פרוסט וסאליבן נותנים המלצות מופרכות: אקסיליון שמתרסקת - כדוגמה
החברות באופן מוצהר משלמות כסף לפרוסט וסאליבן ומקבלות בתמורה אנליזה בה תמיד האפסייד גבוה - והרבה; הדבר גם מטעה משקיעים שלא מודעים לניגוד העניינים וגם מבזבז את כספי החברה - שהם כספי המשקיעים
רוצים המלצה על החברה שלכם עם אפסייד גבוה ולא סביר- שגם סביר להניח שלא יתרחש במציאות? אין בעיה, רק תשלמו מספיק... מרבית פעילי שוק ההון העוקבים אחר המתרחש אצל חברות "השורה השניה" מודעים לנושא האמינות של האנליזות של פרוסט וסאליבן. או יותר נכון - לחוסר האמינות שלהן.
הסיפור פשוט: חברות ציבוריות, משלמות כסף במסגרת "פרויקט האנליזות של הבורסה" הכסף מגיע לחברת האנליזה פרוסט וסאליבן שכותבת ניתוח על החברה, בה היא אמורה לכתוב את דעתה על החברה ולתת הערכת שווי לפעילותה.
הדוגמה שפגעה הכי הרבה במשקיעים - אקסיליון
בפרוסט וסאליבן נתנו ל אקסיליון -2.33% מחיר יעד רק בחודש אפריל השנה של 52.5 שקל למניה. אבל אז המניה קרסה ותוך חודשיים מחיר היעד עודכן למטה ל-15.8 שקל למניה אך עדיין עם אפסייד של 80%. ככה לא עושים אנליזה. מחיר היעד לא אמור להשתנות עם מחיר המניה - בטח לא בצורה כזו דרמטית, שמעידה שגם האנליזה הקודמת לא היתה נכונה.
מה קרה בדרך? החברה הודיעה בינואר על רצונה להפוך לדואלית ולהיסחר גם בנאסד"ק וזינקה. מאז לא קרה הרבה ולמעשה מאז כניסתה למדד ת"א 90 בחודש פברואר האחרון היא צללה ב-75%. בתקופה האחרונה הסיבה לנפילות מתבררת שוב ושוב. אז קודם כל נאמר שהיא פשוט מעולם לא הייתה שווה את זה. אחר כך נזכיר שבתחילת החודש היא קיבלה תמרור אדום ראשון בארצות הברית - כשהעיר אמרה למיזם שלה בפשטות - 'לא', ואתמול היא קיבלה עוד תמרור אדום - הפעם בצרפת, כשגם שם הפיילוט לא אושר. שלא במפתיע, לאחר הכישלונות האלה אנשים מתחילים לנטוש את החברה - סמנכ"ל בינה מלאכותית דני דניאל הודיע לחברה אתמול בערב על התפטרותו, גם אילן וייצמן שמשמש כדירקטור התפטר מתפקידו הנוסף כסמנכ"ל טכנולוגיות בחברה, וגם דני ימין דירקטור וסמנכ"ל בינה מלאכותית החליט לעזוב - הראשון והשלישי עוזבים בצורה די בהולה: הראשון עד אמצע יולי והשלישי כבר בסוף השבוע הבא.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תמיד סיקור חיובי - רק תשלמו בהתאם
מה הקאץ'? שפרוסט וסאליבן כאמור מקבלים כסף מהחברה על האנליזה והם יודעים שאם הם יתנו אנליזה לא מפרגנת, עם אפסייד של פחות מ-100% או שומו שמיים אפילו דיסקאונט - החברה לא תעסיק אותם. ולכן, האנליזות מוטות.
במעבר על כל האנליזות של פרוסט וסאליבן ניתן לראות כי כל האנליזות הן חיוביות, לא ניתן למצוא אחת שהצביעה על דיסקאונט. ומילא חיוביות, אבל גם האפסיידים שנרשמים שם הם עצומים - עשרות ומאות אחוזים. ואם רק חיוביות ואפסייד גבוה, די דיינו. אבל נראה מהסתכלות על האנליזות שהם מתאימים את המחיר באנליזות למחיר המניה.
בחברת אלקטריאון 0.65% למשל: נתנו אנליזה ל-25 שקל למניה, המניה עלתה, העלו תוך פחות מרבעון פי ארבע למחיר יעד של 101 שקל למניה, המניה עלתה שוב והמחיר יעד קפץ ל-153 שקל למניה, המניה עלתה עוד והמחיר יעד קפץ ל-181 שקל למניה. וכן הלאה.
