הבנקים ממשיכים לחטוף: יובל בן זאב מוריד המלצה, "הסיכון במניות גדל"

התנודתיות בבורסה ממשיכה אך המדדים המובילים עדיין נמצאים עם הראש מעל המים מבחינת התשואה מתחילת השנה. עם זאת, מדד הבנקים כבר הספיק לצלול והיום הוא מקבל דחיפה נוספת מטה מבית ההשקעות כלל פיננסים.

מתחילת השנה איבד מדד הבנקים, זה שרשם פנומנאלית של 114% בשנת 2009, כ-3.25%, כאשר רק ב-7 ימי המסחר האחרונים הוא נחתך 6.6%. הסנטימנט השלילי אשר הגיע בעיקר מרצון לממש רווחים אחרי ריצה מרשימה תפס תאוצה בצל המימוש בו החלה מדינת ישראל בבנק דיסקונט.

הסיכון במניות גדל

יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר בבית ההשקעות פותח את הסקירה על הבנקים בהמלצה "לקרוא בעיון את הדוח המצורף על כל עמודיו והמודלים שבו". עם זאת, הוא מסכם ואומר "המסקנה היא פשוטה - במכפיל הון ממוצע של 1.10 הבנקים נמצאים בתמחור הוגן והסיכון במניות גדל". בכך הוא מנמק את החלטת כלל פיננסים להוריד את המלצה לכל הסקטור ל"משקל שוק".

בהמלצה מתמקד בן זאב במספר נושאים מרכזיים: בנק הפועלים חוזר במתקפה שיווקית, חזרת המשק למסלול של צמיחה, ועדת חודק תחזיר ביקוש לאשראי בנקאי, הבנקים ניצבים בפני אתגרי ההתייעלות, לחץ של מוכרים על המניות ותמחור ומסקנות - שווי הוגן.

בכלל מעריכים, כי תכנית העבודה של הפועלים תעמוד במרכז תשומת הלב של הענף כולו כיוון שבנק הפועלים יפעל לחזור לבסיס, תוך שהוא מנסה לזכות מחדש במעמד הלגיטימי של בנק מוביל. "התוצאה הצפויה של מהלכים אלו היא החרפת התחרות בכל תתי התחומים העיקריים בבנקאות המסורתית בישראל, כאשר הבנקים האחרים צפויים להגיב בצעדים משל עצמם".

ועדת חודק - עלייה צפויה במרווחים

נקודת אור לבנקים מגיעה מתחזית הצמיחה למצב המשק וועדת חודק. תחזית הצמיחה עומדת כעת על כ-3.5% בשנת 2010 וצפויה להטיב עם הבנקים, שפעילותם קשורה בקשר הדוק עם מצב המשק.

בן זאב מתייחס כאמור להמלצות הביניים של ועדת חודק, ואומר, כי "אם ייושמו באופן חלקי לפחות צפויות להסיט ביקושים של אשראי עסקי משוק אגרות החוב בחזרה אל המערכת הבנקאית, תוך עלייה צפויה במרווחים. זאת לאחר שבשנים האחרונות ירד משקל האשראי הבנקאי לסקטור העסקי מכ- 75% בתחילת העשור לכ- 50% כיום".

עם זאת, אחת הבעיות המבניות של הבנקים בישראל הוא מבנה העלויות ובפרט עלויות השכר עם מרכיבי עליות שכר מובנות. במהלך שנת 2009 היינו עדים למהלכים משמעותיים של ויתורי שכר בלאומי, דיסקונט והפועלים.
בעוד שבדיסקונט ובלאומי בוצעו הפחתות השכר בתחילת 2009, בלב המשבר העולמי, הרי שבפועלים נחתמו ההסכמות לקראת סוף השנה.

"המשמעות", אומר בן זאב, "עובדי לאומי ודיסקונט כבר מבקשים להחזיר את השכר לקדמותו ואף לפצותם עם הויתור בגין 2009 על רקע התוצאות הטובות שהשיגו הבנקים. בפועלים לעומת זאת, הויתור על תוספת השכר ב-2010 שרירה וקיימת ותשפיע לטובה על ההוצאות".

המדינה מוכרת דיסקונט, הזרים עלולים לדלל החזקות בבנקים

נושא מכירת המניות בדיסקונט גם תופס כותרת משנית בהורדת ההמלצה תחת הכותרת "לחץ של מוכרים על המניות". מדינת ישראל קיבלה החלטה למכור את מניותיה בבנק דיסקונט (25% מתוכן נמכרו כבר 5%) ובבנק לאומי (11.5%). בנוסף אליהם קיימת אפשרות סבירה למכירת מניות בבנק הפועלים (קבוצת אריסון) ובבינלאומי (דיסקונט).

כאן מזכיר בן זאב חשש נוסף למוכרים מגיע מכיוון המשקיעים הבינלאומיים, אשר החזקותיהם בבנקים הגדולים מוערכות בכ- 30% מסך המניות. "שינוי המעמד של ישראל משוק מתפתח לשוק מפותח בהמשך השנה עלולה להביא עימה לחץ מוכרים נוסף מכיוון זה", הוא כותב.

בשורה התחתונה, כותב בן זאב, מניות הבנקים נסחרות (לפי מחירן הבוקר) בשווי המבטא ממוצע של כ- 1.10 ובמכפיל רווח ממוצע של כ- 10 על הרווח הצפוי בשנת 2010, ערב החזרה לחלוקת דיבידנדים.

"אנו סבורים כי תמחור זה מבטא תמחור בשווי הוגן עם פוטנציאל לעליות על רקע חזרת המשק לצמיחה", מסכם מנהל חדר המסחר, "עם זאת, על רקע החשש מהחרפת התחרות בהובלת בנק הפועלים ועל רקע החשש מלחץ של מוכרים בחודשים הקרובים, אנו מורידים את המלצתנו לסקטור כולו לתשואת שוק".

נתון דווקא מעניין בסיכום הוא שבן זאב ממליץ להתמקד "במצב הנוכחי" בדיסקונט ובמזרחי טפחות.