השבוע עם ישראל יושב בסוכה, ולמרות הקריטריונים הברורים של ההלכה, עדיין מדובר בתהליך הרכבה פשוט למדיי שאינו אורך יותר ממספר שעות. להבדיל מסוכה, תכנון ובנייה של דירה, בניין או שכונה בישראל עשויים לארוך מספר שנים, ואפילו לעבור את רף העשור.
במיוחד לסוכות, Bizportal שוחח עם 4 אדריכלים מוכרים ושאל אותם 3 שאלות פשוטות בנוגע לטרנד העיצובי/אדריכלי שישלוט בשנה הקרובה, טעות עיצובית/אדריכלית גדולה ושכונה או עיר המתוכננות נכון.
1. האדריכל גיל שנהב
טרנד עיצובי/אדריכלי שישלוט בשנה הקרובה: "בשנה הקרובה נראה התגברות של תנופת הבנייה הרוויה לגובה, כאשר היא תאופיין במבנים בעלי טיפוסי דירות מגוונים והדגש יהיה על הגדלת כמות הדירות הקטנות בכל פרויקט. בשל העלייה לגובה נראה גם גדילה של המפתחים בדירות- חלונות רחבים יותר וחשיפה מוגברת לנוף. כמו כן, תגבר מגמת עירוב השימושים במגדלי המגורים ואנו נראה ביותר ויותר פרויקטים שימושים יותר מגוונים, כאשר לצד המסחר והמשרדים יכנסו גם מבני ציבור וחינוך, דוגמת מתנ"סים, בתי ספר וגנים. מדובר בבנייה המתאימה ביותר לישראל, שכן מעבר למגמה העולמית הגוברת בנייה לגובה בעירוב שימושים באזורי הביקוש חיונית להתמודדות עם מצוקת הקרקע במדינה ובאזורי הביקוש בפרט".
- כל הכותרות
טעות עיצובית/אדריכלית שממש מעצבנת אותך: "מרגיז אותי מאוד שבונים שכונות קוטג'ים וצמודי קרקע באזורי הביקוש ובמרכז הארץ. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לבנות שכונות בצפיפות נמוכה, ובפרט במרכז הארץ, היכן שמחיר הקרקע גבוה במיוחד. שכונות בגוש דן, בהן הצפיפות עומדת על פחות מ 10 יח"ד לדונם מהוות בפועל בזבוז משווע של משאב הקרקע היקר לנו כל כך. אין כל פסול בבניית שכונות קוטג'ים וצמודי קרקע, אך מקומם, שהיה בעבר בפרוורי הערים הגדולות, עבר כיום לטעמי לאזורים המרווחים בגליל והנגב".
שכונה/עיר המתוכננת נכון בעיניך: "שכונת נווה שרת המתחדשת בצפון תל אביב הינה דוגמה מובהקת בעייני לתכנון עירוני נכון. מסמך המדיניות החדש שאושר בעיריית תל אביב לאחרונה מתווה את הדרך להתחדשות מושכלת ואיכותית של שכונה גדולה והפיכתה מפרוור שיכונים מוזנח לשכונת מגורים עירונית, מודרנית ומבוקשת. מדובר בניצול נכון של קרקעות שמינות באזורי הביקוש, הגדלת היצע הדירות וחידוש פני הערים".
2. האדריכלית רחל פללר, שותפה במשרד האדריכלים יסקי מור סיון
טרנד עיצובי/אדריכלי שישלוט בשנה הקרובה: "אני צופה בשנה הבאה ובכלל המשך מגמת האדריכלות הירוקה הן מבחינת תפיסה אדריכלית והן מבחינת שימוש בחומרי ברי קיימא שחוסכים אנרגיה, בריאים יותר ומשתלבים יותר בסביבה. כמו כן, אני צופה תהליך מעניין של "שובו של הברוטליזם והבטון". אכן "הברוטליזם" שאפיין כל כך את האדריכלות שנות ה- 50-60 של המאה הקודמת ואפשר למצוא אותו במקומות רבים דוגמת קמפוס אוניברסיטת תל אביב ועוד חוזר יותר ויותר לאופנה. כמו כן האדריכלות תתאפיין יותר ויותר בשימוש בהצללות מיוחדות וטיפול מוקפד יותר בחזיתות תוך דגש על התאמה לכיווני רוחות".
