הסוחרים במגננה: הנפילות בחו"ל יצאו בסמוך לפקיעה, חשש לשורט סקוויז
כוננות ספיגה: יום אחד בלבד לפני מועד פקיעת האופציות על המעו"ף יאלצו הסוחרים המקומיים להתמודד עם רעידת אדמה של ממש בשווקים הפיננסים, כזאת המאיימת להסב להם הפסדי הון מהותיים בפקיעה הנוכחית.
ביום שלישי, פחות משעתיים לאחר סגירת המסחר באחד העם, סוכנות הדירוג העולמית סטנדרד אנד פורס הפתיעה את השווקים כאשר הודיעה על הורדת דירוג האשראי של פורטוגל בשתי רמות לדרגת 'A מינוס' ועל הפחתת דרוג החוב של יוון לרמה של 'אג"ח זבל'.
התגובה בבורסות העולם לא איחרה לבוא ובאירופה נרשמו ירידות חדות בהובלת מדד הקאק הצרפתי שנפל ב-3.8%. הדאקס הגרמני, הידוע בקורלציה עם מדד המניות המוביל בישראל, איבד 2.7%. גם מעבר לאוקינוס הגיבו הסוחרים במכירות ומדד הנאסד"ק והדאו ג'ונס ירדו 1.9% ו-2%, בהתאמה.
הבעיה הגדולה: ביום חמישי, בשלב הפתיחה של המסחר בבורסה בתל אביב, יפקעו האופציות על מדד המעו"ף לחודש אפריל. זה לא דבר שבשגרה, שיום לפני הפקיעה נאלצים הסוחרים להגיב לירידות של מעל לשני אחוזים בחו"ל. למעשה, עלייה כה חדה בתנודתיות, כפי שנרשמה אתמול (מדד ה-VIX, המכונה מדד הפחד, זינק ב-31% לרמה של 22.9 נקודות), ביום המסחר האחרון לפקיעה, לא נראתה באחד העם מאז ימי ירידות השערים החדות שנרשמו בצל המשבר הגלובלי בשנת 2008.
בדרך לשורט סקוויז?
התמונה שחורה עוד יותר כאשר בוחנים את מצבת הפוזיציות הפתוחות, כפי שמופיעה
כמו כן, נראת פעילות ערה של כותבי אופציות PUT 1,180 מה שמצביע על כך שהשחקנים הגדולים מצפים שהפקיעה תהיה מעל רמה זאת - הנמוכה רק בכ-1.6% מרמה של 1,199 נקודות, בה סגר מדד המעו"ף ביום שלישי.
אופיר בן נון -שטיינברג מבית ההשקעות BDM התייחסה ביום שלישי בצהרים ב-BizportalTV לצפוי בפקיעה ואמרה כי "שחקן גדול כתב פוזיציה גדולה בפוט 1,180 וזו כרגע הפוזיציה הגדולה והמרכזית, וגם היום אותו שחקן מגדיל אותה. הערכה היא שהפוזיציה הזו תספק תמיכה אבל אם השוק יירד מתחת ל-1,195 בגלל השפעת חיצונית, עלול להיות פה שורט סקוויז והחרפה של הירידות".
חלק מהמשקיעים עשויים להתבלבל מקריאת המילים שורט סקוויז בהקשר של ירידות. בד"כ שאומרים שורט סקוויז רגילים להתייחס למצב בו המשקיעים המחזיקים בפוזיציות שורט מרגישים צורך לקנות אל תוך שוק עולה כדי לחתוך את ההפסדים שלהם, אך המושג מתייחס גם למצב הפוך, פחות שכיח, אותו ניתן לכנות כלונג סקוויז (
נאלצים להתמודד עם "אופציות בינאריות"
פוזיציה פתוחה משמעותה שיש אופציה כתובה במערכת. הפוזיציה נפתחת כאשר מישהו כותב אופציה אשר נקנת ע"י משקיע אחר. לכן, לא כל פעולה באופציות משפיעה על מספר הפוזיציות הפתוחות ורק תוספת/גריעה של אופציות כתובות מסך האופציות הכתובות באה לידי ביטוי בשינוי של מספר הפוזיציות הפתוחות.
ההנחה בשוק היא שכותבי האופציות (אלו שלוקחים את הסיכון הגבוה) הם השחקנים המקצועיים. לפיכך, סביר שיש להם הערכה טובה יותר לגבי מה שצפוי לקרות. לכן, אם ניקח זוג של אופציות, נוכל להבין מה המקצוענים חושבים על פי היחס בין האופציות. את זה אנחנו עושים בשימוש יחס P/C - מחזור המסחר באופציות Put בחילוק מחזור המסחר באופציות call שנסחרו באותו היום.
כמובן, שבמקרים דומים להיום, בו השוק צפוי לבצע מהלך חזק מהאינטרס של השחקנים הדבר יוצר להם בעיה, בייחוד שמדובר במהלך ביום המסחר האחרון - דבר אשר מקשה עליהם לבצע גלגול של פוזיציות ומדמה את האופציות שברשותם וזמינות בשוק לאופציות בינאריות.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
