הסוחרים במגננה: הנפילות בחו"ל יצאו בסמוך לפקיעה, חשש לשורט סקוויז

השחקנים יצטרכו להתמודד עם עלייה דרמטית בתנודתיות, יום אחד בלבד לפני הפקיעה. לפי הפוזיציות הפתוחות, ירידות יקשו על השחקנים
אריאל אטיאס |

כוננות ספיגה: יום אחד בלבד לפני מועד פקיעת האופציות על המעו"ף יאלצו הסוחרים המקומיים להתמודד עם רעידת אדמה של ממש בשווקים הפיננסים, כזאת המאיימת להסב להם הפסדי הון מהותיים בפקיעה הנוכחית.

ביום שלישי, פחות משעתיים לאחר סגירת המסחר באחד העם, סוכנות הדירוג העולמית סטנדרד אנד פורס הפתיעה את השווקים כאשר הודיעה על הורדת דירוג האשראי של פורטוגל בשתי רמות לדרגת 'A מינוס' ועל הפחתת דרוג החוב של יוון לרמה של 'אג"ח זבל'. לסיפור המלא: S&P מזעזעת את השווקים

התגובה בבורסות העולם לא איחרה לבוא ובאירופה נרשמו ירידות חדות בהובלת מדד הקאק הצרפתי שנפל ב-3.8%. הדאקס הגרמני, הידוע בקורלציה עם מדד המניות המוביל בישראל, איבד 2.7%. גם מעבר לאוקינוס הגיבו הסוחרים במכירות ומדד הנאסד"ק והדאו ג'ונס ירדו 1.9% ו-2%, בהתאמה.

הבעיה הגדולה: ביום חמישי, בשלב הפתיחה של המסחר בבורסה בתל אביב, יפקעו האופציות על מדד המעו"ף לחודש אפריל. זה לא דבר שבשגרה, שיום לפני הפקיעה נאלצים הסוחרים להגיב לירידות של מעל לשני אחוזים בחו"ל. למעשה, עלייה כה חדה בתנודתיות, כפי שנרשמה אתמול (מדד ה-VIX, המכונה מדד הפחד, זינק ב-31% לרמה של 22.9 נקודות), ביום המסחר האחרון לפקיעה, לא נראתה באחד העם מאז ימי ירידות השערים החדות שנרשמו בצל המשבר הגלובלי בשנת 2008.

בדרך לשורט סקוויז?

התמונה שחורה עוד יותר כאשר בוחנים את מצבת הפוזיציות הפתוחות, כפי שמופיעה במדור נגזרים ב-Bizportal. הנתונים מעידים על כך שרוב השחקנים כיוונו לפקיעה שבין 1,200-1,210 נקודות. יתרה מכך, יחס ה-P/C ברמת 1,200 נקודות מעיד על כך שהכיוון הכללי בסגירת המסחר ביום שלישי היה שהפקיעה תתרחש בסביבות רמת 1,200.

כמו כן, נראת פעילות ערה של כותבי אופציות PUT 1,180 מה שמצביע על כך שהשחקנים הגדולים מצפים שהפקיעה תהיה מעל רמה זאת - הנמוכה רק בכ-1.6% מרמה של 1,199 נקודות, בה סגר מדד המעו"ף ביום שלישי.

אופיר בן נון -שטיינברג מבית ההשקעות BDM התייחסה ביום שלישי בצהרים ב-BizportalTV לצפוי בפקיעה ואמרה כי "שחקן גדול כתב פוזיציה גדולה בפוט 1,180 וזו כרגע הפוזיציה הגדולה והמרכזית, וגם היום אותו שחקן מגדיל אותה. הערכה היא שהפוזיציה הזו תספק תמיכה אבל אם השוק יירד מתחת ל-1,195 בגלל השפעת חיצונית, עלול להיות פה שורט סקוויז והחרפה של הירידות". לראיון המלא

חלק מהמשקיעים עשויים להתבלבל מקריאת המילים שורט סקוויז בהקשר של ירידות. בד"כ שאומרים שורט סקוויז רגילים להתייחס למצב בו המשקיעים המחזיקים בפוזיציות שורט מרגישים צורך לקנות אל תוך שוק עולה כדי לחתוך את ההפסדים שלהם, אך המושג מתייחס גם למצב הפוך, פחות שכיח, אותו ניתן לכנות כלונג סקוויז (long squeeze - בעיקר בהקשר של אופציות על מניות ולא על מדדים), בו המשקיעים נאלצים למכור לתוך שוק יורד כדי לחתוך את ההפסדים שלהם, דבר אשר מוביל לירידה נוספת במחירים.

נאלצים להתמודד עם "אופציות בינאריות"

פוזיציה פתוחה משמעותה שיש אופציה כתובה במערכת. הפוזיציה נפתחת כאשר מישהו כותב אופציה אשר נקנת ע"י משקיע אחר. לכן, לא כל פעולה באופציות משפיעה על מספר הפוזיציות הפתוחות ורק תוספת/גריעה של אופציות כתובות מסך האופציות הכתובות באה לידי ביטוי בשינוי של מספר הפוזיציות הפתוחות.

ההנחה בשוק היא שכותבי האופציות (אלו שלוקחים את הסיכון הגבוה) הם השחקנים המקצועיים. לפיכך, סביר שיש להם הערכה טובה יותר לגבי מה שצפוי לקרות. לכן, אם ניקח זוג של אופציות, נוכל להבין מה המקצוענים חושבים על פי היחס בין האופציות. את זה אנחנו עושים בשימוש יחס P/C - מחזור המסחר באופציות Put בחילוק מחזור המסחר באופציות call שנסחרו באותו היום.

כמובן, שבמקרים דומים להיום, בו השוק צפוי לבצע מהלך חזק מהאינטרס של השחקנים הדבר יוצר להם בעיה, בייחוד שמדובר במהלך ביום המסחר האחרון - דבר אשר מקשה עליהם לבצע גלגול של פוזיציות ומדמה את האופציות שברשותם וזמינות בשוק לאופציות בינאריות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.