חוששים מהירידות? Bizportal אסף אסטרטגיות מומלצות כדי להגן על התיק

ככל שנכנסים יותר לתוך מאי החודש הולך ומסתמן כלא פשוט בכלל למשקיעים. בימים האחרונים המשבר באירופה עלה מדרגה עם התפרצות גל של חששות כי כלכלות נוספות, כגון ספרד ופורטוגל, יזדקקו לסיוע כדי להימנע מחדלות פרעון.

לצפיה בתכניה ורישום לכנס BizportalEXPO לחצו כאן

משקיעים רבים נמצאים כיום בדילמה קשה בעוד הם מנסים להעריך את כיוון שוק המניות. האם למכור את כל התיק או להקטין קצת את החשיפה? מנגד, אולי לנצל את הירידות כדי להגדיל חשיפה? בניסיון להקל על המשקיעים Bizportal מביא מספר אפשרויות בשימוש באופציות (נגזרים) כדי להגן על תיק המניות.

בניגוד לאמונה כי, אופציות הן כלי מסוכן ומסובך המיועד רק למשקיעים מתוחכמים הן דווקא יכולות להיות הכלי שיגן על התיק שלכם מהפסדים. למעשה, כאשר מבינים את היתרונות והחסרונות שלהן, ניתן לבצע אסטרטגיות יחסית פשוטות הנותנות אפשרות לקבע או להגביל הפסדים ולהוריד את תנודתיות תיק המניות בטווח הקצר. אמנם המטרה העיקרית של המשקיעים היא להרוויח, אך השימוש באופציות יכול להגן על תיק המניות מפני ימים לדוגמת אלו שפוקדים אותנו כיום.

תחילה הסבר קצר. (Option) היא חוזה בין שני צדדים, אשר במסגרתו מעניק צד א', המכונה "כותב האופציה", לצד ב', המכונה "רוכש האופציה", זכות לרכוש (אופציית call/רכש) או זכות למכור (אופציית put/מכר) נכס כלשהו ("") תמורת מחיר קבוע מראש ("מחיר מימוש") במועד או עד מועד קבוע מראש ("מועד/י מימוש").

בשוק ההון המקומי נהוג להתייחס למדד המעו"ף כנכס הבסיס, אך בשנה האחרונה החל להתפתח (למרות שלא ממש בהצלחה) שוק אופציות על מניות כגון טבע, כיל, והבנקים הגדולים לאומי ופועלים.

"למעשה הסיכון הגדול בתנודתיות של שוק מניות המקומי בגין שינויים בשווקים בחו"ל הוא הסיכון השיטתי, כלומר ירידות בכל השוק ממקור חיצוני ולא כתוצאה משינוי ענפי או העסקי כתוצאה מבעיה ספציפית", אומר זיו פניני, משנה למנכ"ל מגדל שוקי הון, מומחה המעו"ף - Bizportal. "במקרים האלה, כאשר הסיכון שמטריד אותנו הוא הסיכון השיטתי, האפשרות להשתמש בנגזרים על מדד המעו"ף היא הטובה ביותר".

האסטרטגיות המומלצות שהרכבנו ביחד עם פניני:

מכירת חוזה עתידי סינטטי

מכירת החוזה מדמה את מכירת תיק השוק והפקדת המזומן בריבית חסרת סיכון. על ידי כך יכול המשקיע למכור חלקים מתיק מניותיו או את כל תיק מניותיו או יותר מתיק מניותיו בצורה המהירה, היעילה והזולה ביותר. בעצם המשקיע מוכר אופציית רכש באזור הכסף, קונה אופציית מכר באזור הכסף. כאשר כל יחידה הינה 100 פעמים במונחי מדד המעו"ף היא בעצם מספקת הגנה על כל 115,000 שקלים.

היתרונות הגדולים בשימוש במכשיר זה: אפשרות גלגול (מכירת החוזים שמחזיקים וקנייה של החוזים לחודש הבא) ללא עלות. קיבוע מיידי של מכירת התיק. כניסה בחזרה בצורה זולה ומהירה כאשר המשקיע רוצה לחזור לתיק מניותיו.

קנית אופציית מכר הגנתית (PROTECTIVE PUT)

כאשר קונים אופציית מכר אנחנו מרוויחים כאשר נכס הבסיס יורד. לדוגמה, בימים כאלה אופציות המכר עולות במקביל לירידה בשוקי ההון. אופציות המכר מעניקות לבעליהן את הזכות למכור את נכס הבסיס במחיר המימוש שנקבע מראש. למרות שהאופציות לא בהכרח מספקות 100% הגנה, הן יכולות להפחית את האובדן של התיק כתוצאה מירידה בנכס הבסיס. זה דומה לרכישת פוליסת עם השתתפות עצמית.

בניגוד למכירה בחסר של מניות (שורטים), שם ההפסדים יכולים להיות בלתי מוגבלים, עם אופציות מכר הכי הרבה מפסידים את מה ששילמנו עבור האופציות (הפרמיה).

אחד היתרונות הבולטים של קניית אופציית מכר הוא שההפסדים מוגבלים. בבחירת מחיר מימוש לנכס, המתאים לסיבולת הסיכון של המשקיע, הוא מבטיח מחיר מכירה מינימאלי - ולכן הערך של תיק ההשקעות, לא יכול ליפול מתחת לרמה ידועה מראש. זהו הכלי האולטימטיבי להגנה על התיק. הסיבה שהרוב המכריע של המשקיעים השמרנים לא מאמצים אסטרטגיה זו היא שהפוטים אינן זולות, והביטוח הזה בד"כ עולה יותר ממה שהמשקיעים מוכנים לשלם.

