בגבעות מכינים את הקרקע: פרסמו דו"ח על היערכות השותפות למבחנים שיבוצעו
בניסיון להנמיך את הרעש הצפוי סביב המבחנים במגד 5 אותם תתחיל בקרוב גבעות עולם ובמטרה לספק שקיפות גדולה יותר למשקיעים פרסמה הערב שותפות חיפושי הנפט הודעה מפורטת לגבי היערכות השותפות למבחנים במגד 5 ואופן הדיווחים המתוכנן במהלך המבחנים.
גבעות תחל בימים הקרובים בביצוע מבחנים בשמונה מקטעים (אחד בשכבת המוהילה B, שישה בשכבת המוהילה A ואחד בשכבת הסהרונים), זאת בהתאם לממצאים שהתקבלו מקידוח מגד 5 ושפורסמו ב-21 בפברואר השנה.
במהלך הקידוחים האחרונים שביצעה השותפות וכמו כן באסיפות בעלי היחידות שערכה לצורך גיוסי הון ספג השותף הכללי בשותפות ביקורת על אופן התנהלותו וחוסר השקיפות מול המשקיעים. כמו כן, נאלצה השותפות ע"י רשות ניירות ערך להוציא הבהרות על הודעות שפרסמה.
כעת, נראה כי בגבעות יהש מעוניינים להימנע מתסריט חוזר ומקדימים תרופה למכה כאשר הם מדגישים בדיווח הנוכחי כי כל ההודעות הצפויות במהלך המבחנים לא יעידו על היותה של הבאר מסחרית וכן האם כדאי לפתח את מגד 5.
המטרה: להעריך את הבאר כולה
"המטרה בביצוע המבחנים הינה לבחון ולהעריך את הבאר כולה. לפיכך רק לאחר ביצוע אחרון המבחנים בכל 8 המקטעים יעובד המידע שיתקבל מכל המבחנים שבוצעו וינותח על ידי מומחים חיצוניים. לאחר מכן ניתן יהיה לאמוד את המשמעות הכלכלית של הממצאים, קצב ההפקה הצפוי מהבאר כולה, לקבל את ההחלטה בדבר היותה של הבאר מסחרית אם לאו וכן האם הפיתוח הכלכלי של שדה הנפט מגד מוצדק", נכתב בהודעת גבעות לבורסה.
בהודעה מפרט השותף הכללי את השלבים של ביצוע מבחן במקטע בודד (צפויים 8 מקטעים): 2-3 ימים עבור מבחן DST (מבחן לבדיקת סוגי הנוזלים (נפט או מים) וקצב זרימתם). במידת הצורך, ביצוע המרצה בשיטת FRAC (מוחדרים גרגרי חול לשכבה לשיפור הזרימה) במשך 1-2 שבועות. ועד שבועיים של הפסקה מכוונת של הזרימה מהמקטע לצורך איסוף נתוני לחץ.
לפיכך, סך הכל משך הזמן הדרוש לביצוע מבחן של מקטע אחד הינו בין יומיים (אין צורך בביצוע המרצה והפסקה של הזרימה) לבין 4 שבועות (יש צורך לבצע המרצה ולבצע הפסקה למשך שבועיים.
עם זאת, להערכת השותף הכללי הזמן הדרוש לביצוע המבחנים ב-8 המקטעים הוא לכל הפחות 60 יום. בהתייחסות לעלות המבחנים מציין השותף הכללי שהעלות של 60 יום מבחנים מוערכת ב-6 מיליון דולר והעלות של 80 יום מבחנים מוערכת ב-7.5 מיליון דולר. עם זאת, השותף לא פוסל אפשרות כי ימי המבחנים יעלו על 80 יום.
לא לייחס משמעות מסחרית להבערת הגז באתר
בהתייחסות לאופן הדיווח של השותפות במהלך המבחנים חוזר השותף הכללי ומבהיר, כי "המטרה בביצוע המבחנים הינה לבחון ולהעריך את הבאר כולה ורק לאחר ביצוע המבחן האחרון יעובד המידע שיתקבל מכל המבחנים שבוצעו וינותח על ידי מומחים ולאחר מכן ניתן יהיה לפרסם דו"ח מיידי שיפרט את המשמעות הכלכלית של הממצאים, קצב ההפקה הצפוי מהבאר כולה ולקבל את ההחלטה בדבר היותה של הבאר מסחרית אם לאו וכן האם הפיתוח הכלכלי של שדה הנפט מגד מוצדק".
יתרה מכך, השותפות מבהירה כי במהלך המבחנים היא תפרסם דיווחים שונים בנוגע לתחילת מבחן, פרוט של מספר חביות הנפט שזרמו במהלך המבחן, הרכבם (היחס נפט/מים) ופרק הזמן בו נמשכה הזרימה וכמו כן, יינתן דיווח במקרה של אירוע משמעותי וחריג, אך כל אלה לא ישקפו את קצב ההפקה מהבאר ואת כלכליותה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
