כשהסוחר זורק סחורה: Bizportal בדק את המחקר שמפיל את קמהדע

מניית קמהדע רשמה במהלך היום (יום ה') ירידה חדה (עד 10%) ברקע למחקר דני שפורסם בתקשורת הזרה הטוען כי לתרופות המטפלות בחולים עם מחסור בחלבון אלפא-1 אין כביכול שום תועלת רפואית. אך האם השוק הישראלי מודע לכל הפרטים שמאחורי המחקר?

נתחיל במספר הבהרות כלליות לגבי הכתבה ב'רויטרס', המחקר וההתייחסות לקמהדע. לכתבה המלאה על המחקר שפורסם על תרופת ה-AAT

תחילה, הכתבה פורסמה אתמול (ב-7 ביולי) בשעה 2 לפנות בוקר, לפני תחילת המסחר ביום רביעי בתל אביב ולפני תחילת המסחר בוול סטריט באותו היום. כלומר, במידה ובכתבה היה מידע מהותי לגבי התרופות הקיימות המטפלות בחולים עם מחסור בחלבון אלפא-1, היה סביר כי החברות האמריקניות טלקריס ביותרפיוטיקס (סימול: TLCR), החברה האוסטרלית CSL לימטד (סימול: CSL) ובקסטר אינטרנשיונאל (סימול: BAX) המייצרות את התרופה היו מגיבות לדיווח. בפועל, המניות עלו כמו יתר השוק.

קמהדע מצידה, אשר רק בסוף שבוע שבעבר קיבלה את החותמת הסופית של מנהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) לשיווק התרופה בארה"ב, נחתכה כבר אתמול ב-4.7% וצנחו במהלך המסחר בעוד 10.5%. סה"כ השלימה החברה ירידה של מעל 20% מאז קיבלה את האישור. פה נשאלת השאלה - האם השוק הישראלי חכם יותר מהאמריקני?

נחזור למחקר. על מה מתבססים כותבים המאמר מ-Center Cochrane. הם התבססו על ניסויים בהם קבוצה ראשונה של חולים קיבלה את התרופה בהזרקה למחסור באלפא-1 או תרופת דמי (פלסיבו) פעם בחודש למשך 3 שנים וקבוצה שנייה פעם בשבוע למשך שנתיים. תוצאות הניסוי לא הצביעו על שום שוני בין הקבוצה שקיבלה את הטיפול לבין קבוצת הביקורת בנושאים של איכות חיים או מצב הריאות. תוצאות אלו, לפי החוקרים, מצביעות על כך שהתרופות מביאות לפגיעה מתונה או במקרה הטוב - אפס השפעה על החולים.

מה החוקרים שכחו להזכיר? כי הם מתבססים על שני ניסויי פיילוט שלא תוכננו מלכתחילה כדי להראות את היעילות הקלינית המסוימת עבור הטיפול התוספתי. כלומר, מראש מטרת הניסוי לא כיוונה לשם ולכן גם הניסוי לא תוכנן (לא מבחינת המדגם ולא מבחינת הזמן ושאר המימדים) כדי לבחון שאלה זו. שני הניסויים עליהם מדבר המאמר היו שונים לגמרי אחד מהשני, כאשר באחד מינון ה-AAT היה אפילו שונה מהמקובל. משקל רב בפרסום זה ניתן לאי שינוי או החמרה בתפקודי הריאה (מדד FEV1) אך אין כלל התייחסות לכך שהניסויים כלל לא תוכננו למדוד מדד זה ולא תוכננו לפיו.

באחד המאמרים יש אף תאור של החמרה במדד תפקוד הריאה אך במחקר שפורסם "שכחו" לציין כי משתתפים רבים נשרו מקבוצת הפלסבו עקב החמרות חוזרות ונשנות ובכך באופן מספרי הגדילו את "ההחמרות" בקבוצת המחקר שנשארה. כמו כן, המאמרים עליהם מתבססים החוקרים הם משנת 1990 ו-1997, כאשר בארה"ב המוצרים נמצאים "בסל הבריאות" האמריקאי מ-1987.

אלפא אחד הנה מחלה תורשתית נדירה עם חולים המפוזרים ברחבי העולם. ביצוע מחקר מבוקר מול פלסבו, רנדומלי שהוא מתוכנן להראות הבדלים מהותיים (adequately powered ) הוא מאוד קשה לביצוע עד כדי אי אפשרי. אחת הסיבות היא שחולים לא מוכנים לקחת את הסיכון לקבל מוצר אינבו (פלסבו) מאחר שגם הם וגם הרופאים שלהם משוכנעים ביעילות הטיפול התוספתי.

ישנם 4 מוצרי AAT מאושרים בארה"ב ו-1 באירופה. האם ה-FDA, הידוע כמוסד הקשה ביותר לאישור תרופות בעולם היה מאשר טיפול כה יקר ומורכב, כרוני, לכל החיים לולא היה משוכנע כי הטיפול הכרחי לחולים. סביר להניח כי ב-FDA התבססו על תיעוד של מקרים רבים מאוד שמראים באופן עיקבי כי חולים המקבלים טיפול AAT אכן מראים האטה בהתדרדרות תפקודי הריאה לעומת כאלו שאינם מטופלים. המשקל הניתן למידע המופק מתצפיות (ניסויים גדולים) תומך בהטבה הנצפית אצל החולים ע"י האטה בהידרדרות תפקודי הריאה וכן מביא מימד הישרדותי תומך. מחקרים מראים כי לחולי AAT המטופלים בטיפול תוספתי נתוני הישרדות טובים יותר. המאמר התומך בנתון זה נמצא בהכנה ויופץ בהקדם.

ומה לגבי החברות? ישנן 6 חברות בעולם להן מוצר AAT לטיפול תוספתי. 4 מהן הן ענקיות פארמה שלעולם לא היו משקיעות כספים רבים על מנת להיכנס אל השוק ולהיחשף לתביעות לולא היו משוכנעות כי הטיפול יעיל והשוק ריווחי ובטוח עבורן.

כעת נותר רק להמתין ולראות מה יוליד יום. האם ב-FDA יבטלו את התרופה שמטפלת כיום בכ-5,000 חולים בארה"ב בלבד או האם המחקר המבוסס על ניסויים משנות ה-90 יצליח לגרום לחולים ה"נלחמים" לקבל טיפול לוותר עליו.