טעות עיצובית/אדריכלית שממש מעצבנת אותך: "אחד, מגדלי יוקרה רבים שניבנו בשנים האחרונות מתאפיינים לצערי ב"רעש ויזואלי", כלומר אורות מנקרי עיניים שבוהקים בלילה, מסיטים את תשומת הלב של הנהגים החולפים, למשל בנתיבי איילון ושוברים את ה"גריד העירוני". מוטב היה אם יזמים ימעיטו להשתמש בטרנד הבעייתי הזה. השני, הוקמו לאחרונה מתחמים דוגמת התחנה בנווה צדק שאומנם בוצע בו שימור מוקפד, אולם בפועל הוא מנותק לחלוטין מהחוויה העירונית התל אביבית ובמובנים רבים נראה כמו מחזה תיאטרלי שאיננו שייך".
שכונה/עיר המתוכננת נכון בעיניך: "בשנים האחרונות הוקמו כמה וכמה שכונות מוצלחות. אציין במיוחד את שוכנת "רייספלד" שבצפון קריית אונו. השכונה, לטעמי, תוכננה א', במיקום נפלא בסמיכות למרכז הארץ הוותיק וגם ליציאה לכביש מכבית (471). החלוקה בשכונה בין מגדלים לבניינים נמוכים וצמודי קרקע מאוזנת ביותר, היא מותאמת מאוד למשפחות ולזוגות צעירים עם ילדים כיוון שיש בה שטחי ציבור ירוקים. בנוסף, פארקים ומרכז מסחרי נפלא צמוד ולטעמי היא מהווה מודל מצוין לשכונות נוספות שייבנו בשנים הקרובות".
3. האדריכלית עדנה מור
טרנד עיצובי שישלוט בשנה הבאה: "בבנייני מגורים בתחום ההתחדשות העירונית (תמ"א 38 עיבוי/בינוי ופינוי/בינוי נקודתי/מתחמי) שבו משרדי עוסק, יהיה בשנה הקרובה שימוש מקיף בפתחי חלונות גבוהים ורחבים, שילוב חומרי חפוי מעץ או דמויי עץ, שילוב אבן בהירה במראה אחיד, שימוש בפרופילי אלומיניום כהים, באלמנטי פלדה, במעקות זכוכית שקופה, בטיח בהיר. העיצוב נקי, מדויק, אוורירי ומשולב באלמנטים אלגנטים חמים".
טעות אדריכלית שמעצבנת אותך: "בעיצוב חזיתות חוץ בבניין - הצמדת שני חומרים שונים במישור אחיד ללא נסיגה או הבלטה של אחד מהם (לדוגמה : עץ וטיח). תכנון חזיתות ארוכות במישור אחיד - יוצר אפקט שעמום עיצובי".
שכונה/עיר שמתוכננת נכון בעיניך: "העיר מודיעין שתוכננה ע"י האדריכל הבינלאומי משה ספדי. הוא תכנן את העיר בקפידה בעודו מקצה באופן מבוקר שטחים לאזורי עסקים, לאזורי תעשייה ותעסוקה, לקריות חינוך ולמרכזי תחבורה תוך שהוא שם דגש על שטחים ירוקים בשטחים ציבוריים, בשכונות המגורים ולאורך צירי התנועה. המסות המבונות תוכננו באופן מוסדר ומתחשב בנוף הטבעי העוטף את העיר ובנוף הפנימי המתוכנן. מניסיוני האישי בתכנון אחד המתחמים : פורסמו מכרזי בנייה תחת הוראות ברורות וחד משמעיות שדאגו למינון הנכון בין מגוון טיפוסי בנייה לבין שפה אדריכלית אחידה (חפויי חוץ, גובה, מרווחים, פיתוח נופי)".
4. האדריכל עדן בר
טרנד עיצובי שישלוט בשנה הבאה: "הטרנד האדריכלי שלהערכתי ילווה את השנה הקרובה והשנים הבאות הינו- שימושים מעורבים במרכזי הערים ובכלל, שיעניקו היתרונות רבים דוגמת ניצול טוב יותר של אחוזי הבנייה ובמיוחד במדינה שאיננה עתירת שטח דוגמת ישראל, כשבמתחם אחד ניתן יהיה לבנות גם מגורים, גם מלונאות, גם מסחר וגם משרדים, הפיכת מרכזי הערים שהיו בעבר משמימים, למתחמים דינמיים 24 שעות ביממה עבור אוכלוסיות מגוונות שיתגוררו בסמיכות זו לצד זו, והזרקת אדרנלין למתחמים אלה שאבד עליהם הכלח. החשיבה התכנונית שצריכה להיות כיום במדינה קטנה כמו ישראל הוא שמירה על רזרבות הקרקע, מניעת נסיעות מיותרות וחיי קהילה תוססים. השימושים המעורבים נותנים מענה ראוי וחדשני לנושאים אלו תוך ניצול מירבי של הקרקע".
