תחילתה של "הסערה המושלמת" בשווקים

שני ימי המסחר האחרונים החזירו את עניין קריסתם של השווקים המתעוררים למרכז הבמה. הלירה הטורקית צנחה בכ-15% ביום שישי והשלימה ירידה של קרוב ל-45% מתחילת 2018. גם היום ממשיכה הלירה הטורקית את הירידה החדה וצוללת 8% נוספים. הירידה החדה בשער הלירה הפכה בימים האחרונים למשבר בנקאות, דבר שהביא את הבנק המרכזי באירופה (ECB) לפרסם אזהרה בנוגע לחשיפה של הבנקים ביבשת. למרות הפיתוי להתמקד בצעדיו של ארדואן ותרומתו למשבר הנוכחי (ויש תרומה נכבדת), ההתרסקות של השווקים המתעוררים מתחילת השנה צריכה להדליק נורות אזהרה רבות למקבלי ההחלטות, כאשר גם ישראל איננה חסינה מפני המשבר המתפתח בשוקי המט"ח. הצמיחה החזקה בשווקים המתעוררים ובפרט בטורקיה אופיינה בעשור האחרון בגידול אדיר בלקיחת החובות ע"י כל הפרטים במשק, כאשר הבנקים המרכזיים מעודדים לקיחת הלוואות ע"י ריביות נמוכות במיוחד. היצע הכסף בטורקיה החל לעלות בצורה משמעותית בשנים האחרונות, מתדלק את הגידול ע"י קביעה של שערי ריבית נמוכים מידי. ע"פ הערכות האחרונות, על מנת שטורקיה תעצור את הכאוס במטבע שלה היא צריכה להקפיץ את הריבית לרמה של 25% ולפנות לקרן המטבע בבקשה לחילוץ, אך צעד כזה יפגע אנושות בכלכלה המקומית שבנויה על חוב. היצע הכסף בטורקיה מול הלירה הטורקית: השורשים למשבר כעת התחילו לפני מספר שנים מה השתנה ב-2018? אינפלציה בארה"ב הבעיה הגדולה ביותר של השווקים בעולם כעת היא האינפלציה בארה"ב שקופצת הרבה מעבר ליעדי הפד', ומחייבת את הפד' לצמצם מוניטרית. קצב האינפלציה בחודש יולי עמד על 2.9% בחישוב שנתי, הרמה הגבוהה ביותר ב-6 השנים האחרונות. אינפלציית הליבה בארה"ב רשמה עלייה קלה בחודש האחרון, והיא כעת ברמה הגבוהה ביותר מאז 2008. מדד המחירים לצרכן בארה"ב (כחול) ומדד המחירים ליצרן בארה"ב (כתום)     הפד מגיב באיחור, אך מגיב: הריבית בארה"ב עלתה פעמיים מתחילת 2018 וצפויה כרגע לעלות עוד פעמיים עד סוף השנה,  אך הצעד המשמעותי יותר הוא צמצום המאזן של הפד'. בעוד שבשאר השווקים הבנקים המרכזיים חייבים לתמוך בשווקים, הפד' "מחק" כ-180 מיליארד דולר מתחילת השנה, ולכן התחזקות הדולר לא צריכה להפתיע. בנוסף, רפורמת המיסים שאושרה בתחילת השנה בארה"ב דוחפת עוד יותר כספים בחזרה לארה"ב.   אם תוסיפו את העובדה כי רוב ההלוואות הדולריות שנלקחו בשנים האחרונות ע"י השווקים המתעוררים צפויות להגיע לפדיון רק החל מ-2019, נקבל כי מדובר "בסערה המושלמת" עבור אותם שווקים.   אירופה בצרות כפי שהירידות בשישי האחרון הוכיחו, משבר בשווקים המתעוררים עשוי להשפיע גם על הכלכלות המפותחת. החשיפה של הבנקים באירופה לבנקים בטורקיה עמדה בימים האחרונים במוקד (לכתבה המלאה), אך אירופה חשופה גם למשבר באמריקה הלטינית. כפי שדיווחנו במאי האחרון (לכתבה המלאה), כ-30% מההכנסות באיחוד האירופאי מגיעות מאמריקה הלטינית, כאשר המדינה הפגיעה ביותר היא ספרד.  מדינות אלו מספקות היום כ-46% מההכנסות של 2 הבנקים הגדולים בספרד,  Santander ו-BBVA  (כן, אותו בנק שחשוף בצורה גבוהה לבנקים בטורקיה). ענקית הטלפונים Telefónica מייצרת היום כ-44.9% מהכנסותיה מהשווקים המתעוררים, כ-3.5 מיליארד אירו מגיעים מארגנטינה וכ-12 מיליארד דולר מגיעים מברזיל. הזינוק החד בתקופה האחרונה באגרות החוב האיטלקיות והסכנה שעושיה להיווצר לבנקים במדינה מוכיחים עד כמה השוק האירופאי תלוי ב"הזרמת החמצן" של הבנק המרכזי (לכתבה המלאה). בדומה לשווקים המתעוררים, אירופה כלואה  כעת בבועת האשראי שהיא יצרה. אם הבנקים ה-ECB יבחר להוריד את תמיכה מהשוק, כל המגדל קלפים שנבנה לנוכח הזרמות הכסף בשנים האחרונות יקרוס. אם יבחרו להמשיך לתמוך בכלכלה ברגע שהפד' מצמצם,  האירו יילך בכיוון של המטבע הטורקי. מלחמת סחר? סין הפסידה עוד לפני שהמלחמה התחילה אחד הגורמים שעשויים ליצור משברי מטבע הוא שינוי פתאומי של תנועות ההון בעולם(SUDDEN STOP). הפד' אחראי על שינוי כזה מרגע שהתחיל "למחוק דולרים" מהשוק. מבט על הדולר אינדקס מול המטבעות באסיה (סימול:ADXY) חושף את בריחת ההון משוקי אסיה כרגע.  