בג"צ הטיל את הפצצה: מציע להחזיר את חוק מיסוי דירה שלישית לוועדת הכספים

שופטי בג"צ הטילו את הפצצה. בסיום הדיון בעניין העתירות כנגד החוק למיסוי דירה שלישית הציעו השופטים למדינה להחזיר את החוק לוועדת הכספים. כעת למדינה יש עד ה-14 במאי (יום ראשון הקרוב) לענות להצעה. משמעות ההצעה של שופטי בג"צ ברורה ולפיה הם אינם רואים באור חיובי את הליך העברת החוק למיסוי דירה שלישית.

בפועל, אם אכן יוחזר החוק לדיון ואישור ועדת הכספים, משם יצטרך החוק להגיע לאישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. לכן משמעות החזרת החוק לוועדת הכספים עשויה למעשה להיות ביטולו - בטח במצב העניינים הנוכחי בין כחלון שמוביל את החוק לראש הממשלה נתניהו, שלא ממש רוצה לאפשר לכחלון לרשום הישגים. או כמו שכחלון כבר אמר לא מזמן - הוא וביבי כבר לא, ואולי גם חוק מיסוי דירה שלישית כבר לא. 

כעת הכדור בידיים של המדינה, אם זו תחליט להיענות להצעה או שתבקש את הכרעת בית המשפט שברור שאינו רואה בעין יפה את הליך אישור החוק. הדבר דומה לסיטואציה בפברואר 2016 כאשר בג"צ הציע למדינה להעביר בחקיקה את סעיף היציבות בחוק הריכוזיות. חודש וחצי לאחר מכן הודיע בג"צ כי חוק הריכוזיות בטל. 

עו"ד שוש שמואלי, נציגת המדינה, ניסתה לטעון כי החוק עבר בצורה תקינה וכי ביטולו עלול להשפיע על שוק הדיור בכך שעליית המחירים תתחדש. 

עו"ד איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, שמתנגד להליך חקיקת חוק מיסוי דירה שלישית פתח את הדיון ותאר את הלך הרוח בכנסת עת חקיקת החוק: "אני נמצא במצב כלאיים. מצד אחד אני באמת סבור שהיה פה משהו חריג יותר וקיצוני בהליך החקיקה, מצד שני אני חלוק עם העותרים לעניין התוצאה הסופית. הרגשנו שיש לתקן את הליך החקיקה. הכיבוד של הליכי החקיקה והפנמה של צורכי מנהל תקין היא הרבה יותר קשה. אני לא יכול לקבל את ה"אדישות" שהמדינה מקבלת את האירוע הזה במסגרת חוק ההסדרים. באחריות מלאה אני אומר לכם - דבר כזה לא היה בשנים האחרונות, גרוע מאד אם הוא יקבל לגיטימציה. ברגע שתיתן לגיטימציה לדבר כזה, ממחר בבוקר על הליכי החקיקה בכנסת יקרסו, ואני אומר זאת באחריות כמי שנושא באחריות הסטטוטורית. זה המצב בו אנו עומדים. אם תינתן לגיטימציה בחקיקת מיסוי שכזו, אני לא מוכן לחשוב מה יהיה ביתר ההליכים".

• סיבה נוספת לירידה במחירי הדירות - המלאי אצל הקבלנים גדל
• מבצעי הקבלנים - במקום 80/20 דחייה של 3 שנים בהחזרי משכנתא

שופט העליון, מני מזוז: "אדוני מבקש מאיתנו לקבוע רף עדכני ברף של הליכי חקיקה."

שופט העליון, נעם סולברג: "אתה מוכן להגדיר את אותו רף?

ינון: "צריך ללכת צעד קדימה. אנחנו בחוק ההסדרים הנוכחי, יש לנו סדר גודל של עשרות הליכי חקיקה. כדי לגמור את המבצע הזה בשלום, צריך לעשות תעדוף פנימי. לנו ברור שחוק מיסוי דירה 3 הוא שנוי במחלוקת וצריך לנהל הליך חקיקה נורמלי בעניינו. אמרנו חייבים להביא את הנושא הזה לדיון, אי אפשר לשמור אותו לאישון לילה ולהעבירו בבליץ. הייעוץ המשפטי לוועדה כבר נמצאים לילה שלישי ברציפות בכנסת בעניינים אחרים גם כבדים. הייעוץ המשפטי הוא העיניים והאוזניים של חברי הכנסת".

