"לבנון היא בכלל לא קשורה, ישראל צריכה לשבת בשקט וליהנות ממצבורי הגז"

"ישראל צריכה לשבת בשקט וליהנות ממצבורי הגז הימיים. אין לה שום סיבה ללכת היום ולמשוך אש ממדינות שכנות כאשר האמנה הבינלאומית מגנה עליה", כך אומר בשיחה עם Bizportal עו"ד אריאל מירלמן בהתייחסות לטענות של לבנון לגבי תגליות הגז השוכנות מול חופי ישראל.

בשבוע שעבר חשף Bizportal איך נמנעה ישראל בדקה ה-90 ממהלך שעלול היה לסבך את זכויותיה על תגליות הגז. תחקיר שביצע האתר גילה שהצעת חוק "האזורים הימיים" באמצעותו התכוונה ישראל לקבוע את זכויותיה "מעבר למי החופים שלה על-פי המשפט הבינלאומי", זאת בדרך של הכרזה על "אזור כלכלי בלעדי" (Exclusive Economic Zone, או בר"ת EEZ) הייתה עלולה לסכן את המשך פיתוח התגליות הקיימות ('ים תטיס') ואת אלה שעמדו אז להתגלות ('תמר' ו'דלית'). ברגע האחרון הוגשו מספר חוות דעת אשר הצליחו לשכנע את המציעים להכניס את ההצעה בחזרה למגירה.

"אין ספק שישראל שגתה שלא עשתה את זה (הכריזה על אזור כלכלי בלעדי - א.א) בשנת 1958 כאשר חתמה על האמנה. אך כשלא עשתה זאת, היא לא העמידה את התגליות הקיימות ואשר יהיו לה עד למרחק של 200 מילין ימיים במדף הימי מחוץ למים הטריטוריאליים", אומר עו"ד מירלמן בעל ניסיון של למעלה מ-40 שנה בסחר בינלאומי.

אמנת האו"מ הנוגעת לחוק הימי בתוקף מאז שנת 1958. ישראל ולבנון הצטרפו אליה באותה השנה וקפריסין בשנת 1974. הזכויות המוקנות לכל מדינה, בנושא זה הן מכוח פרק 6 לאמנה הנוגעת למדף הימי מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. האמנה קובעת כי לכל מדינה זכות על קרקעית הים ומה שנמצא מתחת לקרקעית עד למרחק של 200 מילין ימיים (כ-360 ק"מ). סעיף 76 לאמנה מגדיר במדויק את המדף הימי ובמיוחד חל סעיף 81 המדבר במפורש על זכויות הקידוח במדף הימי כשייכות באופן בלבדי למדינה שלחופיה ובהתאם להגדרת המדף שייכות לאותה מדינה.

ככל שהמיקום נמצא באזור המוגדר על פי האמנה, האוצרות שייכות למדינה, במידה והמיקום נמצא באזור של מדינה אחרת הרי תיווצר בעיה שניתן לפתרה באמצעות האמור באמנה, מסביר מירלמן, העוסק יחד עם עו"ד יוסי שפרינצק בתחום משפט בינלאומי פומבי הימי.

"מהתבוננות על מפת זכויות גז ונפט של משרד התשתיות ניתן לראות שתגלית 'תמר' ו'דלית' רחוקות מהגבול הדמיוני עם לבנון וכמו כן 'לוויתן', הממוקם דרומית מערבית לשם, כך שבוודאי שללבנון אין כל זכויות, ויש לבדוק את זכויותיה של קפריסין מבחינת המדף הימי שלה, שכן יש הגדרה למדף ימי לאיים כמוגדר בסעיף 171 לאמנה, אך זכויות האיים הן זהות לאלו של מדינות יבשה רגילות", מסביר עו"ד מירלמן.

קפריסין הכריזה באפריל 2004 על אזור כלכלי בלבדי כאמור באמנה, אך האמנה וההכרזה מגבילים את האזור הכלכלי, במקרה וזה מתנגש בזכויות של מדינה השוכנת בקרבתה עד אזור מחצית המרחק בין שתי המדינות כאמור בסעיף 3 (2) להכרזה הקפריסאית. על פי האמנה לישראל גם יש זכות להכריז על אזור כלכלי, ואזי האזור יחולק בהתאם לכללי האמנה בין קפריסין, מצרים וישראל.

עו"ד מירלמן ממשיך ואומר, כי "לבנון בכל מקרה מנועה מאזור השייך לישראל בקו הרוחב בקו הדמיוני הממשיך את קו הגבול של מדינת ישראל ולבנון, כך שזכויותיה של לבנון הן בהתאם להסכם שחתמה עם קפריסין בשנת 2007 לגבי חלוקת אזור הכלכלי בים".

לגבי קפריסין אומר מירלמן כי מכוון שהמרחק בינה לבין ישראל הינו קטן מ-380 קילומטרים, יש לחלק את השטחים למחצית המרחק בנקודות המשיקות ולראות היכן עובר הגבול הדמיוני. "במידה והקפריסאים יבואו בטענות מבוססות סביר להניח שבישראל פשוט יחלקו את העוגה. צריך לזכור שקפריסין לא לקחה שום סיכון ולא השקיעה בחיפושים. כל זמן שזה פוליטיקה עם מדינה נורמטיבית ונאורה ויש דיאלוג איתה לא אמורה להיות בעיה".

צריך לזכור, כי קפריסין כבר הקדימה ובאופן חד צדדי קבעה גבול ימי עם ישראל, באופן לא פורמלי וחילקה רשיונות לחיפוש גז ונפט באזורים הסמוכים לגבול זה כגון 'בלוק 12', בו מחזיקה נובל אנרג'י ברשיונות ולדלק אנרגיה להצטרף.

בהתייחסות לאפשרות לפגיעה בחברות המחזיקות ברשיונות, כגון אבנר יהש, דלק קידוחים יהש מקבוצת דלק אנרגיה של דלק קבוצה וישראמקו יהש אומר מירלמן, כי הן לא צפויות להיפגע מבחינה כלכלית שכן הסיפור הוא סביב עניין הבעלות על התמלוגים.

ירון זר מכלל פיננסים: "הירידות במניות הגז בעקבות החשש בעניין המים הכלכליים הן לא מוצדקות"

יחידות ההשתתפות של השותפות במאגרי התגז הקיימים ואלו שאולי בדרך רשמו ירידות שערים בימים האחרונים ונסחרו על רקע הידיעות בתקשורת בעניין סוגיית הגבולות הימיים של ישראל. ירון זר, בכלל פיננסים, אומר היום בשיחה עם Bizportal כי "אין ממש בחשש לגבי המים הכלכליים של ישראל, לפחות בכל מה שקשור לתגליות הקיימות והרשיונות האחרונים שנסקרו כולל לוויתן". זר הוסיף כי "ירידת המניות הימים האחרונים בצל זה אינה מוצדקת"