מה יהיה מדד המחירים באוקטובר והאם הריבית בדרך לרדת?

מדד המחירים לחודש אוקטובר יתפרסם השבוע והאנליסטים מצפים לעלייה של בין 0.2% ל-0.4%. בחודש ספטמבר המדד ירד בעשירית האחוז, למרות שהכלכלנים ציפו לעליות של  0.2%-0.3%.  בחודש שעבר ההסבר לירידה היה בירידה במחירי התחבורה והמזון ובעלייה מתונה יחסית בשכר הדירה. 

באוקטובר, חודש המלחמה, הכל השתנה מהקצה אל הקצה. משוק של ביקושים לפני המלחמה, עברנו לירידה בצריכה ובביקושים כשעל פי ההערכות והנתונים מחברות כרטיסי האשראי הירידה בהיקף הפעילות היתה בין 15% ל-20% והיא נמשכת לתוך נובמבר. כשאין ביקושים המחירים יורדים וזה אמור להשפיע על מדד המחירים לצרכן בכיוון מטה. 
 

הכל תלוי במחיר העגבנייה

כמו כן, גם שוק הדיור עם דגש על שכר הדירה עבר טלטלה וכשמאות אלפים נמצאים במילואים וצעירים אחרים חוזרים להורים גם על רקע אי הוודאות, העלייה במחירי השכירויות מתמתנת. יש הרבה סיבות לכך שהמדד יהיה נמוך, אך יש סיבה אחת גדולה לעלייה במדד - מחירי הפירות והירקות. חלק גדול מהתוצרת החקלאית מגיעה מהדרום ושם היקף הפעילות ירד כמובן דרמטית מה שמביא למחסור ולעליית מחירים - העגבנייה תשפיע מאוד באוקטובר על המדד.

יונתן כץ מלידר מעריך שהמדד יעלה ב-0.4% כשהפירות והירקות יתרמו כ-0.12% מעליית המדד (עלייה של 3.4% בסעיף הפירות והירקות) וסעיף ההלבשה והנעלה יתרום 0.1% (עלייה של 4% בסעיף עצמו). שכר הדירה שמבטא 26.7% מהמדד יעלה להערכת כץ ב-0.1% בלבד. 

"מחירי השכירות יתמתנו", הוא מסביר, "התמונה אינה חד משמעית עקב כוחות מנוגדים הפועלים על שוק השכירות. גורמי הביקוש הבסיסיים תומכים בהתמתנות מחירי השכירות כאשר צעירים רבים עזבו את תל אביב וחוזרים לגור עם ההורים כנראה בשל חוסר וודאות תעסוקתית לרבות העדר לימודים וגיוס למילואים. אך מסתמנת עליית מחירים באזורים אחרים, כגון בירושלים. מנגד, צפוי עודף ביקוש מתושבי העוטף אשר יחפשו פתרונות דיור באזורי המרכז. בצד ההיצע, חשוב לזכור כי דירות AIRBNB רבות יצטרפו להיצע של שוק השכירות".

בלידר צופים עלייה של 2.3% בסעיף הדיור שנה קדימה, אך כץ צופה כי - "צמצום בפעילות בענף הבנייה עלול להאיץ את המחירים ב-2025 ואילך". גם מחירי הדירות וגם מחירי השכירויות.

שנה קדימה מעריכים בלידר מדד של 2.6% שזה בהחלט רמה סבירה ועל רקע זה, ההערכות שלהם שהריבית תרד ב-2024. גם אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, סבור שהריבית בדרך לרדת. זבז'ינסקי מספק תחזית נמוכה יותר למדד הקרוב -  עלייה של 0.3% ואינפלציה של 2.2% ב-12 החודשים הקרובים, שזה כבר ממש שליטה באינפלציה. במיטב מסבירים שהגורמים למדד הנמוך הן השפעה דפלציונית חריפה של המלחמה שמתבטא בשיעור גדול של חברות בענף המסחר הקמעונאי שדיווחו על הציפיות לירידה במחירי המכירה. למעשה, שיעור החברות האלו קפץ לרמות שבפעם האחרונה היה רק בשיא הקורונה. המשמעות היא שהחברות נאלצות להוריד מחירים.

"אנו מניחים שהחולשה בביקושים תכתיב סביבת אינפלציה נמוכה יחסית גם אחרי סיום המלחמה, אך תחזית זו תלויה בתוצאות המלחמה", מסביר זבז'ינסקי, שהחזיק בדעה שהמדד יהיה אפילו נמוך יותר, אך העלייה במחירי הפירות והירקות הובילה אותה לספק את התחזית האמורה.
 

האם שער הדולר משפיע על האינפלציה?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון מדגיש ללא הפסקה את מלחמתו בשער הדולר.  אבל נראה שזו מלחמה מההיסטוריה, יש מלחמות חדשות שהנגיד צריך להיכנס אליהן. הדולר בתקופה של האטה לא משפיע באופן הדוק על האינפלציה. החשש הבסיסי של הנגיד הוא שעלייה בדולר תתבטא בעלייה במדד. בימים של "שלום" התמסורת היא 0.2 לערך. כלומר על כל עלייה של 1% בשער הדולר יש עלייה של כ-0.2% במדד. אבל זה בזמן שיש ביקושים והחברות יכולות לגלגל את העליות בשער הדולר. זה לא המצב כעת. סביר להניח שהתמסורת נמוכה דרמטית, וההשפעה שלה שולית.  זאת ועוד - שער הדולר אומנם עלה בשבועות הראשונים של המלחמה, אבל בינתיים חזר את כל הדרך למטה. הוא עשוי להמשיך להתנדנד, במיוחד אם יתפתחו חזיתות נוספות במלחמה. אבל בנק ישראל הוכיח שהוא שולט בשער הדולר ויש לו תחמושת של 37 מיליארד דולר למכירות דולרים כדי להילחם בביקושים, אם יהיו, לדולר (היתה תחמושת של 45 מיליארד והוא מכר דולרים ב-8 מיליארד).
 

מתי תרד הריבית?

השיח השתנה. אם לפני המלחה דיברו על עליית ריבית נוספת, העלייה בוטלה בשל הירידה בביקושים ומדברים כעת על הורדת ריבית. השאלה היא רק מתי? פרופ' ירון משתדל שלא לעשות מהלכים שהוא יצטער עליהם בדיעבד. עדיף לחכות מאשר להתחיל להוריד את הריבית ואז לעלותה. הוא גם לא יודע איך בארה"ב ובמדינות נוספות יתנהגו והוא לא רוצה להוביל את העולם בהורדת ריבית, כשבשוק האמריקאי האינפלציה עוד לא רוסנה. אם שם יש אינפלציה ואנחנו כבר יודעים שהיא מדבקת - זה יגיע לכאן. אז בטח שהוא מצפה להורדת ריבית, וברור שהמלחמה היא שיקול חשוב ומרכזי, אבל השיקול הכי חשוב זה לא לטעות. עדיף לא להיות צודק, אבל אסור לטעות. עדיף להשאיר את הריבית באותו שיעור מאשר להוריד אותה ולתת את התחושה שהנה הולכים להורדות ריבית רצופות ואז יסתבר שזו היתה טעות. 

במילים אחרות, עדיף לעקוב אחרי ג'רום פאואל, יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב. הוא דווקא השאיר את הכל פתוח, עם קריצה לכך שגם עליית ריבית עדיין על הפרק. 

כך או אחרת, כשבוחנים את הערכות הכלכלנים, אז הם מצפים לירידה כשעוד שנה מהיום נהיה בריבית של 3.5%-4%, לעומת 4.75% כיום.