פלוג סוף סוף נוקטת עמדה: "מתווה הגז לא אידיאלי, אך יש בו יתרונות רבים למשק - ולכן בנק ישראל תומך ביישומו"

מתווה הגז שאמור בימים הקרובים להגיע להצבעה בכנסת (שטייניץ אמר ב-29 ביולי כי יביא את המתווה לכנסת כהצבעת אמון תוך 10 ימים) מקבל היום זריקת עידוד דרמטית מצדה של קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, אשר אמרה בהרצאה בפורום מתמחים בבית המשפט העליון כי "עמדת בנק ישראל היא כי בנסיבות שנוצרו המתווה החדש נותן מענה סביר לצרכי המשק, ובפרט לצורך לזרז את חיבורו של צינור גז נוסף ולקדם את פיתוח מאגרי לוויתן וכריש-תנין. כדרכו של משא ומתן, המתווה אינו משיג את התוצאה האידיאלית, אך יש בו יתרונות רבים למשק. משום כך, בנק ישראל תומך בעיקרי המתווה ובהתקדמות ליישומו".

"מסדיר מגוון נושאים במשק הגז שהיו נתונים באי-ודאות" לדבריה, "המתווה מסדיר מגוון נושאים במשק הגז שהיו נתונים באי-ודאות, ובכך יאפשר אסדרה יציבה יותר של משק הגז, שתקל על קידום המימון והפיתוח של המאגרים, ושתאפשר בסופו של דבר יתירות באספקה ומבנה שוק תחרותי יותר מהנוכחי. המתווה תומך גם בהשגת יעד הממשלה לאפשר את מימושם של חוזי היצוא עם מצרים וירדן משיקולים כלכליים ומדיניים".

פלוג טוענת כי לפני אישורו הסופי של המתווה חשוב שייקבעו בו אבני דרך להתקדמות בפיתוח מאגר לוויתן וחיבורו למשק הגז הישראלי, ושיוחלט על הצעדים שיינקטו במידה וקצב הפיתוח לא יהיה בהתאם למוסכם. "בפרט חשוב כי אם עיכוב הפיתוח ימנע את היווצרותו של מבנה תחרותי יותר מהנוכחי בשוק הגז יוגדרו מהלכים חלופיים שיקדמו במקרה זה את חיבורם של מאגרי הגז למשק הישראלי באופן המהיר ביותר האפשרי, לצד מנגנון שיגן על הצרכנים בישראל מפני תמחור מונופוליסטי".

"יעדי הגירעון גבוהים מאלו המתאימים למשק במצבו הנוכחי" פלוג התייחסה גם לנושא אישור התקציב ולדבריה "הצעת התקציב לשנים 2015 ו-2016 שאושרה בממשלה, כוללת יעדי גירעון של 2.9% תוצר לכל אחת מהשנים, הגבוהים מאלו המתאימים למשק במצבו הנוכחי, המצוי ברמת פעילות קרובה לפוטנציאל, בשיעורי תעסוקה גבוהים ובשיעור אבטלה נמוך בפרספקטיבה היסטורית".

• אופ"ק חותכת את תחזית הביקוש לנפט ל-2025 - ומזהירה מהשפעות מדיניות הסחר
• הפלסטיק והתחבורה בראש: החברות שנהנות מהירידה במחירי נפט

"יעדי הגירעון המוצעים אינם תומכים בהמשך הפחתתו של יחס החוב לתוצר. השוואה בינלאומית של נטל המס מראה שנטל המס בישראל נמוך מזה של המדינה הממוצעת ב-OECD, וגם משקל ההוצאה הציבורית בישראל קטן מהממוצע ב-OECD. ומאחר שהוצאות הביטחון שלנו גבוהות בהרבה מאלה של המדיניות המפתחות, וגם הוצאות הריבית על החוב גבוהות יחסית, ההוצאה האזרחית (ללא הוצאות בטחון וריבית) המתקבלת היא נמוכה מאוד - ישראל היא המדינה במקום הלפני אחרון בהשוואה בינ"ל של ההוצאות האזרחיות (ההוצאות האזרחיות כוללות את השירותים הציבוריים כמו חינוך, בריאות, רווחה ובטחון פנים, וגם את ההוצאות על מנועי הצמיחה ובכללן ההשקעה בתשתיות שמטרתן בין היתר לעודד צמיחה עתידית)".