הטעות האדריכלית שמעצבנת אותך: "כיום משקיעים בקו האדום של הרכבת הקלה מה שמחזק ומפתח עוד יותר את גוש דן- איפה שאנשים נוסעים ועובדים ויכולים לשלם.. אבל מה קורה עם אלה המתגוררים בפריפריה ועובדים במרכז? לטעמי תכנון הרכבת הקלה היה צריך לכלול שני שלבים כשהשלב הראשון החשוב והדחוף יותר נותן פתרון לפריפריה בחיבורה למרכז הארץ. לטעמי כלומר צריך היה להתחיל מבניית הרכבת הקלה בפריפריה לתוך גוש דן ורק בשלב השני לתכנן את הרכבת בתוך גוש דן עצמו".
איזו שכונה לדעתך מתוכננת הכי טוב בישראל: "המושבה הגרמנית-אמריקנית ביפו- מדובר באחת השכונות המדהימות של ישראל ששינתה לחלוטין את פניה בעשור האחרון. היא ממוקמת על הגבול שבין תל-אביב ליפו, בטווח בין שכונת פלורנטין בתל-אביב לבין מתחם השעון ושוק הפשפשים ביפו. הוקמה במקור במחצית המאה ה-19 ע"י נוצרים מאמינים אמריקאים שלא נקלטו היטב ולאחר שנים אחדות תפסו את מקומם גרמנים טמפלרים שטיפחו מאד את השכונה את בנייניה האותנטיים. בשנים האחרונות הייתה לשכונה עדנה ובמיוחד בשילוב הבניינים העתיקים והמחודשים שהוקדמו ברוח הבנייה הטמפלרית והאמריקאית. הזינוק בשכונה החל בשנות התשעים שכהשף חיים כהן הקים בתוכה את מסעדת "קרן" המיתולוגית. בשכונה בית תפילה ואכסניה נוצרית המשדרת אווירה בסגנון מרכז אירופי מובהק. המושבה הגרמנית-אמריקאית שונה לחלוטין מ"שכונות האינסטנט" הנבנות כיום והבניה החדשה שנוספה אליה לא פגמה כלל ועיקר באותנטיות המקורית שלה".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
11.4 אדריכלי בועה כולם מתייחסים רק ורק לגוש דן.. פשוט הזוי (ל"ת)מדינה אבודה, ממש כך 05/10/2015 13:45הגב לתגובה זו0 0סגור
-
10.הטעות הנסיגה לקוי מדינת תל אביבמעשיגענע 30/09/2015 05:04הגב לתגובה זו1 0הסתגרות בגטו . ריכוז האוכלוסיה במישור החוף. הופך את ישראל למקום צפוף ומשוגע . במקביל להשתלטות של תעשיה מזהמת על הנגב והגליל.סגור
-
9.מודיעין זה טעות תכנוניתשי2 27/09/2015 21:09הגב לתגובה זו1 0הכי הרבה שטחים ירוקים אבל באמצע צירי תנועה עמוסים. גם בתי ספר שמים באיים ירוקים כאלה מוקפים בכבישים מהירים,, אבל חניה להורים שמורידים ילדים אין.3 בתי ספר תקעו מול הבית שלי, אמרו לנו שתהיה גינה ומתנס.וגם שרשרת גנים ערוניים. תחשבו אם כול בית ספר מצלצל להפסקה.שומעים אצלנו קונצרטים כול הזמן.סגור
-
8.לא יאמן שאדריכל קורא למושבה האמריקאית שכונה.פשוט מדהים 27/09/2015 17:22הגב לתגובה זו3 0בערך 8 בניינים על 40 מטר מרובע. ושגם נבנו חלקם בתקופות שונות. ובטח לא עם תכנון אורבני כלשהו. פשוט הצליינים המסכנים בנו כמה שיותר קרוב לדרך יפו שיוכלו לברוח לנמל כמה שיותר מהר כשהם נדבקים בטיפוס או מלריהסגור
-
7.תעצב לעצמך אני רוצא את הטעם שלי ואני יעצב לעצמי (ל"ת)אדוני המעצב 27/09/2015 14:18הגב לתגובה זו0 0סגור
- טען עוד
-
