כשדירות עוברות מאב לבן - תיזהרו לא ליפול בדרך
הורשה, כידוע, אינה נחשבת למכירה. מה שלא כולם יודעים וחשוב לדעת, הוא שהסכם חלוקת עזבון בין היורשים גם הוא אינו נחשב למכירה.
דוגמא: המנוח הותיר שלושה ילדים ויש לו שלוש דירות, ששוויון זהה פחות או יותר. הוא מצווה אותן לשלושת ילדיו בחלקים שווים ביניהם. ללא הסכם חלוקת עיזבון, יהפוך כל אחד מהם לבעלים של שליש בכל אחת מהדירות.
מעבר לחסרון שבבעלות משותפת של שלושה בדירה אחת, אם ירצה מי מהם למכור את זכויותיו בכל אחת מהדירות, יאלץ להמתין ארבע שנים בין מכירה למכירה, אחרת זה יחשב כמכירה על ידי אחד האחים ורכישה על ידי אח אחר על כל המשתמע מכך.
לעומת זאת, אם יערכו הסכם חלוקת עיזבון ויחלקו את הדירות כך שלכל אחד מהם תהיה דירת אחת, הם מיטיבים עם עצמם, כי מימוש הזכויות עבור כל אחד מהם פירושו אירוע מכירה אחד בלבד.לציין - הפטור בחוק בגין מכירת נכס שהתקבל בירושה אינו חל במקרה כזה שהמנוח הותיר יותר מדירת מגורים אחת.
בעבר ייצגתי יורשים של מנוח שהותיר אחריו עיזבון מכובד. הערכנו את שווי העיזבון כולו, ובמקום לתת לכל אחד מהיורשים חלק בכל אחד מנכסי העיזבון, ערכנו הסכם חלוקת עיזבון ביניהם ובמסגרתו חלקנו את הנכסים בין היורשים, כך שכל אחד מהם קבל נכסים בשווי חלקו. מנענו שותפות מעיקה ומסורבלת והענקנו תכנון מס נכון.
ולא - אין זה נכון שהסכם חלוקת עיזבון נחוץ רק במקרה של עיזבון מכובד. לדוגמה: אדם הותיר צוואה בה ציווה את כל רכושו לאשתו ואחיינו, בחלקים שווים ביניהם. העיזבון כלל דירה אחת וכספים בבנק בסכום שתאם את שווי הדירה. ערכנו הסכם חלוקת עיזבון, מכוחו הוענקה הדירה לאלמנה והכספים לאחיין. בעת פטירת המנוח התגוררו בני הזוג בדירה בדיור מוגן.
הדירה הייתה דירתו היחידה של המנוח. האחיין היה בעלים של דירת מגורים. הנחת העבודה שלנו כאשר המלצנו על עריכת הסכם חלוקת עיזבון בדרך הזו נעשתה כיוון שהאחיין, שאינו קרוב מקרבה ראשונה למנוח אינו יכול ליהנות מהפטור המיוחד הקיים בחוק של מכירת דירה שהתקבלה בירושה, ועל כן אם יוסיף לעצמו מחצית הזכויות בדירה, יאלץ להמתין ארבע שנים בין מכירת הזכויות בדירה שקיבל בירושה לבין מכירת דירת המגורים שבבעלותו. מגבלה שלא הייתה קיימת לגבי האלמנה, שכן לא הייתה בבעלותה דירה אחרת.
חשוב לציין שאין להיעזר בכספים מחוץ לעיזבון כדי לבצע את החלוקה על פי הסכם חלוקת העיזבון. כלומר, אם נחזור למקרה הקודם ונניח שסכום הכסף בעיזבון היווה רק מחצית משווי הדירה, לא יכול היה האחיין להשלים מכיסו את החצי השני, על מנת לזכות בדירה. אם היה נוהג כך, החצי שהיה רוכש שלא מכספי העיזבון היה נחשב כמכירה על ידי האלמנה ורכישה על ידי האחיין, על כל המשתמע מכך. החלוקה צריכה להיות של נכסי העיזבון בלבד.
כמו לגבי הסכם הגירושין, גם במקרה של הסכם חלוקת עיזבון, אין צורך לדווח על ההסכם למס שבח. הטאבו ירשום את הזכויות במקרקעין על פי הסכם חלוקת העיזבון אם יומצא לו צו ירושה או צו קיום צוואה, ממנו הוא למד על זהות היורשים או הנהנים (שכן רק הם יכולים להיות צד להסכם), בצירוף הסכם חלוקת עיזבון חתום ומאומת כדין.
הכותבת היא עו"ד קלימי שמילוביץ, מומחית בעלת ניסיון של 35 שנים בדיני מקרקעין
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
