גרוס: "הפד' יפסיק את תוכנית ה-QE עד סוף 2013 - אך מסיבות אחרות לגמרי"

שאלת מיליון הדולר לאחרונה ברחבי העולם ובשוק האמריקני בפרט, היא ללא ספק: מתי יתחיל הבנק המרכזי לרסן את תוכנית התמריצים המוניטרית האגרסיבית (תוכנית הרכישות)? יו"ר הפד', בן ברננקי, החל את משחק הניחושים כאשר נאם ב-22 במאי בפני ועידת הקונגרס כי הבנק המרכזי יחל בריסון איטי של תוכנית הרכישות במידה והמשק האמיקני ימשיך להראות סימני שיפור. נראה כי ברננקי מתעתד לסיים את תוכנית התמריצים עד סוף שנת 2013, בעוד משקיעים רבים היו סבורים כי התוכנית תימשך במלואה אל תוך 2014.

חוסר הוודאות שנגרם בעקבות דבריו של ברננקי גרם למימושים צנועים בשוק המניות, ושיעורי התשואה על האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים סימנו אף הם עלייה בחודש באחרון. כיום, רוכש הבנק המרכזי אג"חים בסכום של 85 מיליארד דולר מדיי חודש, ובכך למעשה מקפיץ את הביקושים בשוק זה כשחקן מרכזי.

גורו ההשקעות, ביל גרוס, ומי שמנהל את קרן האג"ח הידועה 'פימקו', מציג תיאוריה לפיה הפד' אכן ירסן את תוכנית הרכישות עד סוף השנה, אבל לא מהסיבות הטריוויאליות. גירעון קטן יותר בוושינגטון עלול להביא למצב בו האוצר ינפיק פחות אג"ח, מה שיביא למחסור בניירות ערך של האוצר, במידה והפד' ימשיך לרכוש בקצב הנוכחי. "זה יוצר בעיה...אם הפד' מחזיק בכל אגרות החוב. במקרה שכזה, לא יהיה שוק אג"ח כלל ואני חושב שבנקודה הזוימתן הפד' את הרכישות ולו רק בכדי לאפשר לעוד אנשים לרכוש אג"חים".

גרוס לא חושב שהכלכלה בשלב זה חזקה מספיק בכדי לעמוד בפני עצמה ללא תמיכה מהבנק המרכזי, אך בד בבד הוא לועד לתוכנית הרכישות בטענה שהיא עלולה לעשות יותר נזק לצמיחה מאשר תועלת. גרוס מציין 3 תופעות לוואי מרכזיות והרסניות, לטענתו, של תוכנית ההקלה הכמותית. האחת, שיעורי הריבית הסופר נמוכים שלא מעודדים חסכון ומשאירים פחות כסף זמין להשקעה. השנייה, היא שחברות פיננסיות מסתמכות על שיעורי ריבית מנורמלים בהכנסותיהן, הן פחות רווחיות, מה שאומר שהן שוכרות פחות עובדים. תופעת הלוואי השלישית, היא שתשואות נמוכות על השקעות מרתיעות חברות ועל כן מביאות לצמיחה נמוכה יותר וצמצום מקומות עבודה.