הפיקים הקודמים במדד היו ב"משבר הנמרים האסייתים" ב-1997, פקיעת בועת הדוט.קום, פקיעת בועת הסאב פריים ב-2008, וסיום תוכנית הרכישות של הפד' ב-2014. הדולר אינדקס מול המטבעות באסיה: שינוי חד בתנועות ההון בעולם מאז הפד' החל לצמצם את מאזנו.     המטבע הסיני השלים ירידה של קרוב ל-10% בחודשים האחרונים. האם סין יכולה לאיים על ארה"ב בסיטואציה הנוכחית? התשובה היא לא, וההתבטאויות האחרונות של נציגי הממשל האמריקני מראים כי הם יודעים זאת. ומה בנוגע לישראל? משבר המטבעות המפתח בעולם משפיע גם על השקל הישראלי. השקל ביצע פיחות של 6.5% מתחילת 2018, וממקום במקום ה-11 מבחינת המטבעות החלשים בעולם, וזאת לאחר שהיה בין המטבעות החזקים ב-2017. חשוב לציין כי בנק ישראל הוריד משמעותית את תמיכתו בדולר מתחילת השנה. העלאת הדירוג האחרונה הגיע לאחר שהממשלה הצליחה להוריד את יחס החוב/תוצר משמעותית בשנים האחרונות, אך הצרה היא במשקי הבית בישראל שממשיכים להגדיל את החוב. על פי דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל לפני חודשיים, החוב של משקי הבית בישראל זינק ב-4 השנים האחרונות מרמה של 447 מיליארד שקל לרמה של 536 מיליארד. גרף הגידול בהיצע הכסף מזכיר מאוד את הגרף של טורקיה: היצע הכסף בשוק גדל ביותר מפי 4 מתחילת שנות ה-2000, וזאת בעידוד של בנק ישראל שדחף את הריביות למטה ועודד את הפרטים במשק לקחת חובות. בדומה לטורקיה או כל משק מתעורר אחר, גם בנק ישראל יתקשה מאוד להעלות ריבית ולהגיב למדיניות האמריקנית. היצע הכסף בישראל (M2) מהבחינה הטכנית שימו לרמה של 3.8 בדולר מול השקל. פריצה של רמה זו תהווה פריצה של מגמת ההתחזקות של השקל שהתחילה בתחילת המילניום, ותאותת רשמית על הצטרפות ישראל למשבר המט"ח. השקל מול הדולר: קרוב לפריצת קו מגמה של 18 השנים האחרונות   החדשות הטובות מבחינת ישראל הן כי נראה כי בנק ישראל מגיע יחסית מוכן למשבר המטבעות בעולם, עם יתרות מט"ח של 115 מיליארד דולר. כעת מתברר כי הצעד של סטנלי פישר (שמאוחר יותר היה גם אחראי על רעיון צמצום מאזן הפד') היה אחד הצעדים המבריקים שביצע בנק ישראל בשנים האחרונות.  החדשות הרעות הן שהמתרחש בשווקים המתעוררים השנה הוכיח כי יתרות מט"ח רבות לא מבטיחות חסינות מפני התקפות על המטבע. לנוכח ההתרחשויות בשוק המט"ח נתוני האינפלציה בישראל שיתפרסמו בהמשך השבוע צפויים לרכז עניין רב.  לאחר העלייה לקצב עלייה שנתי של 1.3% בחודש שעבר, יהיה מעניין לראות אם האינפלציה ממשיכה לזנק.     

ולסיכום: האינפלציה בארה"ב יוצרת כעת תנאים ל"סערה מושלמת" בשאר השווקים שנמצאים בסיטואציה בלתי אפשרית: להמשיך לתמוך בשווקים אך להסתכן באינפלציה גבוהה מאוד, או לעצור את התמיכה בשווקים ולפוצץ את בועות האשראי שהם ניפחו בעשורים האחרונים. אחרי מניות הטכנולוגיה ב-2000, והבנקים ב-2008, נראה כי כעת יציבות המדינות נמצאת בסכנה: ב-2017 התחלנו לראות קריסה של מדינות שוליות כמו וונצואלה, ב-2018 זה התפשט לשווקים המתעוררים,  וככל שהפד' ימשיך לצמצם את כמות הדולרים בשוק (והוא צריך להגביר את הקצב לנוכח נתוני האינפלציה האחרונים), כך כמות המדינות ש"ידבקו" תגדל (כאשר ארה"ב נהנית לפחות כרגע מחזרה של הון לתחומה).