יוסי אבו
צילום: דניאל בר-און

יוסי אבו ל-Bizportal: "זה משנה את כל התמונה. גם את הערכות השווי"

אבו: "אנחנו עדיין ממשיכים לעבוד על עסקה שתביא להגדלת הקיבולת בלוויתן מ-12 ל-21 BCM. זוהי בשורה אמיתית"

נועם בראל | (5)

שותפויות הגז הודיעו היום על שני הסכמים מחייבים לייצוא גז למצרים (GSPA), עם חברת דולפינוס המצרית (Dolphinus Holdings Limited), לאספקת גז טבעי ממאגרי לוויתן ותמר בהיקף כולל של כ-BCM 64 למשך 10 שנים בהיקף של כ-15 מיליארד דולר. (לכתבה המלאה)

"אחרי שנים של עבודה קשה הצלחנו לממש עסקה מאוד משמעותית לייצוא למשק המצרי. העסקה הזו בעצם גם ממאגר לוויתן, כאשר לוויתן מתחייב ל-3.5 BCM מתחילת הזרמת הגז ל-10 שנים וגם אופציה למאגר תמר ל-3.5 BCM לשנה לתקופה ש ל-10 שנים", אומר יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים בשיחה עם Bizportal.

"זו עסקה של 7.5 מיליארד דולר לכל מאגר, ובסך הכל 15 מיליארד דולר. היינו מאוד נחושים במטרה, היה לנו מאוד ברור גם מהשותף המצרי וגם מהממשלה המצרית שהם רוצים להפוך להיות המרכז האיזורי ורוצים את הגז הישראלי ולאורך כל הדרך אנחנו עבדנו קשה ועכשיו ממששים את זה".

האם המשמעות היא שנמצא קונה לקיבולת הגז של לוויתן?

"לוויתן כעת למעשה ממלא את הקיבולת שלו וזה מאוד מהותי עבורנו ועבור המשקיעים שלנו. זוהי עסקה ראשונה, אנחנו עדיין ממשיכים לעבוד על עסקה שבעצם תביא להגדלת הקיבולת בלוויתן מ-12 ל-21 BCM בשנה והעסקה הזו סוללת את הדרך לגז ישראלי, ולגז קפריסאי להשתמש במצרים כמרכז אנרגטי איזורי שגם יגיע למשק המקומי, וכמובן שמצטרפת לעסקאות שכבר פרסמנו. בהחלט בשורה אמיתית למשק הישראלי".

בשבוע שעבר יצאו הערכות שעידכנו את שווי תמר לפי מתווה שהמחיר לחברת חשמל יופחת. האם זה משנה את ההערכות שיצאו בשבוע שעבר לתמר?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלי רשף 24/06/2018 01:56
    הגב לתגובה זו
    בואו לא נשכח שאחרי 4 שנים בלבד מהיום בו גילו את מאגר תמר כבר התחילו להזרים ממנו גז טבעי. כעת, לאחר חתימת ההסכם ניתן לזקוף עוד הצלחה מרשימה לפרויקט תמר.
  • 4.
    גלעד 19/02/2018 19:14
    הגב לתגובה זו
    מניה קטנה עם הכנסות של מליארדים הרבה יתעשרו כאן בקרוב
  • 3.
    משקיע 19/02/2018 18:19
    הגב לתגובה זו
    מציע לכם לעקוב אחרי ציטוטים של יוסי בן אבו מהתקשורת בעבר, כל כך מדויק.. כל כך נכון. בלי פנטזיות בלי רמיזות והטעיות. כל אימרה או ציטוט קלע בדיוק למציאות ולתחזית שנתן. מקצוען אמיתי שמבין היטב את מה שהוא עושה, ואת הדרך להתנסח באמצעי התקשורת. תענוג!
  • 2.
    יוסי לך ולתשובה ולשטייניץ. אבל רציו נמוכה מאד. רוצים עו (ל"ת)
    כל הכבוד 19/02/2018 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שוין 19/02/2018 15:03
    הגב לתגובה זו
    15%
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה

שינוי תקנון החברה ניטרל את עילת התביעה; השותפים האחרים יוכלו לקדם את פרויקט דוראד 2



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה דוראד

המאבק המשפטי סביב הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון הגיע לנקודת הכרעה - אדלקום, זרוע האנרגיה של קבוצת אדלטק, הודיעה לבית המשפט על מחיקת התביעה שהגישה נגד דוראד והשותפות בה, לאחר שהתברר כי שינוי תקנון החברה ניטרל בפועל את עיקר הסעדים שביקשה. מבחינת השותפים האחרים קבוצת אלומיי-לוזון וקצא"א, מדובר בהסרת החסם המרכזי שעמד בדרכו של פרויקט "דוראד 2", הרחבה בהיקף של מאות מגה-ואטים לתחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל והשבחת ערך משמעותית בהמשך. 

הסכסוך בין השותפים בדוראד נמשך שנים, אך בשנה האחרונה עלה מדרגה. בלב המחלוקת עמדה פרשנות תקנון החברה והסכם בעלי המניות: האם הרחבת התחנה מחייבת אישור פה אחד של האסיפה הכללית, כפי שטענה אדלטק, או שמספיק רוב בדירקטוריון. אדלטק ניסתה לבלום את קידום הפרויקט באמצעות בתי המשפט, אך במהלך השנה שינו בעלי השליטה את תקנון דוראד, כך שהחלטות מהותיות, ובהן הרחבת תחנת הכוח, אינן מחייבות עוד הסכמה מלאה. מהלך זה הפך את התביעה לצעד הגנתי חסר תוחלת, והוביל לנסיגה של אדלטק מההליך.

מבחינה עסקית, זהו הפסד ברור לאדלטק. החברה מחזיקה ב-18.75% ממניות דוראד, אך מתנגדת להרחבה לא משיקולים הנדסיים או סביבתיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. הרגולציה בישראל מגבילה יזמים לנתח של עד כ-20% מכושר ייצור החשמל במשק, והרחבת דוראד "מבזבזת" לאדלטק חלק ניכר מהמכסה הזו,  מבלי להעניק לה שליטה או תשואה עודפת. מבחינתה, השקעה בתחנה שבה היא שותפת מיעוט פוגעת ביכולת שלה לקדם תחנות כוח אחרות, שבהן הייתה יכולה ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי.ולכן, לא מן הנמנע שנפתחה הדרך לעסקת מכירה. 

אלומיי ולוזון - השבחה עתידית בעקבות דוראד 2

לעומת זאת, עבור אלומיי-לוזון וקצא"א, התמונה הפוכה. השתלטותן על המניות שהוחזקו בעבר בידי זורלו הטורקית יצרה רוב שמאפשר להן להניע את הפרויקט קדימה. מבחינתן, דוראד 2 הוא נכס אסטרטגי: הרחבת תחנה קיימת, עם תשתיות פעילות, חיבור לרשת ולקוחות קיימים, נחשבת מהלך מהיר וזול יותר ביחס להקמת תחנת כוח חדשה מאפס.

רשות החשמל מגבילה את מספר תחנות הכוח החדשות שיכולות להתחבר לרשת עד סוף העשור. המשמעות היא משחק סכום אפס: כל פרויקט שמתקדם ותופס "מקום" ברשת, חוסם פרויקטים אחרים. אם דוראד 2 תגיע לסגירה פיננסית ותבטיח את מקומה, היא תצמצם באופן ניכר את מרחב הפעולה של יזמים מתחרים ותשפיע על מפת הייצור של החשמל בישראל לשנים קדימה.