קרן המטבע הבינלאומית
צילום: טוויטר

קרן המטבע - הכלכלה העולמית לקראת הצמיחה הנמוכה ביותר מאז 1990, המערב יספוג את הפגיעה הקשה ביותר

בארגון צופים כי התמ"ג במדינות המפותחות בשנה הקרובה יעמוד בממוצע על 1.3% בלבד בשנה הקרובה, מחצית מהצמיחה של 2022; המדינות המתפתחות צפויות להציג צמיחה של 3.9% ב-2023; מה המצב בישראל?
מתן קובי | (9)

למרות מה שרובנו היינו רוצים לקוות, אינפלציה גבוהה, כזו שלא נראתה עשרות שנים, לא נעלמת מהר ובקלות. בכדי להתמודד עם האינפלציה הבנקים המרכזיים החלו להעלות בשנה שעברה את הריביות בקצב גבוה מאוד וגם כאן, הבעיה היא שלהשלכות של ריבית גבוהה, בעיקר על כלכלות מערביות (שהיו רגילות ליותר מעשור של ריביות אפסיות), לוקח הרבה זמן לחלוף. קרן המטבע הבינלאומית פרסמה היום את תחזיות הצמיחה שלה והמצב נראה עגום.

בקרן המטבע צופים כעת כי יקח זמן רב עד שהצמיחה של הכלכלה העולמית תחזור להיכן שהייתה בשנה החולפת. בשנה שעברה הצמיחה העולמית עמדה על 3.4% ובקרן צופים כי בשנים 2023 ו-2024 הנתון יעמוד על 2.8% ו-3% בהתאמה. התחזית לצמיחה הממוצעת בחמש השנים הבאות עומדת על 3% בלבד - התחזית העגומה ביותר מאז 1990.

את הצמיחה הנמוכה ביותר צפויות לרשום דווקא כלכלות המדינות החזקות בעולם. הצמיחה בארה"ב השנה ובשנה הבאה צפויה לעמוד על 1.6% ו-1.1% בהתאמה, באיחוד האירופי מדובר על 0.8% ו-1.4%. לשם השוואה, בשנה החולפת ארה"ב רשמה צמיחה של 2.1% ובאיחוד האירופי הנתון עמד על 3.5%. בריטניה צפויה לרשום בשנה הנוכחית צמיחה שלילית של 0.3% ו-1% בשנה הבאה, בשנה שעברה הנתון עמד על 4%.

לעומת מדינות המערב, הכלכלות של מדינות ואזורים מתפתחים בעולם צפויים להיות אלו שיובילו את הצמיחה העולמית בשנים הבאות. בראייה כללית, המדינות הללו צפויות לרשום צמיחה של 3.9% השנה ו-4.2% בשנה הבאה בממוצע, ב-2022 הנתון עמד על 4%. סין צפויה אף לרשום עלייה בתוצר שלה לעומת 2022, אז עמד הנתון על 3% עקב הקורונה, עם צמיחה של 5.2% השנה ו-4.5% בשנה הבאה. 

בדוח של הקרן נכתב: "הכוחות המשמעותיים שהשפיעו על העולם ב-2022: מדיניות מוניטרית הדוקה למלחמה באינפלציה, חצצים פיסקאליים חלשים לספיגת הפגיעות (עקב רמות חוב גבוהות בצורה היסטורית), עלייה במחירי הסחורות, סדקים גיאואקונומיים מהמלחמה באוקראינה ופתיחה מחודשת של סין - צפויים כולם להמשיך ב-2023". בקרן המטבע הדגישו כי הפעם המצב שונה: "הבעיה היא שהפעם הכוחות האלה מלווים בהתמודדות עם חששות חדשים בנוגע ליציבות הפיננסית", כאשר הם מתייחסים לאירועי הבנקאות האחרונים.

עוד נאמר מהקרן: "נחיתה קשה, בעיקר עבור כלכלות מתקדמות, הפכה להיות סיכון הרבה יותר גדול. מקבלי ההחלטות עשויים לעמוד בפני החלטות קשות בנוגע לצורך להוריד את האינפלציה הדביקה למטה תוך כדי שמירה על צמיחה חיובית ועל היציבות הפיננסית". בקרן המטבע צופים כי האינפלציה הגלובלית תרד מ-8.7% ב-2022 ל-7% השנה אך התחזית אומרת גם שלאינפלציית הליבה יקח עוד הרבה זמן לרדת - בקרן המטבע לא מאמינים שהאינפלציה תחזור לטווח היעד לפני 2025.

מה לגבי ישראל?

קרן המטבע צופה כי הצמיחה בארץ תעמוד השנה על 2.9% וכי בשנה הבאה הנתון יעמוד על 3.1%. בשנת 2022 הכלכלה ההישראלית צמחה ב-6.4% לאחר היציאה מהקורונה, אשר לוותה בהנפקות רבות ובצמיחה של תעשיית ההייטק. בקרן צופים שהאינפלציה בסוף השנה תעמוד בישראל על 4.3% ועל 3.1% בשנה הבאה, מבחינת אבטלה הצפי הוא ל-3.8% ו-3.7% בהתאמה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תחזית הצמיחה של קרן המטבע לכלכלות הגדולות בעולם:

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    צח 12/04/2023 13:51
    הגב לתגובה זו
    נגיד בושה וחרפה התנהלות חסרת אחריות
  • 8.
    vc 12/04/2023 02:06
    הגב לתגובה זו
    cv
  • 7.
    ולכן השווקים עולים כי הגרוע כבר מאחורינו (ל"ת)
    אליהו 11/04/2023 20:31
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אם ההרפורמה תיכנס נרד עוד 4-6 אחוז זהו (ל"ת)
    שמשון 11/04/2023 19:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הביצה השמאלית 11/04/2023 18:36
    הגב לתגובה זו
    30% תשואה במדד המעוף מאז 2007, באג"ח ממשלתי היית משיג הרבה יותר.
  • 4.
    דעה 11/04/2023 17:58
    הגב לתגובה זו
    אמרתי לאורך כל הדרך המערב שוקע המזרח ישגשג. כל מי שלא חתם נכנס להתחייבויות אקלימיות מזנק, כל מי שגזר על עצמו מיתון שיתוק אנרגטי שיסבול. אין לכם מושג קלוש איזו השלכות יש לאנרגיה, זה מפעלים תעשיה, צבא. כל חיסרון קל או התייקרותו במדינה x מול מדינה y משנה סדרי עולם. הפנלים הסולאריים יקרים לא יציבים. העתיד מימן, היתוך גרעיני. רוסיה השתמשה בקלף הזה, סין-הודו מיבאים אנרגיה בלי הפסקה, מחקו את הקורלציה של הפטרודולר. המערב נותר ללא אנרגיה יציבה. עד שהדור הבטוח והיציב יגע למצב מסחרי כלכלי. בנתיים כל דקה שעוברת מדינות המזרח צומחות ואחרות שוקעות.
  • 3.
    1987 שנה טובה. (ל"ת)
    בבר שבעים שנה בבורסה 11/04/2023 17:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ברק 11/04/2023 17:47
    הגב לתגובה זו
    איך תיהיה צמיחה? אולי כיווץ, זה קצת מתחיל להזכיר את השפל הגדול.
  • 1.
    כל פעם ששקרניהו מדבר הדולר נופל (ל"ת)
    כלכלן 11/04/2023 17:46
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.