זה התקן החשבונאי שהולך לזעזע את החברות בבורסה

אחד העיוותים הבולטים ביותר בדוחות הכספיים נוגע להתחייבויות שאינן מופיעות בדוחות, כלומר למרות שהן מהוות התחייבויות לכל דבר ועניין, הן מרחפות מעל הדוח הכספי ואינן כלולות בו. 

במצב הנוכחי כאשר חברה שוכרת מבנים, רכבים, מכונות, בחכירה תפעולית, למרות שהחברה חתומה על חוזים לשנים רבות והיא אינה יכולה לבטלם ללא קנס משמעותי, כך שמבחינה תזרימית מדובר בתשלומים עתידיים שהחברה תידרש לשלם, התחייבויות אלו אינן מופיעות במאזן. כפועל יוצא, קורא הדוחות נדרש לקחת זאת בחשבון ולהוסיפן רעיונית להתחייבויות החברה.

תקן חשבונאי בינלאומי חדש (IFRS 16) בנושא חכירות שייכנס לתוקף בתחילת 2019, צפוי לחולל מהפך בתחום. בהתאם לתקן החדש אשר יחול על חברות ציבוריות בישראל, שוכרים יכירו בהתחייבויות כבר בתחילת החכירה בגין תשלומי השכירות העתידיים כשהם מהוונים לתחילת החכירה ומנגד בנכס בגין זכות השימוש בנכס המוחכר, הצגה זו צפויה לגרום לניפוח מאזני של הנכסים וההתחייבויות במאזן.
 

הסניפים ינפחו את המאזן של רמי לוי
נתבונן לדוגמה בדוחות הכספיים של חברת רמי לוי שיווק השקמה. בהתאם לדיווח לשנת 2016, לחברה 44 סניפים אשר אינם בבעלות החברה אלא בחכירה. במצב הקיים כיום, החשבונאות מבחינה בין חכירה מימונית המעבירה את הסיכונים והטבות של הנכס המוחכר מהמחכיר לחוכר (בד"כ בחכירות לזמן ארוך מאוד או שהשווי של דמי החכירה מהווים בקירוב את השווי ההוגן של הנכס) לבין חכירה תפעולית המתייחסת לשאר החכירות.

במקרה של רמי לוי מרבית הסניפים המוחכרים אינם עונים להגדרת חכירה מימונית ולכן אינם רשומים כלל במאזן החברה, דמי השכירות השנתיים שהחברה משלמת בגינם עומדים נכון לשנת 2016 על כ-101 מיליון שקל. ניתן לראות את התפלגות תקופות החכירה כאשר 38 סניפים הינם לתקופות של 3 שנים ויותר, והיתר לתקופות קצרות של 3 שנים. כך שבעוד שבמאזן החברה נכללות התחייבויות בגובה של כ-953 מיליון שקל, חוזי השכירות להן החברה מחויבת אינם נכללות בו, על אף שמדובר בהתחייבות כלכלית לכל דבר ועניין.

כתוצאה מהתקן החדש רישום החכירות התפעוליות בדוחות יגרום לגידול מוערך של למעלה מ-900 מיליון שקל בהתחייבויות החברה (תקופת שכירות 10 שנים, ריבית ממוצעת להיוון 2%). כתוצאה מכך, החוב של חברת רמי לוי צפוי להכפיל את עצמו לעומת המצב כיום. 

במקביל לרישום ההתחייבויות, החברה תכיר בנכס בגין זכות שימוש בנכסים אלו בסכום דומה, אולם, עדין הגידול המקביל צפוי להשפיע לרעה על שיעור המינוף של החברה, ועל התשואה לנכסים.

