הנזק הגדול בהעלאת הריבית ולמה הנגיד לא צריך להעלות אותה היום ב-0.75%

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.75% - כך סבורים רוב הכלכלנים, אך הם לא שוללים עלייה צנועה יותר של 0.5%. העלייה תתפרסם היום ב-16:00 והיא מגיעה על רקע עלייה באינפלציה לקצב של למעלה מ-5%. הנגיד שלנו כמו הקולגות שלו בעולם, נלחם באינפלציה בנשק הריבית. אין נשק אחר.

בארה"ב החלו כבר לראות עצירה וירידה בקצב האינפלציה, אצלנו עדיין לא, אבל אצלנו מלכתחילה היתה אינפלציה מדודה. לא היתה אינפלציה של מעל 8% כמו בארה"ב או מעל 10% כמו בבריטניה, ועדיין – הנגיד חושש מעליית מדרגה ולכן תהיה עלייה משמעותית בריבית, אחרי העלאות משמעותיות מתחילת השנה. הבעיה שהעלייה הזו אולי תפתור את בעיית האינפלציה, רק שלא בטוח שהקצב שלה נכון ובדרך היא יוצרת בעיות נוספות.   עליית הריבית מייקרת לנו את המשכנתא. 1,000 שקל נוספו להחזר המשכנתא החודשי הממוצע. עליית הריבית מייקרת גם את ההלוואות, בממוצע זה כמה מאות שקלים, יש כאלו שזה הרבה יותר מכך. עליית הריבית מייקרת את המימון לפירמות ומתגלגלת למחירים שגם כך עולים וזה מתבטא בעלייה ביוקר המחייה. העלייה ביוקר המחייה (לרבות העלייה בהוצאות המימון של המשפחות) מייצרת לחץ להעלאות שכר.

וגם – הבורסה נפגעת. עליית ריבית, פוגעת במחירי המניות, כשיש למשקיעים אלטרנטיבה להשקיע באגרות חוב ממשלתיות ולקבל 4% בשנה ויותר או באגרות חוב של פירמות איכותיות ולקבל תשואה גבוהה יותר, מה הם צריכים מניות עם סיכון. זו לא משוואה ברורה, אבל מה שברור זה שכשהאג"ח הופכות להיות אטרקטיביות יותר, שוק המניות הופך אטרקטיבי פחות – כספים זורמים משוק המניות לשוק האג"ח.   ולכן, למרות הציפיות להעלאת ריבית בשיעור של 0.75%, יכול להיות שבנק ישראל מסתכל סביב, רואה את העלות שבהעלאת ריבית מול התועלת, ומפנים שאנחנו כבר בריבית גבוהה, ריבית שמבטאת בהתאם לציפיות האינפלציה לשנה הבאה, פער חיובי, כלומר ריבית ריאלית חיובית שנחשבת סבירה על פני זמן.   העלאת ריבית ב-0.75% ל-3.5%, תביא את ריבית הפריים ל-5% (מה זאת בעצם ריבית הפריים ואי מחשבים אותה?), את הריביות על הלוואות למעל 10% ואת התשואה באגרות חוב ממשלתיות, פיקדונות ומק"מים למעל 4%. כל זה בשעה שהאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים צפויה לרדת מתחת ל-3%! תעשו חשבון ותקבלו תשואה נהדרת למשקיעים, ריבית גרועה ללווים, הפער בין המלווים (מחזיקי אג"ח) לבין הלווים הולך וגדל. הפער בין עשירים לעניים גדל, אי השוויון גדל. האם זה מה שבנק ישראל רוצה?   הנגיד נלחם באינפלציה בנשק שאולי גדול עלייה בכמה מידות והוא עלול להתעורר עם בעיות אחרות. נכון, הן פחות מעניינות אותו מאשר המלחמה באינפלציה, אבל זו עלולה להיות טעות להעלות את הריבית ב-0.75%. כבר עכשיו במבט קדימה אנחנו במצב של ריבית נייטרלית - מצב שנחשב נקודת איזון בין ריבית צפויה לאינפלציה צפויה ובו הריבית עולה על האינפלציה הצפויה ב-0.5%-1%. וגם אם תהיה הפתעה לרעה במדדים הקרובים, למה לבזבז את עיקר הנשק כבר עכשיו, העלאות הריבית צריכות להיות מדודות.    מעבר לכך, תביטו על הנתונים – האבטלה אצלנו עולה. 4.3% זה כבר לא ה-3.9% שהיה לפני חודש-חודשיים. בהייטק מפטרים (מעל 10,000 משרות מתחילת השנה), אנשים חוזרי למציאות – כבר לא מבקשים העלאות שכר, הכח חוזר למעסיקים. שוק העבודה מעיד על הצלחה של העלאות הריבית הקודמות, הן מייצרות אפקט של פיטורים, הקפאות שכר, למרות האינפלציה.  אנשים שלא עובדים, אנשים שלא מקבלים תוספת שכר במקביל לעלייה ביוקר המחייה, מצמצמים צריכה – צמצום צריכה מוריד אינפלציה.  אז לא רואים עדיין את הירידה באינפלציה, רואים את הצמצום בצריכה. אגב, רואים את זה גם בדוחות החברות – חולשה יחסית ברשתות הקמעונאיות.  

העלאות הריבית הדרמטיות של השנה שעברה – מ-0.1% ל-3.25%-3.5% (אחרי העלאה היום) עובדות, אולי ייקח קצת זמן והן גם יחלחלו לאינפלציה. במצב הזה למה להעלות את הריבית באופן משמעותי ולא להשאיר תחמושת להמשך?    וגם – ראו את העולם. הבנקים המרכזיים פחות ניצים מבעבר. בארה"ב משחררים לחץ, הריבית תעלה אבל בפחות ומדברים שם שבמחצית השנייה של 2023 כבר יצטרכו להוריד את הריבית. באירופה, למרות המצב הכלכלי הקשה והזינוק באינפלציה, העלאות הריבית מדודות, כי מבינים שזה יגרום נזקים אחרים.

• האינפלציה בארה"ב תעלה ב-2%-3% בגלל המכסים"
• החשש מתגבר: J.P. Morgan מעלה את הסיכוי למיתון עולמי בעקבות מכסי טראמפ

אין מקום להעלות ריבית באופן חד. הריבית אצלנו ביחס לאינפלציה חריגה. אנחנו בריבית של 3.25%-3.5% כשהאינפלציה 5% (פער של 2%), בארה"ב הריבית כ-4% כשהאינפלציה 8% (פער של 4%). את כל זה בנק ישראל יודע והוא יצטרך לבחור – בין הנזק הגדול שבהזנקת הריבית, לבין התועלת שבריסון האינפלציה.