למה באפט מוכר אפל ואוסף אוקסידנטל?

נתחיל באזהרה למשקיעים - אסור למכור או לקנות מניות אפל או אוקסידנטל רק "בגלל באפט"! והסיבה לכך פשוטה, לברקשייר האתאווי מדיניות שאינה מתאימה ל"משקיע הקטן", אלא אם הוא מחזיק במניות A-BRK או B-BRK. ברקשייר מעולם לא רכשה מניות "בזול" ומעולם לא מכרה "בשיא". זה כלל לא שיקול אצלם. באפט, כפי שהוא חוזר ואומר, רוכש אחיזה בחברות, לא במניות. חברות הפורטפוליו כמו AAPL, BAC, KO, AXP, KHC, CVX או מיצובישי הן חברות שפשוט גדולות מדי לשליטה, אבל הסיבות להכנסתן לפורטפוליו הן בדיוק אותן סיבות שגרמו לברקשייר להיכנס לשליטה (כמו חברות הביטוח, ישקר, דוראסל ואולי אוקסידנטל).

כעת נחזור לשאלה שלאחרונה עניינה מאוד את טורי הרכילות בוול סטריט ולא פחות את מומחי ההשקעות ומיליוני הגרופים של המשקיע המוצלח ביותר בעולם, שהפך את העיר אומהה לוודסטוק של העולם הפיננסי (40,000 באים לכנס השנתי שם) - "מדוע אוסף וורן באפט, באגרסיביות, את מניות חברת האנרגיה הוותיקה אוקסידנטל (סימול:OXY) בעודו מוכר באגרסיביות את מניות חברת אפל (סימול:AAPL)?".

ההנחה הכלכלית ההגיונית אומרת שעדיף כרגע להשקיע בחברה טכנולוגית מובילה כאפל, אחת מ"שבע המופלאות", שנמצאת בשיא עוצמתה, עמוסה במזומנים ועם עתיד שנראה ורוד מאשר עתידה של אוקסידנטל שפועלת בסקטור שאמור להיפגע, במיוחד בטווח הארוך שמאפיין את השקעותיו של באפט, מהמאבק המתמשך והמחריף כנגד אנרגיית המאובנים.

אגב, ברקשייר מוכרת גם חלק משמעותי מהחזקותיה הגדולות במניות בנק אוף אמריקה (סימול:BAC), המניה השנייה בגודל ההחזקה בתיק. אלה מניות שאותן אסף באפט בין תחילת 2007 (במחירי שיא לפני המשבר של 2008) ל-2011 ושעד היום לא הסביר למה אסף ומדוע התחיל למכור דווקא עכשיו כשהחברה נמצאת במצב מצוין.
 

כל הדרך של באפט ומאנגר

במשך עשרות בשנים מנסה עולם ההשקעות להבין כיצד האיש הזה, ביחד עם שותפו המנוח צ'ארלי מאנגר, הצליח בהשקעותיו בצורה כה יוצאת דופן. מאז השתלט, ב-1962, על חברת טקסטיל בשם Brekshire Hathaway (סימולA -BRK), לפי כ-11.5 דולר למניה ושבע שנים מאוחר יותר גייס כספים בעיר מגוריו אומהה שבנברסקה, מדלת לדלת, לפי 19 דולר למניה, הובילו באפט ומאנגר את המניות, 62 שנים לאחר הרכישה, לשווי של 648,000 דולר. בעיר אומהה יש משפחות רבות שקנו 1000 מניות במחיר של 19,000 דולר ומחזיקות עד היום בשווי של 648 מיליון דולר.

באפט ומאנגר יצרו חברת השקעות ייחודית, חברה שבאמת משקיעה בחברות ולא במניות. יש לה אמנם תיק מניות שכולל 41 חברות ומהווה כ-31% משווי החברה, אבל69%  מהשווי מורכב מחברות תעשייה ושירותים שונים שברקשייר רכשה בהן שליטה מלאה במהלך השנים, כמו ישקר הישראלית, ענקית הסוללות דוראסל, שורה ארוכה של חברות שמייצרות ציוד ביתי ובמיוחד חברות ביטוח ובטוח משנה שהן, לפי באפט, עמוד השדרה של ברקשייר ומשקפות את דעתו על הדרך בה הוא בוחר השקעה.

"חברות ביטוח", אמר באפט, "מייצרות ומוכרות מוצר שלעולם לא יהיה מיושן או שזמנו יעבור ושנפח המכירות, בדרך כלל, יגדל יחד עם הצמיחה הכלכלית והאינפלציה כאחד...". המשפט הזה מסמל את כל ההשקעות של ברקשייר, כאשר האינדיקטורים העיקריים להערכת החברה הם לימוד קפדני של החברה והנהלתה קודם לרכישה והתשואה על ההון שהושקע (ROE =Return On Equity). אגב, התשואה על ההון היא אחת מ-38 בדיקות הנאותות הבסיסיות, שפותחו במהלך המאה ה-20, שכלכלנים מבצעים על מניות, ודעתי האישית היא שזה האינדיקטור המתאים ביותר לבחינת כדאיות השקעה גם במאה הנוכחית.