הנשיאה, מרים נאור: "למדינה היתה אופציה להמשיך ביום שישי או לדון ביום ראשון, אז למה לא?

ינון: "יש אמירה מאש משמעותית ביחס לסדר הבאת הדברים, קיום ההצבעות, הסגירות שמתקיימות סביב התקציב... הזירה מאד מורכבת וסבוכה. נכון, יש השפעה והתחשבות רבה בדברים שאנו אומרים אבל במקרה זה זה כשל. ידעו שיש סכנה (כחלון וגפני), להתעלם ממכתב היועץ המשפטי של הכנסת, מכתב שיצא כי הוא מרגיש שנקבע פה תקדים שלאחריו אי אפשר יהיה לומר שום דבר, לכן אני בא ואומר: יש פה תהליך שקשה להבינו מבחוץ, אבל אני אומר באחריות, כמי שידוע לא בתור מגיב קיצוני, אני בא ואומר, יש בעיה חריפה. העניין מתחיל בתהליך. הוא זה שמאזן בין הכוחות. אם העליון יתן לגיטימציה - זה סופם של הליכי החקיקה בכנסת".  

עו"ד שוש שמואלי, נציגת המדינה: "גם במקרים חמורים יותר לא התערב בית המשפט בהליך החקיקה. לחברי הכנסת עמדה האפשרות להשתתף בהליך. מדובר בהצעת חוק שהיתה ידועה לכנסת חודשים. דווקא ההסתייגויות מעידות על האפשרות שניתנה לכולם".

• 7 שנים אחרי ההגרלה: דירות באור יהודה נמכרות כמעט כפול
• מחירי הדירות במודיעין בירידה חדה - הנה הסיבה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

נאור: "ולמה לא אפשר היה לדחות את הדיון ליום ראשון?"

שמואלי: "אנו טוענים שזה לא המקרה לביטול פגם בהליכי חקיקה. בית המשפט צריך להיות מרוסן בביטול חקיקה של הכנסת, לנוכח עצמאות של הכנסת והמרחק שבית המשפט שומר מההתנהלות של הכנסת. היקף הבקורת השיפוטית על הכנסת הוא צר, אומרת הפסיקה. במקרה שלנו, מדובר בעיקרון השתתפות של הח"כים בהליכי החקיקה, ובית המשפט קבע בעבר שהוא מזהה פעולות שבהן נשללה מהח"כים אפשרות מעשית לגבש עמדה".

השופטת חיות: "אם אין להם אפשרות מעשית לגבש עמדה, זה מוקבל לאי מימוש עיקרון ההשתתפות".

שמואלי: "בית המשפט הבהיר שלא מדובר על הליך חקיקה נאות והליך חקיקה מעמיק, אלא לתת אפשרות לח"כים לגבש את עמדתם ולגבש דיון. בית המשפט הגדיר שהוא מגן על הזכות של הח"כים להשתתף בהליכי חקיקה, ואמר אם יש אפשרות והם לא מימשו האפשרות. לא על זה יבטל חוקים. גם במקרים חמורים יותר בית המשפט לא התערב בהליך החקיקה".

"ככל שיבוטל החוק אומרים הגורמים המקצועיים כי יהיה בכך לפגוע בשוק הדיוק שכבר הראה סימני התקררות, המגמה כבר קרתה. מה שיקרה אם יבוטל החוק, כמו שמניה עלתה, רוכשים יקנו בין לילה".

סולברג: "ואפשר לחוקק מחדש תוך לילה" (צחוק בקהל)

שמואלי המשיכה לפרט מדוע אין לבטל את הדו"ח, אך השופטת חיות העירה לשמואלי להתייחס לטענות של ינון היועץ של הכנסת, לפהם בכל שנותיו הוא לא היה עד להליך חקיקה בזוי שכזה.

חיות: "אנו מדברים על הליך חקיקה של הכנסת, ככה הדברים קורים. בא האיש שאמון על הכנסת ואמר בעצמו 'דבר כזה לא היה' וגברתי אומרת 'לא' כי היא מייצגת את האוצר אבל לא. את מייצגת את הממשלה כולה. השאלה היא האם לא נכון לתת משקל יתר מבחינת חומרתו הפגם לחוות דעת של היועץ המשפטי לכנסת?"

