בגבעות מכינים את הקרקע: פרסמו דו"ח על היערכות השותפות למבחנים שיבוצעו
בניסיון להנמיך את הרעש הצפוי סביב המבחנים במגד 5 אותם תתחיל בקרוב גבעות עולם ובמטרה לספק שקיפות גדולה יותר למשקיעים פרסמה הערב שותפות חיפושי הנפט הודעה מפורטת לגבי היערכות השותפות למבחנים במגד 5 ואופן הדיווחים המתוכנן במהלך המבחנים.
גבעות תחל בימים הקרובים בביצוע מבחנים בשמונה מקטעים (אחד בשכבת המוהילה B, שישה בשכבת המוהילה A ואחד בשכבת הסהרונים), זאת בהתאם לממצאים שהתקבלו מקידוח מגד 5 ושפורסמו ב-21 בפברואר השנה.
במהלך הקידוחים האחרונים שביצעה השותפות וכמו כן באסיפות בעלי היחידות שערכה לצורך גיוסי הון ספג השותף הכללי בשותפות ביקורת על אופן התנהלותו וחוסר השקיפות מול המשקיעים. כמו כן, נאלצה השותפות ע"י רשות ניירות ערך להוציא הבהרות על הודעות שפרסמה.
כעת, נראה כי בגבעות יהש מעוניינים להימנע מתסריט חוזר ומקדימים תרופה למכה כאשר הם מדגישים בדיווח הנוכחי כי כל ההודעות הצפויות במהלך המבחנים לא יעידו על היותה של הבאר מסחרית וכן האם כדאי לפתח את מגד 5.
המטרה: להעריך את הבאר כולה
"המטרה בביצוע המבחנים הינה לבחון ולהעריך את הבאר כולה. לפיכך רק לאחר ביצוע אחרון המבחנים בכל 8 המקטעים יעובד המידע שיתקבל מכל המבחנים שבוצעו וינותח על ידי מומחים חיצוניים. לאחר מכן ניתן יהיה לאמוד את המשמעות הכלכלית של הממצאים, קצב ההפקה הצפוי מהבאר כולה, לקבל את ההחלטה בדבר היותה של הבאר מסחרית אם לאו וכן האם הפיתוח הכלכלי של שדה הנפט מגד מוצדק", נכתב בהודעת גבעות לבורסה.
בהודעה מפרט השותף הכללי את השלבים של ביצוע מבחן במקטע בודד (צפויים 8 מקטעים): 2-3 ימים עבור מבחן DST (מבחן לבדיקת סוגי הנוזלים (נפט או מים) וקצב זרימתם). במידת הצורך, ביצוע המרצה בשיטת FRAC (מוחדרים גרגרי חול לשכבה לשיפור הזרימה) במשך 1-2 שבועות. ועד שבועיים של הפסקה מכוונת של הזרימה מהמקטע לצורך איסוף נתוני לחץ.
לפיכך, סך הכל משך הזמן הדרוש לביצוע מבחן של מקטע אחד הינו בין יומיים (אין צורך בביצוע המרצה והפסקה של הזרימה) לבין 4 שבועות (יש צורך לבצע המרצה ולבצע הפסקה למשך שבועיים.
עם זאת, להערכת השותף הכללי הזמן הדרוש לביצוע המבחנים ב-8 המקטעים הוא לכל הפחות 60 יום. בהתייחסות לעלות המבחנים מציין השותף הכללי שהעלות של 60 יום מבחנים מוערכת ב-6 מיליון דולר והעלות של 80 יום מבחנים מוערכת ב-7.5 מיליון דולר. עם זאת, השותף לא פוסל אפשרות כי ימי המבחנים יעלו על 80 יום.
לא לייחס משמעות מסחרית להבערת הגז באתר
בהתייחסות לאופן הדיווח של השותפות במהלך המבחנים חוזר השותף הכללי ומבהיר, כי "המטרה בביצוע המבחנים הינה לבחון ולהעריך את הבאר כולה ורק לאחר ביצוע המבחן האחרון יעובד המידע שיתקבל מכל המבחנים שבוצעו וינותח על ידי מומחים ולאחר מכן ניתן יהיה לפרסם דו"ח מיידי שיפרט את המשמעות הכלכלית של הממצאים, קצב ההפקה הצפוי מהבאר כולה ולקבל את ההחלטה בדבר היותה של הבאר מסחרית אם לאו וכן האם הפיתוח הכלכלי של שדה הנפט מגד מוצדק".
יתרה מכך, השותפות מבהירה כי במהלך המבחנים היא תפרסם דיווחים שונים בנוגע לתחילת מבחן, פרוט של מספר חביות הנפט שזרמו במהלך המבחן, הרכבם (היחס נפט/מים) ופרק הזמן בו נמשכה הזרימה וכמו כן, יינתן דיווח במקרה של אירוע משמעותי וחריג, אך כל אלה לא ישקפו את קצב ההפקה מהבאר ואת כלכליותה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים
רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה
אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים.
מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.
למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.
הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.