"באסטרטגיה זו קונה המשקיע אופציית מכר אחת מול כל יחידת מדד שהוא מחזיק, כאשר הפוט שהוא קונה הוא מהכסף החוצה. כלומר משלם קבועה וידועה מראש ומקבל מחיר ריצפה למניותיו בסוף התקופה", מסביר פניני, "ככל שיקנה את אופציית הפוט רחוק מהכסף כך הפוליסה תהיה נמוכה יותר ובהתאם, פרמיית הביטוח תהיה נמוכה יותר".

מכירת אופציית רכש מכוסה (SHORT COVERED CALL)

אסטרטגיה זו היא הפופולארית ביותר המשמשת בעיקר כדי לשפר את הרווחים, אך היא גם מציעה הגנה כלשהי מפני אובדן. במידה והמשקיע מאמין בעליית הנכס המוביל, אך לדעתו עלייה זו מוגבלת, או שהמשקיע היה רוצה לקבל הגנה מסוימת בפני ירידה בנכס, עליו למכור אופציית רכש מול אחזקתו בנכס הבסיס. מכירה זו מורידה בהכרח את הסיכון של המשקיע ומורידה את סטיית התקן (תנודתיות) של התיק החשוף (תיק המושקע רק בנכס המוביל).

המשקיע מקבל מזומן כמקדמה, המהווה הגנה מפני ירידה במחיר הנכס ובעצם מקריב את האפשרות להרוויח מעל המחיר בו מכר - עבורו קיבל תשלום במזומן. כלומר המשקיע וויתר על רווח פוטנציאלי בתרחיש שוק עולה בתמורה להגנה מפני ירידה.

לדבריו של פניני כאן המשקיע כותב אופציית רכש באזור הכסף או פנימה, יחידה אחת מול כל 115,000 שקל (100 פעמים המדד) של מניות אותן הוא רוצה לגדר. הפרמיה שהוא מקבל בתמורה תעניק לו הגנה חלקית מפני ירידה חלקית מול קיבוע תיקרה לרווחיו במידה והשוק יעלה. ככל שאופציית הרכש תהיה עמוק בכסף כך התקרה תהיה קרובה יותר למדד וההגנה תהיה חזקה יותר כלפי למטה.

בניית צילינדר

צילנדר הינה אסטרטגיה הנפוצה ביותר כדי להגן על התיק מפני ירידה בשוק. היא מבוססת על קומבינציה של 2 האסטרטגיות שציינו (מכירת אופציית CALL מכוסה וקניית PUT).

כדי לבנות צילנדר, בעל נכס הבסיס קונה אופציית מכר, קרי - את הזכות למכור אותו במחיר מוסכם מראש, ומוכר אופציית רכש, קרי - נותן למישהו אחר את הזכות לקנות את אותו נכס בסיס. בעצם, הוא משלב עסקאות בעלות מחירי מימוש שונים, באותו סכום ולאותו פרק זמן, זאת מתוך מטרה לקבע את נכס הבסיס בתוך רצועת ביטחון מוגדרת מראש.

"למעשה ככל שיתקרב המשקיע אל הכסף (גם ב-CALL וגם ב-PUT - א.א.) אסטרטגיית הצילנדר תהיה דומה יותר למכירת חוזה סינטטי (האפשרות הראשונה - א.א.) וככל שיתרחק מהכסף יקבל הבטחה לרצפה (PROTECTIVE PUT) מול מתן תקרה (SHORT COVERED CALL) לתיק מניותיו", אומר פניני, "למעשה באסטרטגיה זו המשקיע מהן עסקת ברטר. הוא מקבל ללא פרמיה את הזכות למכור מניותיו במחיר קבוע מראש ובתמורה ומעניק זכות לקונה, ללא פרמיה, לקבל את מניותיו במחיר תקרה קבוע מראש".

כאן, המסחר הינו בשתי אופציות "מחוץ לכסף" (במקרה של אופציית מכר, מחיר המימוש נמוך ממחיר נכס הבסיס ובמקרה של אופציית רכש, מחיר המימוש גבוה ממחיר נכס הבסיס) כאשר על פי רוב האופציה אותה נמכור תהיה בעלת פרמיה כזו שתכסה את עלות רכישת האופציה שנקנה וכך למעשה תיצור אסטרטגיית באפס עלות. אסטרטגיית הצילינדר הינה בעלת מבנה סיכון סימטרי המגבילה את הרווח הפוטנציאלי בתמורה לרצפה לירידה בערך התיק. זהו האיזון האידיאלי עבור משקיע שמרן אמיתי.

קניית אופציית CALL

באסטרטגיה זו (המקבילה למעשה לאסטרטגית מכר הגנתית) מחזיק המשקיע בנכסים שקליים קצרים סולידיים וע"י אופציית רכש מפנה חלק קטן ביותר מתיק ההשקעות לרכישה עתידית של מדד המעו"ף. בכך שוב מסכן המשקיע אך ורק פרמיה קבועה וידועה מראש בעוד רוב כספו מוגן במכשירים סולידיים.

כל האסטרטגיות שציינו הן יחסית קלות לשימוש ומשקפות סיכון קטן. בעצם מדובר באסטרטגיות הקלאסיות (הסטטיות). כמובן שיש אסטרטגיות מתוחכמות יותר (דינמיות) הדורשות ידע מעמיק יותר בשוק הנגזרים