בגבעות מכינים את הקרקע: פרסמו דו"ח על היערכות השותפות למבחנים שיבוצעו
בניסיון להנמיך את הרעש הצפוי סביב המבחנים במגד 5 אותם תתחיל בקרוב גבעות עולם ובמטרה לספק שקיפות גדולה יותר למשקיעים פרסמה הערב שותפות חיפושי הנפט הודעה מפורטת לגבי היערכות השותפות למבחנים במגד 5 ואופן הדיווחים המתוכנן במהלך המבחנים.
גבעות תחל בימים הקרובים בביצוע מבחנים בשמונה מקטעים (אחד בשכבת המוהילה B, שישה בשכבת המוהילה A ואחד בשכבת הסהרונים), זאת בהתאם לממצאים שהתקבלו מקידוח מגד 5 ושפורסמו ב-21 בפברואר השנה.
במהלך הקידוחים האחרונים שביצעה השותפות וכמו כן באסיפות בעלי היחידות שערכה לצורך גיוסי הון ספג השותף הכללי בשותפות ביקורת על אופן התנהלותו וחוסר השקיפות מול המשקיעים. כמו כן, נאלצה השותפות ע"י רשות ניירות ערך להוציא הבהרות על הודעות שפרסמה.
כעת, נראה כי בגבעות יהש מעוניינים להימנע מתסריט חוזר ומקדימים תרופה למכה כאשר הם מדגישים בדיווח הנוכחי כי כל ההודעות הצפויות במהלך המבחנים לא יעידו על היותה של הבאר מסחרית וכן האם כדאי לפתח את מגד 5.
המטרה: להעריך את הבאר כולה
"המטרה בביצוע המבחנים הינה לבחון ולהעריך את הבאר כולה. לפיכך רק לאחר ביצוע אחרון המבחנים בכל 8 המקטעים יעובד המידע שיתקבל מכל המבחנים שבוצעו וינותח על ידי מומחים חיצוניים. לאחר מכן ניתן יהיה לאמוד את המשמעות הכלכלית של הממצאים, קצב ההפקה הצפוי מהבאר כולה, לקבל את ההחלטה בדבר היותה של הבאר מסחרית אם לאו וכן האם הפיתוח הכלכלי של שדה הנפט מגד מוצדק", נכתב בהודעת גבעות לבורסה.
בהודעה מפרט השותף הכללי את השלבים של ביצוע מבחן במקטע בודד (צפויים 8 מקטעים): 2-3 ימים עבור מבחן DST (מבחן לבדיקת סוגי הנוזלים (נפט או מים) וקצב זרימתם). במידת הצורך, ביצוע המרצה בשיטת FRAC (מוחדרים גרגרי חול לשכבה לשיפור הזרימה) במשך 1-2 שבועות. ועד שבועיים של הפסקה מכוונת של הזרימה מהמקטע לצורך איסוף נתוני לחץ.
לפיכך, סך הכל משך הזמן הדרוש לביצוע מבחן של מקטע אחד הינו בין יומיים (אין צורך בביצוע המרצה והפסקה של הזרימה) לבין 4 שבועות (יש צורך לבצע המרצה ולבצע הפסקה למשך שבועיים.
עם זאת, להערכת השותף הכללי הזמן הדרוש לביצוע המבחנים ב-8 המקטעים הוא לכל הפחות 60 יום. בהתייחסות לעלות המבחנים מציין השותף הכללי שהעלות של 60 יום מבחנים מוערכת ב-6 מיליון דולר והעלות של 80 יום מבחנים מוערכת ב-7.5 מיליון דולר. עם זאת, השותף לא פוסל אפשרות כי ימי המבחנים יעלו על 80 יום.
לא לייחס משמעות מסחרית להבערת הגז באתר
בהתייחסות לאופן הדיווח של השותפות במהלך המבחנים חוזר השותף הכללי ומבהיר, כי "המטרה בביצוע המבחנים הינה לבחון ולהעריך את הבאר כולה ורק לאחר ביצוע המבחן האחרון יעובד המידע שיתקבל מכל המבחנים שבוצעו וינותח על ידי מומחים ולאחר מכן ניתן יהיה לפרסם דו"ח מיידי שיפרט את המשמעות הכלכלית של הממצאים, קצב ההפקה הצפוי מהבאר כולה ולקבל את ההחלטה בדבר היותה של הבאר מסחרית אם לאו וכן האם הפיתוח הכלכלי של שדה הנפט מגד מוצדק".
יתרה מכך, השותפות מבהירה כי במהלך המבחנים היא תפרסם דיווחים שונים בנוגע לתחילת מבחן, פרוט של מספר חביות הנפט שזרמו במהלך המבחן, הרכבם (היחס נפט/מים) ופרק הזמן בו נמשכה הזרימה וכמו כן, יינתן דיווח במקרה של אירוע משמעותי וחריג, אך כל אלה לא ישקפו את קצב ההפקה מהבאר ואת כלכליותה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