מנגד, מדדים כלכליים אחרים צפויים דווקא להשתפר, ביניהם ניתן למנות את ה-EBITDA המחושב כרווח תפעולי בניכוי פחת והפחתות חשבונאיות. בעוד כיום דמי השכירות מדווחים במסגרת הוצאות מכירה ושיווק המהווים חלק מה-EBITDA, עם היכנס התקן החשבונאי החדש לתוקף, הוצאות השכירות יוצגו כהפחתה של הנכס וכהוצאות מימון בגין ההתחייבות הפיננסית. הוצאות פחת ומימון מנוטרלים באופן קבוע מה-EBITDA, כך באורח פלא יחול שיפור ניכר במדד כלכלי זה  של החברות.

חלק מהחברות הציבוריות בישראל החלו כבר לדווח על ההשפעה הדרמטית הצפויה של התקן החדש, כך לדוגמה, קבוצת בזק שאימצה את התקן באימוץ מוקדם כבר בשנת 2018, מדווחת על השפעה צפויה בטיפול החשבונאי בהסכמי חכירת נדל"ן, אתרים סלולאריים, רכבים וכן נכסים נוספים. בעקבות יישום התקן החדש, הוצאות ההפעלה יקטנו בכ-400 מיליון שקל ומנגד הוצאות הפחת והמימון יעלו בסכום דומה, (כאמור, הוצאות פחת ומימון אינן נכללות באופן קבוע בחישוב ה-EBITDA).

חברת אל על מדווחת בדוחותיה הכספיים לשנת 2016 שיישום התקן למועד הדוח, היה מביא לגידול בהתחייבויות החברה (לפני השפעת המס) של בין כ-270 ל-310 מיליון דולר וכן לגידול דומה או נמוך יותר בסך הנכסים. בפועל, במועד היישום של התקן לראשונה בתחילת 2019, תהיה החברה בעיצומה של השלמת מלוא עסקת ההצטיידות במטוסים כך שההשפעה של התקן תביא לגידול משמעותי מאוד במצבת ההתחייבויות והנכסים וזאת בהיקף מוערך של כ-1 מיליארד דולר.

איך הציגה בזק שיפור בתזרים?
תחום נוסף בו יחול שיפור הינו תזרים מזומנים מפעילות שוטפת - הוצאות השכירות שהוצגו עד היום בפעילות שוטפת יוצגו מעתה כהקטנה של ההתחייבות בפעילות מימון. כך לדוגמה, קבוצת בזק מדווחת  שבעקבות יישום התקן החדש, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת צפוי לגדול בכ-400 מיליון שקל ומאידך, תזרים המזומנים מפעילות מימון צפוי לקטון בסכום דומה.

חברה נוספת שמדווחת על השפעה מהותית היא קבוצת שגריר שירותי רכב, החברה מציינת שמאחר והיקף חוזי השכירות של החברה הינו משמעותי, החברה מעריכה כי ליישום התקן תהיה השפעה מהותית על היקף הנכסים וההתחייבויות של החברה, יחד עם זאת, בשלב זה אין ביכולתה להעריך את ההשפעה הכמותית על הדוחות הכספיים.

חברות נוספות טרם פרסמו את ההשפעה הצפויה ורשמו כי הם בוחנים זאת, אולם, אין ספק כי ההשפעה על החברות הציבוריות השוכרות ציוד ומבנים בחכירה תפעולית צפויה להיות דרמטית ביותר.

לסיכום ניתן לומר, כי יתכן והתקן החדש אף ישפיע על ההתנהלות העסקית של החברות ועל  משך הזמן של תקופות שכירות עתידיות, כאשר שוכרים יחכרו לתקופות קצרות יותר וזאת במטרה להימנע מרישום של התחייבויות מהותיות בדוחות הכספיים.‏

** המאמר הינו לידע כללי בלבד, אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ חשבונאי, כל העושה שימוש במידע המפורסם עושה זאת על אחריותו בלבד‏.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, באוניברסיטת אריאל, ויועץ בתחומים אלו  ומשמש כחבר בוועדת המומחים לתרגום התקינה הבינלאומית