אציין בנוסף עוד נושא חשוב בשיטת הפעולה של באפט ומאנגר: ההשקעות הכי גדולות שלהם הן במניות ברקשייר עצמה. החברה, שאינה משלמת דיבידנד, רוכשת את מניותיה באגרסיביות, ולדברי באפט זה חלק ממדיניות "התמיכה במשקיעים לטווח הארוך בחברה", שהוא ומאנגר הבולטים ביותר בהם אבל גם קבוצות וואנגארד ובלקרוק מובילות בהם. אגב, באפט טוען מזה שנים, שמניות BRK הן מהזולות בוול סטריט.
 

ב-2015 דחו השקעה באפל, ב-2016 קנו 

כאשר נודע שבמהלך 2016 השקיעה ברקשייר מיליארד דולר ברכישת מניות אפל, עוררה הידיעה עניין גדול בעולם ההשקעות. זו גם היתה הפתעה גדולה כי הייתה זו הרכישה הטכנולוגית המשמעותית הראשונה של המשקיע הנערץ שטען עד אז שאינו משקיע בנכסים שאין הוא מבין בהם, "בעיקר בחברות טכנולוגיות".

ב-2015 דחו באפט ומאנגר הצעה להשקיע באפל ומאנגר אמר אז לרויטרס, "לא יכולנו לחשוב על עסק שפחות מתאים לברקשייר מאשר אפל...". באפט דחה הצעה של אילון מאסק להשקיע בטסלה ערב הנפקתה ב-2012 ובמחיר נמוך משמעותי מההנפקה.

מדוע, אם כך, החליט להשקיע באפל? "בגלל האייפון והמנכ"ל טים קוק", אמר באפט. למרות הדחייה שנה קודם, התחילו הוא ומאנגר לעקוב אחרי אפל, ובמיוחד אחרי המוצר ויכולות הניהול של קוק. "הגעתי למסקנה שאפל היא השקעה כל כך מעניינת מבחינת ברקשייר בעיקר בגלל האופן שבו החברה יצרה נאמנות כזו למוצר האייקוני ביותר שלה. אם אתה משתמש אפל ומישהו מציע לך 10,000 דולר עבור המכשיר עם הסתייגות יחידה שלעולם לא תוכל לקנות אחר, אתה לא הולך למכור, וטים קוק הוא אחד המנכ"לים הכי אלגנטיים והוא מבין את העסק. טים קוק ניהל את החברה הזו בצורה יוצאת דופן. זה עסק נפלא ולכן אנחנו רוכשים הרבה ממנו". באפט אמר זאת רק ב-2023 בריאיון ל-CNBC. 

טים קוק. צילום: אפל

מדוע, אם כך, מכר כעת כמחצית מהחזקותיו בחברה ומדוע אחרי החזקה "קצרה" יחסית בהשוואה לשאר ההחזקות הגדולות? לפני המכירה ברקשייר הגיעה להחזקה של 789,368,450 מניות AAPL ששוויין היה כ-180 מיליארד או כ-45% משווי תיק ההשקעות שלהם במניות ציבוריות, או 19% משווי ברקשייר. הרווח על ההשקעה עד למכירה היה מעל 800%. הוא מכר 55.8% מהמניות (כ-445 מיליון מניות).
 

אז למה הוא מוכר?

כיוון שבאפט לעולם לא מסביר את הסיבות המדויקות להחלטותיו בנושא ההשקעות הגדולות שלו, אלא שנים לאחר הפעילות (וגם זה לא תמיד), אז ההערכה היא ראשית, שההחזקה בחברה שבה לברקשייר אין השפעה על ההחלטות (רק 5.8% מהון המניות של אפל), נעשתה "גדולה מדי". שנית, ולא פחות חשוב לבאפט, היו כמה סימנים מטרידים שנראו בדוחות בשנתיים-שלוש האחרונות. בעוד שהמניה עלתה מאז 2022 ביותר מ-40%, המכירות דרכו במקום, אפילו ירדו ב-2023 כאשר המכירות בסין מושכות מטה, והחשוב ביותר, התחרות שהולכת ומתגברת.

שלישית, ישנו שיקול המס על רווחי ההון עבור 2023-4, ולבסוף ישנה "בעיית היורש". באפט בן ה-93 מדבר הרבה לאחרונה על עזיבתו את החברה ומקורבים טוענים שעולה השאלה, מה יעשה היורש עם פוזיציה כה גדולה של אפל. לדעתי זאת שאלה נכונה לחברה כמו ברקשייר ששולטת ברוב החברות שבהן היא מושקעת, "ROE זה אינדיקטור נפלא לצורך בחינת השקעה במניות של חברה, אבל כאשר ההשקעה, מבחינת המשקיע, מתחילה להוות גורם משמעותי בפורטפוליו ואפילו בחברה המשקיעה כולה ואין למשקיע השפעה על הניהול, אז עדיף  להקטין השקעה כזו", אמר מנהל ההשקעות בברקשייר, טד ווסצ'לר.
 

