המדינה זיהתה את הכשל אבל לא פותרת אותו; העסקים הקטנים טובעים

כמי שעוסק בתחום המימון והקרנות לעסקים מזה למעלה מ-25 שנה, ובעל ניסיון של טיפול באלפי עסקים, אני תוהה האם אכן קיים מצב בו המערכת הבנקאית לא תומכת בעסקים בקבלת אשראי, ובוודאי כאשר עסקים אלו נמצאים במצוקה וזקוקים לתזרים רחב יותר.

<

בארץ קיימים כ-500 אלף עסקים בסך הכל, מתוכם 80% הם עסקים שמחזורם העסקי הוא עד מיליון שקלים בשנה. רק כ-3,000 עסקים עם מחזור של מעל כ-100 מיליון ש"ח בשנה, כולל בנקים, חברות ביטוח וכדומה. מכאן, שרוב העסקים במשק הינם עסקים קטנים בהגדרתם עם מחזור שנתי עד 25 מיליון ש'.

<

בעסקים הקטנים יש פחות עובדים באופן משמעותי מאשר בעסקים הגדולים. מעטים מהם עוסקים בייבוא ויצוא, כך שלמעשה המערכת הבנקאית כולה לא מסתמכת על הכסף שהיא יכולה להרוויח מהם, למעט דרך עמלות של עלות ההלוואה ועלות הקצאת האשראי; כאשר גם בשני מקרים אלו הבנקים גובים את המרווחים הגדולים ביותר, לדוגמא, הלוואה ממוצעת לעסק קטן היא בריבית של פריים 5%.

<

על כן, הבנקים מעוניינים ורוצים לגייס אליהם עסקים עם מחזורים גבוהים יותר, כדוגמת קרן לאומי לעסקים, בה תנאי הסף הם עסק קיים מעל שלוש שנים ומחזור עסקי של מעל למיליון ש' בשנה. ביצירת תנאים אלו, קרן לאומי לעסקים ויתרה במודע על 80% מהעסקים, ובחרה להתמקד בעסקים שמחזורם גבוה יותר, דהיינו לפלח שוק של עד 5% ממספר העסקים הקיימים.

<

עלות טיפול בלקוחות קטנים הינה גבוהה ביחס לרווח שניתן להפיק מהם, ולכן הבנק לא כל כך מעוניין לגייסם. במידה והם כבר לקוחות הבנק, הם לא מקבלים שירותי בנקאי אישי והטיפול בהם מתבצע בעיקר דרך מוקדים טלפונים, המקשים את חייו של בעל העסק, או פניה פיזית לבנק בכל בעיה. למעשה, עוד בטרם הגענו לדיון על מתן האשראי אנו מבינים כי עסקים במחזורים נמוכים לא רלוונטיים מבחינת השירותים שמעניקה המערכת הבנקאית בכללה.

<

עסקים קטנים עם מחזור של 500 אלף ש' לשנה, בהם עובדים, המעסיק, מעבר לבעלים, עובד אחד או שניים, לא נמצאים בראש סדר העדיפויות של הבנק; וכשניתן לו אשראי, המרווחים יהיו גבוהים. כמו כן מסגרת האשראי שלו תהיה בפריים 7%, אם לא אף יותר מזה. המחיר הגבוה ביותר שהבנק יכול ורשאי לגבות!

<

מדינת ישראל זיהתה את הכשל, ולטובת אותו מגזר עסקים הקימה את הקרן בערבות המדינה. במקביל קמו גם קרנות פילנתרופיות, כגון קרן קורת, וכן קרנות של הסוכנות היהודית, המאפשרות לעסקים לגייס אשראי במחירים נמוכים, חרף היותם עסקים קטנים. יחד עם זאת, בשנת 2014 קיבלו רק כ-5,000 עסקים הלוואות בקרן בערבות המדינה. גם אם מדובר במספר עסקים כפול בהשוואה לשנה הקודמת, מדובר בטיפה בים. כל יתר הקרנות, כולל קרנות המיקרו קרדיט, מסייעות בעוד כ-2,000 הלוואות; כך שלמעשה מתוך מאות אלפי העסקים רק קצת יותר מ-1% קיבל סיוע דרך הקרנות.

<

העסקים הקטנים מפרנסים משפחות, מעסיקים עובדים ומניעים את הכלכלה. בשל כך, יש צורך לעודד, לדחוף ולשווק את הקרן בערבות המדינה. המדינה חייבת להקצות תקציב לצורך כך, שכן ללא עידוד בפיתוח העסקים לא ניתן יהיה לקבל אשראי ופירושו העדר צמיחה במגזר העסקי.