השופטים נעם סולברג ומני מזוז פונים בשאלה לנציג יו"ר האופוזיציה, אם לכל חברי הכנסת היתה אפשרות לדעת על מה הם מצביעים, שכן עיקר העתירה שהוגשה היא נגד ההליך של החקיקה. נציגו של הרצוג אמר: "לא ניתן זמן ללמוד את הדברים ולגבש דעה. אם אין אפשרות לא לקבל את הדעה, לא לשמוע את הגורמים המקצועיים..."

מזוז קוטע: "היתה אפשרות, לא אופטימלית ולא מלאה, אבל מדובר בהליך של חמישה חודשים, קשה לחלוק על כך שלא היה דיון יסודי אבל להגיד שלא ידעו על מה המצביעים? האם הדרישה שלכם היא לפסול את כל החוק? או רק חלק מהדברים שהובאו לדיון האחרון?"

רק נזכיר כי אם החוק יוחזר לתיקון ספק אם כחלון יוכל להשיג את הרוב להעבירו כעת.

נציג העותרים מהאופוזיציה ענה: "לחברי הכנסת לא היתה אפשרות לדעת על מה הם מצביעים. אנו מלינים על הצעד שבו זרקו להם את החוק ועכשיו אמרו להם 'תתמודדו'".

"נדרש מעשה מבית המשפט ולא עוד אמירות ככל שתהיינה מספק דין שתוצאתו היא אחרת". 

השופטת מרים נאור פונה לינון היועץ המשפטי של הכנסת בשאלה מדוע לא לחקוק את החוק מחדש?

מני מזוז: "אם מבטלים את החוק זה מחייב תזכיר או שזה חוזר לנקודה ממנה נסגר החוק?

ינון: "אין דרך שאני חוזר לאיזה לקוח כמו יו"ר הכנסת ואני אומר לו 'אולי נחזיר את החוק לשלב זה או אחר'".

נאור: "אתה מציע לנו לשקול לחזור לאותו שלב אחורה".

ינון: "נכון. זה משהו שנכון לשקול כאשר מדובר על טענות לתקינות הליכי חקיקה".

מני מזוז: "אין הסדרה של הליך חקיקה תקין".

ינון: "את תקנון הכנסת קובעים חברי הכנסת שהם מחויבים למשמעת קואליציונית ולכן אנו לא מצליחים (לעשות כך). הממשלה מטילה על זה וטו. בתאוריה זה נכון, הכנסת היא הריבון אבל המציאות מורכבת הרבה יותר. זה לא נעים אבל אנו אומרים לבית המשפט תצילו אותנו מעצמנו".

"בוועדת הכספים חייבים לאמר, האופוזיציה מאד פעילה ואפקטיבית, המהלך שקרה באותו לילה הוא נדיר מאד", אמר ינון בכוונה למחטף של חוק ההסדרים בכנסת. "נדיר שהיה מהלך כזה בוועדת הכספים שכל חברי האופוזיציה לא משתתפים בדיון".

מרים נאור: "לא צריך להתחיל מהתחלה ולפרסם הצעת חוק אלא לחזור לנקודה מסוימת. גם הגברת (נציגת הממשלה) מסכימה כי מה שהתרחש באותו הלילה לא היה צריך להתרחש".

השופט הנדל: "יש לך העדפה בין האפשרות לבטל את החוק לבין להחזירו לנקודה מסוימת?"

נציגת הממשלה שמואלי: "להחזיר את החוק אחורה משול לביטולו. אם אומרים לי תבחרי בין שתי חלופות ברור שעדיף חזרה לאמצע".

בשלב זה השופטת נאור נותנת לנציגת הממשלה את האפשרות לבקש זמן כדי לדון באפשרות של להחזיר את החוק למיסוי דירה שלישית לכנסת (בחצות). נציגת הממשלה שמואלי מבקשת שבוע לאחר התייעצות.

