"השינויים הדמוגרפים", בבנק ישראל מציגים גורם נוסף להתקררות שוק הדיור

בנק ישראל פרסם היום את סיכום דיוני הריבית מהישיבה שהתקיימה בסוף מאי האחרון ובין היתר התייחס גם לסוגיית מחירי הדירות. "לגבי שוק הדיור אמרו חברי הוועדה כי מגמת ההתקררות בפעילות נמשכת, התפתחות שמשתקפת בירידה המתמשכת בהיקף העסקאות בדירות ובירידה בהיקף המשכנתאות החדשות. הם הוסיפו כי מסתמנת התייצבות במחירי הדירות".

עוד נכתב כי "הוועדה הדגישה כי בשונה מהמצב בעבר, בתקופה האחרונה ירד היקף העסקאות בקרב כל סוגי הרוכשים (קוני דירה ראשונה, משפרי דיור ומשקיעים). חבריה העריכו כי ההתקררות בשוק אינה נובעת מגורם יחיד אלא מתרחשת על רקע כמה גורמים: העלייה המתמשכת בהיצע הדירות, העלייה בריבית על המשכנתאות, התוכניות הממשלתיות השונות (מס על דירה שלישית, העלאת מס הרכישה למשקיעים ותוכניות "מחיר למשתכן" ו"מחיר מטרה"), והשפעת השינויים הדמוגרפיים (הצטמצמות הקוהורטות בגילים הרלוונטיים) על הביקוש לשירותי דיור". 

לגבי הגורם האחרון שהוזכר (השינויים הדמוגרפים), מדובר בהתייחסות למחקר שביצע פרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר בבנק, ולפיו חלק מההסבר לעליית מחירי הדירות מאז 2008 קשור לגודל קבוצת האוכלוסייה שבגילי 30-44. פרופ' זוסמן מייחס את הגידול החד בקבוצת גיל זו שהינה הקבוצה הדומיננטית במעגל  רוכשי הדירות לשני דברים. האחד זה 'מיני בייבי-בום' לאחר מלחמת יום הכיפורים ועד 1978 (בתקופה זו נרשם גידול חד במספר הלידות בארץ) והדבר השני זה ילדי העולים בעלייה הגדולה מרוסיה של תחילת שנות ה-90 שסביב 2008 נכנסו לטווח גילאים זה ולמעשה נכנסו למעגל רוכשי הדירות. מסיכום דיוני הריבית היום עולה כי בבנק ישראל סבורים כי שינויים דמוגרפים אלו כנראה מתקרבים למיצוי ההשלכות (ילידי 1973 הם בני 44 כיום) ולכן הדבר תורם להתקררות שוק הדיור.

הנה הגרף שהציג פרופ' זוסמן  בסוף 2016 ממנו עולה כי בתחילת שנות ה-90 חלקה של קבוצת הגיל 30-44 באוכלוסייה עמד על כמעט 20.5%, לאחר מכן שיעור קבוצה זו מתוך האוכלוסייה ירד ל-18.5% ולאחר מכן טיפס חזרה עד קרוב ל-20%. לפי הגרף, שיעור זה כבר החל צונח וצפוי להמשיך לרדת לפחות עד שנת 2020. כאמור, מדובר בקבוצת הגיל הדומיננטית ביותר בכל הקשור לרכישת דירות.

• נאות שמיר, יבנה - היצע גדול של מוכרים, ירידות מחירים של כ-5%
• מחירי הדירות במודיעין בירידה חדה - הנה הסיבה