הדו"ח ההנדסי של גבעות: מספר החביות במאגר מוערך בשלב זה ב-1.525 מיליארד
שותפות גבעות יהש סיפקה הלילה למשקיעים את ההודעה לה ציפו מזה מספר שבועות. מדובר בתוצאות ההנדסיות החלקיות של מבחני ההפקה בקידוח מגד 5 ועל פניו נראה שהמספרים לא מאכזבים.
בדו"ח מספקת השותפות מידע מפורט אודות מבחני ההפקה במקטעים השונים, ומנסה לאמוד את גודלו של שדה מגד כולו. הנתון המעניין מבחינתם של המשקיעים קשור לכמות הנפט במאגר. בהקשר זה חשוב להדגיש כי לא מדובר בנפט בר הפקה, אלא רק בכמות הנפט הכוללת במאגר.
גבעות מציינת כי החישוב שביצעה השותפות מצביע על כך שבמגד 5 ישנה כמות מצטברת של 19 מיליון חביות נפט לכל 1 קילומטר רבוע. בפילוח על פי מקטעים מדובר ב-1.5 מיליון חביות במקטע הראשון, 3.9 מיליון חביות במקטעים 2-5, כמות של 4.6 מיליון חביות במקטע 6 וכמות של 9 מיליון חביות במקטעים 7-8.
חשוב להדגיש כי במקטעים 7-8 לא בוצעו עדיין מבחני ההפקה ולכן לא ידוע אם הם מכילים נפט או גז טבעי. החישוב לעיל מתייחס להנחה שמקטעים אלו מכילים נפט.
מבחינתה של גבעות, המקטע המעניין ביותר להפקת נפט הוא מקטע מספר 6. מקטע זה הוערך טרם הקידוח בפוטנציאל הפקה של 4.4 מיליון חביות לקמ"ר, וכעת מוערך ב-4.6 מיליון חביות לקמ"ר. השותף הכללי מציין כי ממקטע זה ניתן יהיה להפיק נפט בשטח כולל של 175 קמ"ר, זאת כאשר ביתר המקטעים ניתן יהיה להפיק נפט בשטח של 50 קמ"ר בלבד.
לאור האמור, הפוטנציאל הכולל של הנפט במאגר (לא נפט בר הפקה) בשדה מגד וברישיון 'מכבי' הנמצא אף הוא בידי שותפות גבעות נאמד ב-1.525 מיליארד חביות. נתון זה מוגדר על ידי גבעות כגודל המקסימלי.
חשוב לציין כי בעבר ציינה השותפות כי ניתן יהיה להפיק מתוך המאגר כ-10% בהסתברות גבוהה ובהסתברות בינונית ניתן יהיה להפיק כ-20%. כמו כן, ייתכן כי בפועל שיעור הנפט בר הפקה יהיה נמוך יותר מ-10% ואף גבוה יותר מ-20%.
מחזירים את ציוד ההמרצה
בדו"ח ההנדסי מספקת גבעות לראשונה מידע על פעילות ההמרצה (Frac). במהלך מבחני ההפקה ביצעה גבעות מבחני המרצה במספר מקטעים. מטרת הפעולה הייתה להחדיר גרגרי חול לסדקים הטבעיים הקיימים בכדי לאפשר זרימת נפט טובה יותר ולמנוע את סגירתם של השברים הטבעיים.
גבעות מציינת כי לפעולה אשר בוצעה במקטע מספר 1 הייתה הצלחה חלקית. כמו כן, ביתר המקטעים פעילות זו לא צלחה. בעקבות הכישלון של ההמרצה החליט השותף הכללי להחזיר במהלך מבחני ההפקה את ציוד ה-frac לחו"ל.
למרות כישלון פעילות ההמרצה, השותף הכללי החליט לבצע פעילות של המרצה בטכניקה שונה במקטעים 4-6. אתמול (ב') ביצע השותף הכללי מבחנים כדי לבדוק את מידת האפשרות להצליח בביצוע פעולת ההמרצה וציין כי המבחן הצליח. לאור האמור, מתכננת השותפות להחזיר לארץ את ציוד ההמרצה כדי לנסות ולהגביר את קצב הזרימה בבאר.
המשקיעים ימשיכו להמתין לדו"ח הסופי
הדו"ח הנוכחי מספק נתונים חלקיים בלבד עבור המשקיעים. מרבית המידע המעניין את המשקיעים יפורסם בדו"ח הסופי שצפוי להתקבל בעוד כחודש ב-15 לספטמבר.
דו"ח זה צפוי לכלול מידע נוסף המבוסס על בדיקות מעבדה, דגימות גז, בחינה של המאגר והערכת רזרבות הנפט בתוכו. ואולי מבחינתם של המשקיעים אשר לא מעורים בתחום הנפט יסופקו שני פרטים מעניינים: גבעות תתן סימולציה שתספק תחזית הפקת נפט בטווח של 20 שנה ובתרחישים שונים וכמו כן תתן תוכנית לפיתוח שדה מגד 5.
מבחני ההפקה
החל מסוף מאי ערכה גבעות מבחני הפקה בקידוח מגד 5 שבאזור ראש העין. לפני מספר שבועות סיפקה החברה מידע ראשוני על פיו במהלך מבחני ההפקה זרמו 3,015 חביות במשך 189 שעות. מדובר בקצב של 372 חביות ליממה. כמו כן, במהלך מבחני ההפקה, הופק גז נלווה בהיקף של 90 חביות ליממה.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
