הדו"ח ההנדסי של גבעות: מספר החביות במאגר מוערך בשלב זה ב-1.525 מיליארד
שותפות גבעות יהש סיפקה הלילה למשקיעים את ההודעה לה ציפו מזה מספר שבועות. מדובר בתוצאות ההנדסיות החלקיות של מבחני ההפקה בקידוח מגד 5 ועל פניו נראה שהמספרים לא מאכזבים.
בדו"ח מספקת השותפות מידע מפורט אודות מבחני ההפקה במקטעים השונים, ומנסה לאמוד את גודלו של שדה מגד כולו. הנתון המעניין מבחינתם של המשקיעים קשור לכמות הנפט במאגר. בהקשר זה חשוב להדגיש כי לא מדובר בנפט בר הפקה, אלא רק בכמות הנפט הכוללת במאגר.
גבעות מציינת כי החישוב שביצעה השותפות מצביע על כך שבמגד 5 ישנה כמות מצטברת של 19 מיליון חביות נפט לכל 1 קילומטר רבוע. בפילוח על פי מקטעים מדובר ב-1.5 מיליון חביות במקטע הראשון, 3.9 מיליון חביות במקטעים 2-5, כמות של 4.6 מיליון חביות במקטע 6 וכמות של 9 מיליון חביות במקטעים 7-8.
חשוב להדגיש כי במקטעים 7-8 לא בוצעו עדיין מבחני ההפקה ולכן לא ידוע אם הם מכילים נפט או גז טבעי. החישוב לעיל מתייחס להנחה שמקטעים אלו מכילים נפט.
מבחינתה של גבעות, המקטע המעניין ביותר להפקת נפט הוא מקטע מספר 6. מקטע זה הוערך טרם הקידוח בפוטנציאל הפקה של 4.4 מיליון חביות לקמ"ר, וכעת מוערך ב-4.6 מיליון חביות לקמ"ר. השותף הכללי מציין כי ממקטע זה ניתן יהיה להפיק נפט בשטח כולל של 175 קמ"ר, זאת כאשר ביתר המקטעים ניתן יהיה להפיק נפט בשטח של 50 קמ"ר בלבד.
לאור האמור, הפוטנציאל הכולל של הנפט במאגר (לא נפט בר הפקה) בשדה מגד וברישיון 'מכבי' הנמצא אף הוא בידי שותפות גבעות נאמד ב-1.525 מיליארד חביות. נתון זה מוגדר על ידי גבעות כגודל המקסימלי.
חשוב לציין כי בעבר ציינה השותפות כי ניתן יהיה להפיק מתוך המאגר כ-10% בהסתברות גבוהה ובהסתברות בינונית ניתן יהיה להפיק כ-20%. כמו כן, ייתכן כי בפועל שיעור הנפט בר הפקה יהיה נמוך יותר מ-10% ואף גבוה יותר מ-20%.
מחזירים את ציוד ההמרצה
בדו"ח ההנדסי מספקת גבעות לראשונה מידע על פעילות ההמרצה (Frac). במהלך מבחני ההפקה ביצעה גבעות מבחני המרצה במספר מקטעים. מטרת הפעולה הייתה להחדיר גרגרי חול לסדקים הטבעיים הקיימים בכדי לאפשר זרימת נפט טובה יותר ולמנוע את סגירתם של השברים הטבעיים.
גבעות מציינת כי לפעולה אשר בוצעה במקטע מספר 1 הייתה הצלחה חלקית. כמו כן, ביתר המקטעים פעילות זו לא צלחה. בעקבות הכישלון של ההמרצה החליט השותף הכללי להחזיר במהלך מבחני ההפקה את ציוד ה-frac לחו"ל.
למרות כישלון פעילות ההמרצה, השותף הכללי החליט לבצע פעילות של המרצה בטכניקה שונה במקטעים 4-6. אתמול (ב') ביצע השותף הכללי מבחנים כדי לבדוק את מידת האפשרות להצליח בביצוע פעולת ההמרצה וציין כי המבחן הצליח. לאור האמור, מתכננת השותפות להחזיר לארץ את ציוד ההמרצה כדי לנסות ולהגביר את קצב הזרימה בבאר.
המשקיעים ימשיכו להמתין לדו"ח הסופי
הדו"ח הנוכחי מספק נתונים חלקיים בלבד עבור המשקיעים. מרבית המידע המעניין את המשקיעים יפורסם בדו"ח הסופי שצפוי להתקבל בעוד כחודש ב-15 לספטמבר.
דו"ח זה צפוי לכלול מידע נוסף המבוסס על בדיקות מעבדה, דגימות גז, בחינה של המאגר והערכת רזרבות הנפט בתוכו. ואולי מבחינתם של המשקיעים אשר לא מעורים בתחום הנפט יסופקו שני פרטים מעניינים: גבעות תתן סימולציה שתספק תחזית הפקת נפט בטווח של 20 שנה ובתרחישים שונים וכמו כן תתן תוכנית לפיתוח שדה מגד 5.
מבחני ההפקה
החל מסוף מאי ערכה גבעות מבחני הפקה בקידוח מגד 5 שבאזור ראש העין. לפני מספר שבועות סיפקה החברה מידע ראשוני על פיו במהלך מבחני ההפקה זרמו 3,015 חביות במשך 189 שעות. מדובר בקצב של 372 חביות ליממה. כמו כן, במהלך מבחני ההפקה, הופק גז נלווה בהיקף של 90 חביות ליממה.
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
