתב האיום של יוניק-טק הביא עליה כרגע עוד כותרת שלילית והצגתה של השותפות ככוחנית. ואם יוניק-טק תתבע - אז היא תגלה כותרות הרבה יותר גרועות וסיקור תקשורתי של ״תאגיד כוחני״ אשר תובע ״עיתונאי בן 16״ - וזה ייצור הרבה יותר נזק תדמיתי לחברת התובעת. אז מה חברות צריכות לעשות כנגד כתבות שכאלו? הדבר הנכון הוא לנתק מגע….ופשוט לא לשתף פעולה…. פשוט שיכתבו מה שהם רוצים ולהתעלם.
  • עמית 01/08/2021 10:35
    הגב לתגובה זו
    שרלטן, מושחת. תזהרו ממה שהוא אומר וכותב, הוא מקבל על זה כסף, אין בזה שום אמת
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נובה קופצת 4%, נייס יורדת 1.4%; מגמה חיובית בבורסה

המשקיעים מגיבים להתפתחויות מעבר לים, בשילוב עם הארביטרז' החיובי כאשר המדדים פתחו בעליות; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

חדשות משמעותיות רגע לפני פתיחת שבוע המסחר בישראל: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירחפ, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  

חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.

עוד בהקשר הריבית זה שוק התעסוקה. הנתונים מצביעים על ירידה של 7.2% לעומת אוגוסט, בעיקר בקרב נשים וצעירים כשהשיפור נזקף לחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה ומההכרה בזכאות לחל"ת ממבצע "עם כלביא"; אבל בשירות התעסוקה מזהירים: חזרת המילואימניקים עלולה לשנות את המגמה. שוק העבודה מאפשר לבנק ישראל עוד מרווח תמרון מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים