בגבעות מכינים את הקרקע: פרסמו דו"ח על היערכות השותפות למבחנים שיבוצעו

בהודעה מסודרת וברורה משרטט השותף הכללי את לוח הזמנים לעבודות במגד 5 ומזהיר: "אל תייחסו משמעות מסחרית להבערת הגז באתר הקידוח". הלו"ז, העלויות ולמה המשקיעים צריכים לצפות?
אריאל אטיאס |

בניסיון להנמיך את הרעש הצפוי סביב המבחנים במגד 5 אותם תתחיל בקרוב גבעות עולם ובמטרה לספק שקיפות גדולה יותר למשקיעים פרסמה הערב שותפות חיפושי הנפט הודעה מפורטת לגבי היערכות השותפות למבחנים במגד 5 ואופן הדיווחים המתוכנן במהלך המבחנים.

גבעות תחל בימים הקרובים בביצוע מבחנים בשמונה מקטעים (אחד בשכבת המוהילה B, שישה בשכבת המוהילה A ואחד בשכבת הסהרונים), זאת בהתאם לממצאים שהתקבלו מקידוח מגד 5 ושפורסמו ב-21 בפברואר השנה.

במהלך הקידוחים האחרונים שביצעה השותפות וכמו כן באסיפות בעלי היחידות שערכה לצורך גיוסי הון ספג השותף הכללי בשותפות ביקורת על אופן התנהלותו וחוסר השקיפות מול המשקיעים. כמו כן, נאלצה השותפות ע"י רשות ניירות ערך להוציא הבהרות על הודעות שפרסמה.

כעת, נראה כי בגבעות יהש מעוניינים להימנע מתסריט חוזר ומקדימים תרופה למכה כאשר הם מדגישים בדיווח הנוכחי כי כל ההודעות הצפויות במהלך המבחנים לא יעידו על היותה של הבאר מסחרית וכן האם כדאי לפתח את מגד 5.

המטרה: להעריך את הבאר כולה

"המטרה בביצוע המבחנים הינה לבחון ולהעריך את הבאר כולה. לפיכך רק לאחר ביצוע אחרון המבחנים בכל 8 המקטעים יעובד המידע שיתקבל מכל המבחנים שבוצעו וינותח על ידי מומחים חיצוניים. לאחר מכן ניתן יהיה לאמוד את המשמעות הכלכלית של הממצאים, קצב ההפקה הצפוי מהבאר כולה, לקבל את ההחלטה בדבר היותה של הבאר מסחרית אם לאו וכן האם הפיתוח הכלכלי של שדה הנפט מגד מוצדק", נכתב בהודעת גבעות לבורסה.

בהודעה מפרט השותף הכללי את השלבים של ביצוע מבחן במקטע בודד (צפויים 8 מקטעים): 2-3 ימים עבור מבחן DST (מבחן לבדיקת סוגי הנוזלים (נפט או מים) וקצב זרימתם). במידת הצורך, ביצוע המרצה בשיטת FRAC (מוחדרים גרגרי חול לשכבה לשיפור הזרימה) במשך 1-2 שבועות. ועד שבועיים של הפסקה מכוונת של הזרימה מהמקטע לצורך איסוף נתוני לחץ.

לפיכך, סך הכל משך הזמן הדרוש לביצוע מבחן של מקטע אחד הינו בין יומיים (אין צורך בביצוע המרצה והפסקה של הזרימה) לבין 4 שבועות (יש צורך לבצע המרצה ולבצע הפסקה למשך שבועיים.

עם זאת, להערכת השותף הכללי הזמן הדרוש לביצוע המבחנים ב-8 המקטעים הוא לכל הפחות 60 יום. בהתייחסות לעלות המבחנים מציין השותף הכללי שהעלות של 60 יום מבחנים מוערכת ב-6 מיליון דולר והעלות של 80 יום מבחנים מוערכת ב-7.5 מיליון דולר. עם זאת, השותף לא פוסל אפשרות כי ימי המבחנים יעלו על 80 יום.

לא לייחס משמעות מסחרית להבערת הגז באתר

בהתייחסות לאופן הדיווח של השותפות במהלך המבחנים חוזר השותף הכללי ומבהיר, כי "המטרה בביצוע המבחנים הינה לבחון ולהעריך את הבאר כולה ורק לאחר ביצוע המבחן האחרון יעובד המידע שיתקבל מכל המבחנים שבוצעו וינותח על ידי מומחים ולאחר מכן ניתן יהיה לפרסם דו"ח מיידי שיפרט את המשמעות הכלכלית של הממצאים, קצב ההפקה הצפוי מהבאר כולה ולקבל את ההחלטה בדבר היותה של הבאר מסחרית אם לאו וכן האם הפיתוח הכלכלי של שדה הנפט מגד מוצדק".

יתרה מכך, השותפות מבהירה כי במהלך המבחנים היא תפרסם דיווחים שונים בנוגע לתחילת מבחן, פרוט של מספר חביות הנפט שזרמו במהלך המבחן, הרכבם (היחס נפט/מים) ופרק הזמן בו נמשכה הזרימה וכמו כן, יינתן דיווח במקרה של אירוע משמעותי וחריג, אך כל אלה לא ישקפו את קצב ההפקה מהבאר ואת כלכליותה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.