סטודנטים במילואים - המכללות בגדו בכם, האוניברסיטאות איתכם

המתקפה הרצחנית של חמאס שינתה את חיינו. הקורבנות בנפש קשים מנשוא וכמות המשפחות שמתמודדות עם השכול, גדולה וגדלה מדי יום. החרדות של המפונים וכל התושבים גברו, חיילים רבים בחזית הדרומית, וגם בצפון יש מיני מלחמה. הסערה הזו חזקה יותר בחזית ומשפיעה מאוד גם על העורף.

הנטל הגדול הוא על המילואימניקים - על אחי הקטן, החברים מהעבודה, החברים מהצופים, מהיציע במגרש וגם חברים מספסל הלימודים באוניברסיטה.

שנת הלימודים הייתה אמורה להתחיל בסוף אוקטובר, אבל האוניברסיטאות כמובן דחו את פתיחתה, ודחו עוד קצת, ואז עוד קצת, כי אלה החיים שלנו עכשיו, אף אחד לא יודע כמה זמן המלחמה הזאת תימשך. אף אחד לא רוצה לפגוע בחברים שלי שנלחמים עכשיו בעזה ועושים מילואים גם בצפון. אבל, שנת הלימודים במכללות לרבות המכללה למינהל והקריה האקדמית כבר התחילה. שנת הלימודים באוניבריסטאות אמורה להתחיל בסוף החודש, אבל בהמשך לדחייה של הטכניון ל-14 בינואר סביר שהאוניברסיטאות ידחו את תאריך הפתיחה. כמובן שגם המכללות שהתחילו את הסמסטר לא עושות את זה עם אפס התחשבות במשרתי המילואים: הן נוקטות בשורה של הקלות כולל לימודים בסמסטר קיץ, אבל זה עדיין אולי לא מספיק, ואני לא מאשים אותן, זה מצב לא פשוט.

האוניברסיטאות והטכניון מסובסדים על ידי המדינה. הם יכולים לדחות את השנה מבחינה כלכלית, הם גם גופים ממלכתיים שלא יכולים באמת לא ללכת לקראת חיילי המילואים. המכללות הן לכאורה עמותות ללא כוונת רווח, חלקן מקבל תמיכה מהמדינה, אבל אם הן לא פותחות את שנת הלימודים, הצמרת לא מרוויחה כמו שהרוויחה בשנים קודמות. מדובר בכל מקום כזה על 10-20-30 אנשים שמרוויחים כמו מנכ"ל של חברה ציבורית. הם עכשיו מעדיפים את הרווח שלהם על פני טובת הסטודנטים שנמצאים במילואים.

 

30% מהסטודנטים במילואים

לפי המכתב שקיבלתי מאוניברסיטת תל אביב, 30% מכלל הסטודנטים הרשומים לשנה הקרובה נמצאים במילואים כרגע. כל אחד מתוך 3 חברים שלומדים איתי למבחנים ויושבים איתי בהרצאות נמצא כרגע במילואים, וחלק גדול מאותם חברים נמצאים בקו הראשון מול מחבלי חמאס הנאלחים, והחברים שלי הם אלה שגם משלמים בחייהם בכדי שאני אוכל להמשיך ללמוד. 

מצד שני, החיים של רוב הסטודנטים שלא במילואים פחות או יותר נעצרו. גם ההתנדבויות הלכו והתמעטו ככל שעבר הזמן והרבה מאוד מהסטודנטים נמצאים במצב בו מצד אחד הם לא רוצים להתחיל לעבוד כי הם יודעים שלא יוכלו להמשיך בזמן הלימודים, אבל מצד שני הם לא יכולים להמשיך בקיפאון הזה. אז מה צריך לעשות?
 

לדחות את הסמסטר או לא?

חזרה ללימודים של האוניברסיטאות עדיין בזמן מלחמה כשסטודנטים בחזית, היא אומנם מעשה לא צודק, אפילו לא מוסרי, הרי המדינה שאחראית על האוניברסיטאות היא זו ששולחת את הסטודנטים החיילים להילחם, והיא לא יכולה לגזול את השכלתם ולהפלות אותם לרעה מול הסטודנטים שלא משרתים. אבל, צריך גם לחשוב על ההמשך. אי אפשר לעצור את המשק, אי אפשר לעצור את הגלגל שמכין את הסטודנטים לשוק העבודה. אפשר לדחות, אבל מתישהו צריך לשים דדליין.

האוניברסיטאות מנסות להתאים את עצמן למצב: הן ינגישו את כל השיעורים ללמידה מרחוק ואפילו גיבשו מתווה סיוע כלכלי לחיילי המילואים, ולפי התכנית האחרונה הן מתכננות לעצור את הלימודים לסטודנטים שלא שירתו במילואים לשבוע במהלך חודש ינואר, ובשבוע הזה הסטודנטים ששירתו במילואים ישלימו את החומר שהם פספסו ב"מרתון למידה". אולי רעיון קשה ליישום, גם לא בטוח כמובן שינואר יהיה סוף המלחמה, אבל לפחות הם מנסים למצוא פתרונות להמשך.
 

הסטודנטים הם האחרונים שנשארו תלויים באוויר

כמעט כל המשק כבר חזר לפעילות ברמות של קרוב לטרום המלחמה, זה קרה בצורה הדרגתית ובחלק מהמקומות עדיין בצורה היברידית, אבל המשק פועל. אפשר לראות את זה בפקקים באיילון שחזרו וגם במדדים הכלכליים ובנתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי וצריכה שחזרו קרוב לרמות של טרום המלחמה.

הסטודנטים הם הגוף היחיד שנשאר באוויר. אנחנו כמובן רוצים שהחברים לספסל הלימודים שנמצאים במילואים לא ייפגעו. אבל האמת שרבים מאיתנו "תלויים באוויר". האוניברסיטאות מודיעות כל פעם מחדש על דחייה נוספת וזה גורם לכך שהסטודנטים לא מסוגלים לקבל החלטות - רובם כאמור לא עובדים כי הם עזבו את עבודות הקיץ שלהם לקראת פתיחת שנת הלימודים, והם לא רוצים להתחייב לעבודה חדשה כי הם לא יודעים מתי תתחיל שנת הלימודים.

מלכוד גדול שקשה לפתור אותו, אך נראה שהפתרון הגרוע ביותר היה של המכללות - פתיחת הלימודים. האינטרס הצר שלהן והרצון להרוויח, גבר על המוסר הבסיסי. באוניברסיטאות, כך עולה מהמכתבים שאני  וחבריי מקבלים מהם, מנסים למצוא פתרון שיהיה אידיאלי, אך מתקשים. קשה להתחיל ללמוד כשזה פוגע בחברים שלך בחזית. 

אז אולי צריך בכלל לדחות את הסמסטר לגמרי, להעביר אותו לקיץ. אולי צריך לתת לכולם ציון עובר, נזכיר שזה גם מה שהיה בשביתה הגדולה של המרצים בשנות ה-90'. יש מסלולים שציון עובר לא מספיק כי צריך לדעת את החומר, אבל מניח שבמסלולים האלו ידעו להוסיף את החומר בסמסטרים העוקבים.

חושבים על רעיונות כאלו באוניברסיטאות ונראה שכל עוד הסטודנטים בחזית, שנת הלימודים לא צריכה להיפתח. הדדליין יהיה תחילת הסמסטר השני - מרץ, אולי דחייה לאפריל. אולי זה הסימן לדדליין של המלחמה כולה. עוד חודשיים-שלושה לכל היותר.