הדו"ח ההנדסי של גבעות: מספר החביות במאגר מוערך בשלב זה ב-1.525 מיליארד
שותפות גבעות יהש סיפקה הלילה למשקיעים את ההודעה לה ציפו מזה מספר שבועות. מדובר בתוצאות ההנדסיות החלקיות של מבחני ההפקה בקידוח מגד 5 ועל פניו נראה שהמספרים לא מאכזבים.
בדו"ח מספקת השותפות מידע מפורט אודות מבחני ההפקה במקטעים השונים, ומנסה לאמוד את גודלו של שדה מגד כולו. הנתון המעניין מבחינתם של המשקיעים קשור לכמות הנפט במאגר. בהקשר זה חשוב להדגיש כי לא מדובר בנפט בר הפקה, אלא רק בכמות הנפט הכוללת במאגר.
גבעות מציינת כי החישוב שביצעה השותפות מצביע על כך שבמגד 5 ישנה כמות מצטברת של 19 מיליון חביות נפט לכל 1 קילומטר רבוע. בפילוח על פי מקטעים מדובר ב-1.5 מיליון חביות במקטע הראשון, 3.9 מיליון חביות במקטעים 2-5, כמות של 4.6 מיליון חביות במקטע 6 וכמות של 9 מיליון חביות במקטעים 7-8.
חשוב להדגיש כי במקטעים 7-8 לא בוצעו עדיין מבחני ההפקה ולכן לא ידוע אם הם מכילים נפט או גז טבעי. החישוב לעיל מתייחס להנחה שמקטעים אלו מכילים נפט.
מבחינתה של גבעות, המקטע המעניין ביותר להפקת נפט הוא מקטע מספר 6. מקטע זה הוערך טרם הקידוח בפוטנציאל הפקה של 4.4 מיליון חביות לקמ"ר, וכעת מוערך ב-4.6 מיליון חביות לקמ"ר. השותף הכללי מציין כי ממקטע זה ניתן יהיה להפיק נפט בשטח כולל של 175 קמ"ר, זאת כאשר ביתר המקטעים ניתן יהיה להפיק נפט בשטח של 50 קמ"ר בלבד.
לאור האמור, הפוטנציאל הכולל של הנפט במאגר (לא נפט בר הפקה) בשדה מגד וברישיון 'מכבי' הנמצא אף הוא בידי שותפות גבעות נאמד ב-1.525 מיליארד חביות. נתון זה מוגדר על ידי גבעות כגודל המקסימלי.
חשוב לציין כי בעבר ציינה השותפות כי ניתן יהיה להפיק מתוך המאגר כ-10% בהסתברות גבוהה ובהסתברות בינונית ניתן יהיה להפיק כ-20%. כמו כן, ייתכן כי בפועל שיעור הנפט בר הפקה יהיה נמוך יותר מ-10% ואף גבוה יותר מ-20%.
מחזירים את ציוד ההמרצה
בדו"ח ההנדסי מספקת גבעות לראשונה מידע על פעילות ההמרצה (Frac). במהלך מבחני ההפקה ביצעה גבעות מבחני המרצה במספר מקטעים. מטרת הפעולה הייתה להחדיר גרגרי חול לסדקים הטבעיים הקיימים בכדי לאפשר זרימת נפט טובה יותר ולמנוע את סגירתם של השברים הטבעיים.
גבעות מציינת כי לפעולה אשר בוצעה במקטע מספר 1 הייתה הצלחה חלקית. כמו כן, ביתר המקטעים פעילות זו לא צלחה. בעקבות הכישלון של ההמרצה החליט השותף הכללי להחזיר במהלך מבחני ההפקה את ציוד ה-frac לחו"ל.
למרות כישלון פעילות ההמרצה, השותף הכללי החליט לבצע פעילות של המרצה בטכניקה שונה במקטעים 4-6. אתמול (ב') ביצע השותף הכללי מבחנים כדי לבדוק את מידת האפשרות להצליח בביצוע פעולת ההמרצה וציין כי המבחן הצליח. לאור האמור, מתכננת השותפות להחזיר לארץ את ציוד ההמרצה כדי לנסות ולהגביר את קצב הזרימה בבאר.
המשקיעים ימשיכו להמתין לדו"ח הסופי
הדו"ח הנוכחי מספק נתונים חלקיים בלבד עבור המשקיעים. מרבית המידע המעניין את המשקיעים יפורסם בדו"ח הסופי שצפוי להתקבל בעוד כחודש ב-15 לספטמבר.
דו"ח זה צפוי לכלול מידע נוסף המבוסס על בדיקות מעבדה, דגימות גז, בחינה של המאגר והערכת רזרבות הנפט בתוכו. ואולי מבחינתם של המשקיעים אשר לא מעורים בתחום הנפט יסופקו שני פרטים מעניינים: גבעות תתן סימולציה שתספק תחזית הפקת נפט בטווח של 20 שנה ובתרחישים שונים וכמו כן תתן תוכנית לפיתוח שדה מגד 5.
מבחני ההפקה
החל מסוף מאי ערכה גבעות מבחני הפקה בקידוח מגד 5 שבאזור ראש העין. לפני מספר שבועות סיפקה החברה מידע ראשוני על פיו במהלך מבחני ההפקה זרמו 3,015 חביות במשך 189 שעות. מדובר בקצב של 372 חביות ליממה. כמו כן, במהלך מבחני ההפקה, הופק גז נלווה בהיקף של 90 חביות ליממה.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")