למה הוא קונה אוקסידנטל?

ולמה באפט אוסף OXY? ברקשייר התחילה לאסוף OXY ב-2019 ומאז הוא רכש 255,281,524 מניות, שהן 28.8% מהון המניות בהשקעה של למעלה מ-78 מיליארד דולר. מדובר בסכום לא גדול ביחס להיסטוריית הרכישות של ברקשייר. כשנשאל על ידי CNBC מה מעניין אותו באוקסידנטל ענה באפט, "התחלתי להתעניין באוקסידנטל לאחר שקראתי את תמליל שיחת הוועידה שלהם (כשפורסמו דוחות 2018). קראתי כל מילה, וזה הביא אותי להחלטה", והוסיף, "שאוקסידנטל תהיה חלק מתהליך הגיוון של תיק ההשקעות". אלו, בכל המקרים, התשובות שלו על שאלות כאלו.

אזכיר שברקשייר היא גם בעלת מניות מובילה בענקית הנפט והגז שברון (סימול:CVX) שבה היא מחזיקה 6.7% מההון ושב-2022 מכרה החברה את החזקתה הגדולה - 80 מיליון מניות, בענקית נפט וגז אחרת, פיליפס 66 (סימול:PSX), מניות שלמעשה קיבלו בחינם כתוצאה מהשקעה גדולה שביצע בענקית נפט וגז אחרת, קונוקופיליפס  (סימול:COP) שחילקה את מניות PSX כדבוידנד לבעלי מניות COP. באפט רכש מניות COP במשבר 2008 ומכר את כולן לאחר שקיבל את מניות PSX. אם תבדקו את הסיפור הזה, תגלו שזאת היתה אחת מהעסקאות הרווחיות ביותר של ברקשייר.

נשאלת השאלה מדוע דווקא OXY? מדוע למשל לא הגדיל אתה החזקותיו ב-CVX ומדוע מכר את COP ואת  PSX? באפט כאמור לא עונה לשאלות כאלו, אבל לי נראה שמה שקרה בעולם האנרגיה לאחר הקורונה, לצד תוכניותיה האסטרטגיות של OXY, שינה את גישתו. המחשבה לפני הקורונה הייתה שתהליך המעבר לאנרגיה נקייה יצבור תאוצה וזה לא קרה כי מחיר הנפט ירד ועלויות ההשקעה באלטרנטיבות נעשו יקרות. ב-2023 פרסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה דוח לפיו הביקוש לאנרגיית מאובנים ימשיך לטפס עד 2030,  אז יגיע לשיא. אתר fool.com פרסם כתבה שבה מנסים להבין את הסיבות לרכישות OXY.

לדעתי, לאחר שבאפט קרא בעיון את דוחות OXY הוא הגיע למסקנה שהחברה הזו מציגה פוטנציאל צמיחה גדול מהמתחרות, מגוון מעניין יותר של פעילויות ויכולות ניהול טובות, בין השאר בשנתיים האחרונות הם חתכו את החובות ביותר ממחצית, מ-38 מיליארד ל-18.5. לבאפט היה אינטרס מובנה בחברה כיוון שב-2019 החברה רכשה, לאחר מאבק מול CVX, מתחרה בשם Anadarko. ברקשייר הלוותה אז ל-OXY 10 מיליארד דולר לצורך הרכישה בתמורה למניות בכורה שמשלמות 8% דיבידנד ובעלות אופציית המרה למניות OXY רגילות בשער 62 דולר.

אבל ישנה עוד סיבה שמתאימה לבאפט. OXY אינה רק חברת נפט וגז. היא נכנסה לשני תחומים שמבטיחים הכנסות גדולות בעתיד. הראשון הוא ייצור של כימיקלים מיוחדים, והשני, שהוא לדעתי הסיבה העיקרית לבחירת OXY דווקא, זה הקמת חברת הבת OLCV (Oxy Low Carbon Ventures) שאמורה למנף את המומחיות שנצברה ב-OXY בשימוש בפחמן דו חמצני להפקת נפט באמצעות שחזור נפט משופר. OLCV כבר השקיעה בכמה חברות המבקשות ללכוד ולהסיר פחמן דו חמצני מהאטמוספירה ולקבוע אותו מתחת לאדמה או לנצל אותו. לכידה, ספיגה וניצול פחמן, CCSU (Carbon Capture, Sequestration, and Utilization) היא הזדמנות שוק פוטנציאלית מסיבית, לטווח הארוך, עבור תעשיית אנרגיית המאובנים כי מדובר על תעשייה גלובלית של כ-4 טריליון דולר ונראה שאוקסידנטל ואקסון מוביל מובילות בפיתוח התעשייה.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד והעושה במידע שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.