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
אפסייד של עשרות אחוזים. האם המניה מגיעה לשם? לא ממש
דוגמאות נוספות? בבקשה. חברת די.אן.איי ביומד קיבלה בשנת 2019 המלצה עם אפסייד של פי 13 למחיר של 8.13 שקלים, לעומת שער של 65 אגורות בו נסחרה המניה (וזאת לאחר שהמניה כבר התרסקה ב-52% באותו זמן). אז נכון, מאז ועד היום המניה תיקנה את הירידה אז הגיעה רק לשער של 1.5 שקלים למניה. לא באזור של ההמלצה.
בשנה שעברה קיבלה חברת אוגווינד -1.72% המלצת קניה באפסייד של 25% עם מחיר 121 שקל ושווי שוק של 2.4 מיליארד שקל. המניה אמנם התקרבה לשם מיד אחרי ההמלצה, אך מאז היא בצניחה חופשית וכעת מחיר המניה עומד על 75.8 שקלים, כלומר הפסד של כמעט 40%. לא קרה משהו שמצדיק נפילה כזו בשווי בתקופה הזו - כלומר מראש ההערכה לא הייתה נכונה.
וכאמור, אלקטריאון 0.65% , שקיבלה בערך באותו זמן כמו אוגווינד הערכה מנותקת שטוענת כי החברה שווה 2.8 מיליארד שקל (וזאת לאחר שהעלו את מחיר היעד לפני כן פעמיים). אז כן, היא הגיעה לשם - אבל גם היא מאז מאבדת גובה וכעת נסחרת לפי 2.1 מיליארד שקל.
אז נשאלת השאלה - אם זה באמת נכון, גוף כמו פרוסט וסאליבן לא חושש למוניטין שלו? התשובה היא, שכל כך ברור "שהאנליזות" האלו קנויות, כלומר משולמות על ידי החברה שאף אחד לא חושב להסתכל עליהם בשביל לבדוק את הרמה המקצועית.
ומה עם המשקיעים בחברות? ובכן, המשקיעים לא נעים לומר - נדפקים. לא רק שהם מקבלים אנליזה המטעה את חלקם, כיוון שלא כולם יודעים שהחברה היא המשלמת על האנליזה אלא גם שהחברה משלמת על האנליזה מכספה, כלומר מכספם של המשקיעים - שכן הם בעלי החברה.
- 25.פרוסטי 27/03/2022 16:50הגב לתגובה זואפסייד של 400%... אנליזה ממומנת... מה נסגר
- 24.ניר 12/12/2021 13:42הגב לתגובה זועם מישהו בהליך משפטי שיצור איתי קשר לאור הכתבה הזאת
- 23.משב 23/06/2021 20:16הגב לתגובה זוהאם אין פה עבירה פלילית? הטעיית הציבור .בראשות צריכה לבצע חקירה מעמיקה ולהעמידם לדין .לעשות סוף לכל ההמלצות המגמתיות
- 22.אריה 23/06/2021 11:28הגב לתגובה זומשקיעים באקסילון להתאחד ולתבוע את פרוסט את סאליבן וכן את החברה בעליה והדירקטוריון ....על הטעיה ורמאות...