6.הכי מעצבן אותי, חוסר התייחסות לתנאי הסביבה שלנו.ranr 27/09/2015 12:55הגב לתגובה זו2 0העולם הולך ומתחמם. השמש קופחת והאדריכלים ממשיכים לבנות בתים עם פתחים גדולים לכיוון דרום משולבים באי שימוש באמצעי הצללה מתאימים. ממשיכים לבנות גם מבנים שמשלבים קירות זכוכית אשר מקרינים אור וחום על סביבותיהם ללא התחשבות. התוצאה, הפעלה מרובה של מזגנים שמשמעותה בזבוז כספים וזיהום אוויר הנושע משימוש יתר באנרגיה חשמלית המיוצרת מדלקים פוסיליים.סגור
-
5.בניין "משולב" מביא ל"סלאמס" בשטח המשותף.אמי 27/09/2015 12:49הגב לתגובה זו4 0תכנון מנותק מהמציאות ! במקום שאין כבוד לפרט ושמירת הרכוש והאזור הציבורי / המשותף .אין מצב לקיום נכסים משולב -משתמשים בעלי זמני פעילות וצרכים מנוגדים. ראשית שכל -אחד והרשויות האכיפה ייעשו הנדרש ואז..אולי יתאפשר הדבר.חבל שגם מהנדס עיריית ת"א (החדש) טען זאת בטרם בדק את הוונדליזים במבנים משולבים ובגנים ציבורים בקרבת מגורים.סגור
-
4.מודיעין זה על הפניםתקצר היריעה 27/09/2015 10:54הגב לתגובה זו4 0דוגמאות לא חסר, רוב הדירות נמצאות ברחובות העמקים והם פונות לכביש ראשי. בתי ספר ומבנה ציבור ממוקמים מול בתים של אנשים או על כבישים רראשיים. הבתים השכונות פונים אחד לשני . לסוע מנק' א לנק' ב זה תמיד ימינה שמאלה ,שמאלה ימינה וכולי וכולי. אין רמזורים אבל בכוון הקניון לפעמים יש פקקים. כי תקעו אותו באמצע צירים מרכזיים וכולי....סגור
-
3.הטעות האדריכלית שמעצבנת אותי..מומחה רשתות אינטרנט 27/09/2015 10:52הגב לתגובה זו7 0..שאדריכלים בישראל לא מבינים שיש צורך לתכנן תשתית רשת אינטרנט פנימית בבתים ודירות ולא מקצים מקום לארון תקשורת בתוך שטח הדירה. במקום זה, יש איזו קופסת טלפוניה קטנה (20x40 זה בדיחה לענייני תקשורת נתונים) שאליה מגיעים הצינורות השחלה ועכשיו לך תדחוף לשם ציוד. מדינת ישראל בקידמת הטכנולוגיה אבל את הדירות והבתים בונים כאילו טרם הומצא האינטרנט. הארכיטקט זורק על הקבלן, הקבלן על החשמלאי, וכשהלקוח מבין שבשביל שתהיה לו רשת מהירה (1-10 גיגהביט) בתוך הבית אלחוטי לא מספיק, הוא מתקשר אלינו ואני צריך להסביר לו שהוא אמנם קנה דירה חדשה בסכום אסטרונומי אבל הצינורות שיש לו בקירות לא שווים כלום ובשביל רשת מהירה צריך לפתוח קירות ולעשות הכל מחדש. משרדי אדריכלים חייבים !!! להתחיל להתחשב בצרכי תקשורת נתונים בדיוק כמו שהם מתחשבים באינסטלציה וחשמל !סגור
-
2.האדריכלות בישראל היא המכוערת ביותר בעולם- הכל נראה כמו (ל"ת)מחנות פליטים לדעתי 27/09/2015 10:42הגב לתגובה זו2 1סגור
-
1.דוגמא טובה לתכנון לקוי . אין תחבורה . צפיפות דיוראם המושבות 27/09/2015 10:36הגב לתגובה זו2 0מרכז מסחרי צפוף. סופר אחד לאלפי תושבים. בעיות חניה בתי ספר בכניסה לשכונה גורמים להאטת תנועה בכניסה וביציאה בשעות העומס. בקצור השכונה הכי זבל במזרח התיכון.סגור