"החוק יוצר עיוותים" אם לשפוט לפי ההתקררות שנרשמה בשוק הדיור בחודשים האחרונים, ככל הנראה, החוק של כחלון, יחד עם ההתייקרות על המשכנתאות, תמך במגמה של יציאת המשקיעים מהשוק, בין אם בצורה של מכירת דירות ואם בצורה של הימנעות מרכישת דירות. בשוק כולו ממתינים כעת לראות האם החוק יבוטל או יאושר.

עם זאת, על רקע ריבוי העתירות שהוגשו והמחלוקות בעניין כדאיות המיסוי (באם יגולגל לשוכרים וכו'), בעלי דירה שלישית לא מיהרו עד כה לרשויות המס ורק 270 משקיעים מבין עשרות אלפים החליטו למכור את הדירה השלישית שברשותם. רשות המסים דחתה את מועד הדיווח של בעלי דירות מסוף מארס השנה לסוף יוני הקרוב.

נגד חוק מיסוי דירה הוגשו 6 עתירות שונות לבג"ץ בטענה לאי חוקיות בחקיקת החוק בוועדת הכספים בטענה על הכנסת שינויים בתזכיר החוק, זמן קצר טרם ההצבעה והעברתו לאישור בחוק ההסדרים. לפי העתירה של האופוזיציה, הליך חקיקת החוק נעשה באופן דורסני על ידי הקואליציה ומבלי שניתן לחברי הכנסת זמן ראוי כדי להעמיק בלימוד החוק ובהגשת הסתייגויות מהותיות. כמו כן, שורה של משקיעים ובעלי נכסים טוענים כי החוק פוגע בזכות הקניינית שלהם וכי צברו דירות כמענה לפנסיה וכדרך להבטיח עתידם.

בסוף פברואר האחרון דן בית המשפט העליון בעתירות שהוגשו כנגד החוק כאשר ברובן מתמקדות העתירות בכשלים שנפלו בהליך החקיקה של החוק (אחת מתוך 5 העתירות מתמקדת בפגיעה בחופש הקניין). בסיום אותו דיון בסוף פברואר, הוציא בג"ץ צו על תנאי למדינה וקבע כי יתקיים דיון בהרכב מורחב, כאמור, היום בשעה 14:30.

עו"ד אביגיל קסטיאל, שותפה ומנהלת תחום נדל"ן בש. הורוביץ, היא אחת מהמתנגדות לחוק. "מעבר לפגמים הפורמליים שנפלו באופן התנהלותו של הליך החקיקה, לא רק שהחוק אינו מגשים את מטרתו אלא שהוא יוצר עיוותים כלכליים ופוגע בציבור בכללותו", אמרה קסטיאל. "כך, למשל, החוק יוצר מצב אבסורדי, בו אדם המחזיק בשתי דירות יוקרה אינו נושא בתשלום המס הנוסף בגינן, ולעומתו אדם אשר השקיע את מלוא חסכונותיו ואת הפנסיה שלו ברכישת נכסי מקרקעין פשוטים ייאלץ לשלם את המס האמור. באופן זה, החוק פוגע במעמד הביניים המחזיק בדירות להשקעה בהעדר חלופות השקעה אטרקטיביות אחרות". לדבריה, "החוק פוגע גם בציבור השוכרים, שכן ברור שמס דירה שלישית, לפחות בחלקו, יגולגל, בסופו של דבר, על שוכרי הדירות. החוק אף ייפגע וכבר פוגע בהכנסות המדינה ממסים, משום שהוא "מזמין" העברות נכסי מקרקעין בין בני משפחה, כדי להימנע ממנו. עד היום דווחו לרשות המיסים עסקאות מתנה רבות במסגרתן הועברו נכסים לידי ילדיהם של מחזיקי הדירות, דבר אשר גורר הקטנה במסים הנגבים מהכנסות שכירות. כולנו כמובן מעוניינים להוריד את מחירי הדירות, אך נראה כי לא זו הדרך לכך, וכי הליך החקיקה החפוז שננקט נותן את אותותיו בהוראות החוק ובהסדרים שנקבעו בו".

לקראת הדיון המכריע, פורסמה רשימה בעמוד הפייסבוק 'המחאה הגדולה - יחד נוריד את מחירי הדירות', הכוללת מספר סיבות לפיהן צריך בית המשפט העליון לדחות את העתירות. (לכתבה - לחץ כאן). לדעה נגדית של יו"ר לשכת השמאים - לחץ כאן.