בגבעות מכינים את הקרקע: פרסמו דו"ח על היערכות השותפות למבחנים שיבוצעו
בניסיון להנמיך את הרעש הצפוי סביב המבחנים במגד 5 אותם תתחיל בקרוב גבעות עולם ובמטרה לספק שקיפות גדולה יותר למשקיעים פרסמה הערב שותפות חיפושי הנפט הודעה מפורטת לגבי היערכות השותפות למבחנים במגד 5 ואופן הדיווחים המתוכנן במהלך המבחנים.
גבעות תחל בימים הקרובים בביצוע מבחנים בשמונה מקטעים (אחד בשכבת המוהילה B, שישה בשכבת המוהילה A ואחד בשכבת הסהרונים), זאת בהתאם לממצאים שהתקבלו מקידוח מגד 5 ושפורסמו ב-21 בפברואר השנה.
במהלך הקידוחים האחרונים שביצעה השותפות וכמו כן באסיפות בעלי היחידות שערכה לצורך גיוסי הון ספג השותף הכללי בשותפות ביקורת על אופן התנהלותו וחוסר השקיפות מול המשקיעים. כמו כן, נאלצה השותפות ע"י רשות ניירות ערך להוציא הבהרות על הודעות שפרסמה.
כעת, נראה כי בגבעות יהש מעוניינים להימנע מתסריט חוזר ומקדימים תרופה למכה כאשר הם מדגישים בדיווח הנוכחי כי כל ההודעות הצפויות במהלך המבחנים לא יעידו על היותה של הבאר מסחרית וכן האם כדאי לפתח את מגד 5.
המטרה: להעריך את הבאר כולה
"המטרה בביצוע המבחנים הינה לבחון ולהעריך את הבאר כולה. לפיכך רק לאחר ביצוע אחרון המבחנים בכל 8 המקטעים יעובד המידע שיתקבל מכל המבחנים שבוצעו וינותח על ידי מומחים חיצוניים. לאחר מכן ניתן יהיה לאמוד את המשמעות הכלכלית של הממצאים, קצב ההפקה הצפוי מהבאר כולה, לקבל את ההחלטה בדבר היותה של הבאר מסחרית אם לאו וכן האם הפיתוח הכלכלי של שדה הנפט מגד מוצדק", נכתב בהודעת גבעות לבורסה.
בהודעה מפרט השותף הכללי את השלבים של ביצוע מבחן במקטע בודד (צפויים 8 מקטעים): 2-3 ימים עבור מבחן DST (מבחן לבדיקת סוגי הנוזלים (נפט או מים) וקצב זרימתם). במידת הצורך, ביצוע המרצה בשיטת FRAC (מוחדרים גרגרי חול לשכבה לשיפור הזרימה) במשך 1-2 שבועות. ועד שבועיים של הפסקה מכוונת של הזרימה מהמקטע לצורך איסוף נתוני לחץ.
לפיכך, סך הכל משך הזמן הדרוש לביצוע מבחן של מקטע אחד הינו בין יומיים (אין צורך בביצוע המרצה והפסקה של הזרימה) לבין 4 שבועות (יש צורך לבצע המרצה ולבצע הפסקה למשך שבועיים.
עם זאת, להערכת השותף הכללי הזמן הדרוש לביצוע המבחנים ב-8 המקטעים הוא לכל הפחות 60 יום. בהתייחסות לעלות המבחנים מציין השותף הכללי שהעלות של 60 יום מבחנים מוערכת ב-6 מיליון דולר והעלות של 80 יום מבחנים מוערכת ב-7.5 מיליון דולר. עם זאת, השותף לא פוסל אפשרות כי ימי המבחנים יעלו על 80 יום.
לא לייחס משמעות מסחרית להבערת הגז באתר
בהתייחסות לאופן הדיווח של השותפות במהלך המבחנים חוזר השותף הכללי ומבהיר, כי "המטרה בביצוע המבחנים הינה לבחון ולהעריך את הבאר כולה ורק לאחר ביצוע המבחן האחרון יעובד המידע שיתקבל מכל המבחנים שבוצעו וינותח על ידי מומחים ולאחר מכן ניתן יהיה לפרסם דו"ח מיידי שיפרט את המשמעות הכלכלית של הממצאים, קצב ההפקה הצפוי מהבאר כולה ולקבל את ההחלטה בדבר היותה של הבאר מסחרית אם לאו וכן האם הפיתוח הכלכלי של שדה הנפט מגד מוצדק".
יתרה מכך, השותפות מבהירה כי במהלך המבחנים היא תפרסם דיווחים שונים בנוגע לתחילת מבחן, פרוט של מספר חביות הנפט שזרמו במהלך המבחן, הרכבם (היחס נפט/מים) ופרק הזמן בו נמשכה הזרימה וכמו כן, יינתן דיווח במקרה של אירוע משמעותי וחריג, אך כל אלה לא ישקפו את קצב ההפקה מהבאר ואת כלכליותה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