- 21.אין על סונוביה (ל"ת)ניר 23/06/2021 09:53הגב לתגובה זו
- 20.דני דין 22/06/2021 23:18הגב לתגובה זורק חקירת להב 4343 ורשות נירות ערך תגלה את המורסה שנוצרה שם . את יחסי יד רוחצת יד עם פורט את סליבן וחברי דירקטוריון שהובאו על סמך הכרות מוקדמת שכללה תשלום מטורף בכסף ואופציות עבור כלום ושום דבר . חלקם התפטרו היום . חשבו שימלטו מחקירה - לא יעזור להם - הסוף יהיה כנראה תא בבית האסורים
- 19.זהבה ושלושת 22/06/2021 19:59הגב לתגובה זוהתמוטטות
- 18.משקיע הגון 22/06/2021 18:57הגב לתגובה זוכל הכבוד שמישהו טרח לכתוב את הכתובת שהייתה על הקיר בצורה כלכך ישירה וצורמת
- 17.רועה חשבון 22/06/2021 18:56הגב לתגובה זואנשים לא מבינים שברמאות אין ברכה אמיתית
- 16.יפית 22/06/2021 17:05הגב לתגובה זוהשותף הכללי בדכ בעל מנגנונים שמניבים לו תשואה
- 15.השקעתי 85 אלף והפסדתי כבר 55%!!!! (ל"ת)פראייר רציני 22/06/2021 17:02הגב לתגובה זו
- שוחד 22/06/2021 20:23הגב לתגובה זואין להם מצפון הכל הנדסה פיננסית והלבשה למדדים ומוסדיים מחלצים אותם תמורת אנליזה
- 14.שוגי 22/06/2021 16:46הגב לתגובה זולהיזהר מיחצני וטכנאי מניות בערוצי המדיה השונים דוגמת טלגרם
- 13.בסונוביה פתחו לי את התחת בגללם (ל"ת)ניר 22/06/2021 16:07הגב לתגובה זו
- 12.לוי 22/06/2021 15:42הגב לתגובה זוהכל אותה מאפיה ואותה שילומים ואותה אנליזה מי מאמין להם 100 מיליון מכרו בעלי עניין במדדים ומוסדיים קנו וגם הפושעת גל מגידו שרפה כספי ציבור יותר גרועה ענבל אור
- 11.ומה עם ג'נסל? אותה חרטא (ל"ת)כ 22/06/2021 15:39הגב לתגובה זו
- 10.נוכלים נכנסו 22/06/2021 15:34הגב לתגובה זוהבורסה חמה כלכך על חברות חדשות שיירשמו למסחר שלא רואים בעיניים ומביאים כל זבל איך הציבור שילם בקרנות נאמנות ושאר עוקבי מדדים 50 שקלל לפני כמה חודשים במאות מליוני שקלים ,היום הזבל הזה נסחר ב6 שקל ועוד יורד ואין תחתית
- 9.שמואל 22/06/2021 15:26הגב לתגובה זוצריך לעסוק בו ולא פוליטיקה מסרחיה
- 8.אני הסתמכתי על ההמלצה שלהם ומחקתי כבר 80% מההשקעה (ל"ת)אריאל 22/06/2021 15:26הגב לתגובה זו
- גם אני..זה רמאות (ל"ת)צדוק 22/06/2021 18:21הגב לתגובה זו
- 7.אנונימי 22/06/2021 15:15הגב לתגובה זוזה הפתרון. שיבוא מומחה רציני ויוכיח שהאנליזה של פרוסט לא מקצועית (והיא מאוד לא מקצועית) ונקווה שזה ימנע את האנליזות המפורכות. לגבי החברות, לבדוק טוב טוב את המצגים שלהם ולהגיש תביעה ייצוגית. בארה"ב זה לא היה עובר בשקט!
- 6.אילון צוברי כמשל 22/06/2021 15:11הגב לתגובה זודרושה חקירה מי השקיע וחילץ את המני מור ויעקובי וברונפלד מהנייר דך המלצות והערכות שווי הזויות וכניסה למדדים הם עשו את הכסף אנחנו תעודות סל אכלו אותה
- 5.נחמן 22/06/2021 15:07הגב לתגובה זואקסיליון אחרי הערכה שלהם חתכה 80 אחוז מהערך. עכשיו הם הוציאו הערכה מעודכנת.... חתכה עוד 30 אחוז
- 4.תם 22/06/2021 15:01הגב לתגובה זואנליזות שלא שוות כלום
- 3.זיו 22/06/2021 14:57הגב לתגובה זומאש...
- 2.אמיץ. סוף סוף מישהו כותב על זה. כמה נכון (ל"ת)אבי 22/06/2021 14:51הגב לתגובה זו
- 1.דניאל 22/06/2021 14:46הגב לתגובה זוכתבה מדויקת ונכונה, לא רק שהאנליזה לא מקצועית וברובם המוחלט של המקרים מתבדה. החברה לא בוררת על אילו חברות לכתוב את ההמלצות, ומתחילה לנסות לעוזר לחברה להריץ "חברות חלום" ע"י מתן מידע לא נכון לקהל הקוראים ולמשקיעים עצמם. ראו לדוגמא את הכתבה האחרונה שלהם על בלנדר- חברה כושלת שמפסידה שורפת עשרות מליוני ש"ח מדי רבעון, וההפסדים צפויים אף להחריף. עם זאת, בעלי בלנדר ראו שמנייה מתרסקת ולכן שילמו לאנליזה הכושלת של סילבן כדי שיתנו המלצת אפסיידוכך קרה, חבל לי על קהל המשקיעים שהפסידו/ צפויים להפסיד את כספם בגלל החברה הלא מקצועית ואתית הזו.
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)