הדו"ח ההנדסי של גבעות: מספר החביות במאגר מוערך בשלב זה ב-1.525 מיליארד

באישון לילה זה קרה - גבעות הוציאה דיווח. במקטע 6 ניתן יהיה להפיק נפט בשטח של 175 קמ"ר. כמות הנפט במגד 5 עומדת על 19 מיליון חביות לקמ"ר
תומר קורנפלד |

שותפות גבעות יהש סיפקה הלילה למשקיעים את ההודעה לה ציפו מזה מספר שבועות. מדובר בתוצאות ההנדסיות החלקיות של מבחני ההפקה בקידוח מגד 5 ועל פניו נראה שהמספרים לא מאכזבים.

בדו"ח מספקת השותפות מידע מפורט אודות מבחני ההפקה במקטעים השונים, ומנסה לאמוד את גודלו של שדה מגד כולו. הנתון המעניין מבחינתם של המשקיעים קשור לכמות הנפט במאגר. בהקשר זה חשוב להדגיש כי לא מדובר בנפט בר הפקה, אלא רק בכמות הנפט הכוללת במאגר.

גבעות מציינת כי החישוב שביצעה השותפות מצביע על כך שבמגד 5 ישנה כמות מצטברת של 19 מיליון חביות נפט לכל 1 קילומטר רבוע. בפילוח על פי מקטעים מדובר ב-1.5 מיליון חביות במקטע הראשון, 3.9 מיליון חביות במקטעים 2-5, כמות של 4.6 מיליון חביות במקטע 6 וכמות של 9 מיליון חביות במקטעים 7-8.

חשוב להדגיש כי במקטעים 7-8 לא בוצעו עדיין מבחני ההפקה ולכן לא ידוע אם הם מכילים נפט או גז טבעי. החישוב לעיל מתייחס להנחה שמקטעים אלו מכילים נפט.

מבחינתה של גבעות, המקטע המעניין ביותר להפקת נפט הוא מקטע מספר 6. מקטע זה הוערך טרם הקידוח בפוטנציאל הפקה של 4.4 מיליון חביות לקמ"ר, וכעת מוערך ב-4.6 מיליון חביות לקמ"ר. השותף הכללי מציין כי ממקטע זה ניתן יהיה להפיק נפט בשטח כולל של 175 קמ"ר, זאת כאשר ביתר המקטעים ניתן יהיה להפיק נפט בשטח של 50 קמ"ר בלבד.

לאור האמור, הפוטנציאל הכולל של הנפט במאגר (לא נפט בר הפקה) בשדה מגד וברישיון 'מכבי' הנמצא אף הוא בידי שותפות גבעות נאמד ב-1.525 מיליארד חביות. נתון זה מוגדר על ידי גבעות כגודל המקסימלי.

מה אומרים בשוק? "הדו"ח מעודד, המספרים הם בהחלט גבוהים אבל עדיין חלקיים בלבד"

חשוב לציין כי בעבר ציינה השותפות כי ניתן יהיה להפיק מתוך המאגר כ-10% בהסתברות גבוהה ובהסתברות בינונית ניתן יהיה להפיק כ-20%. כמו כן, ייתכן כי בפועל שיעור הנפט בר הפקה יהיה נמוך יותר מ-10% ואף גבוה יותר מ-20%.

מחזירים את ציוד ההמרצה

בדו"ח ההנדסי מספקת גבעות לראשונה מידע על פעילות ההמרצה (Frac). במהלך מבחני ההפקה ביצעה גבעות מבחני המרצה במספר מקטעים. מטרת הפעולה הייתה להחדיר גרגרי חול לסדקים הטבעיים הקיימים בכדי לאפשר זרימת נפט טובה יותר ולמנוע את סגירתם של השברים הטבעיים.

גבעות מציינת כי לפעולה אשר בוצעה במקטע מספר 1 הייתה הצלחה חלקית. כמו כן, ביתר המקטעים פעילות זו לא צלחה. בעקבות הכישלון של ההמרצה החליט השותף הכללי להחזיר במהלך מבחני ההפקה את ציוד ה-frac לחו"ל.

למרות כישלון פעילות ההמרצה, השותף הכללי החליט לבצע פעילות של המרצה בטכניקה שונה במקטעים 4-6. אתמול (ב') ביצע השותף הכללי מבחנים כדי לבדוק את מידת האפשרות להצליח בביצוע פעולת ההמרצה וציין כי המבחן הצליח. לאור האמור, מתכננת השותפות להחזיר לארץ את ציוד ההמרצה כדי לנסות ולהגביר את קצב הזרימה בבאר.

המשקיעים ימשיכו להמתין לדו"ח הסופי

הדו"ח הנוכחי מספק נתונים חלקיים בלבד עבור המשקיעים. מרבית המידע המעניין את המשקיעים יפורסם בדו"ח הסופי שצפוי להתקבל בעוד כחודש ב-15 לספטמבר.

דו"ח זה צפוי לכלול מידע נוסף המבוסס על בדיקות מעבדה, דגימות גז, בחינה של המאגר והערכת רזרבות הנפט בתוכו. ואולי מבחינתם של המשקיעים אשר לא מעורים בתחום הנפט יסופקו שני פרטים מעניינים: גבעות תתן סימולציה שתספק תחזית הפקת נפט בטווח של 20 שנה ובתרחישים שונים וכמו כן תתן תוכנית לפיתוח שדה מגד 5.

מבחני ההפקה

החל מסוף מאי ערכה גבעות מבחני הפקה בקידוח מגד 5 שבאזור ראש העין. לפני מספר שבועות סיפקה החברה מידע ראשוני על פיו במהלך מבחני ההפקה זרמו 3,015 חביות במשך 189 שעות. מדובר בקצב של 372 חביות ליממה. כמו כן, במהלך מבחני ההפקה, הופק גז נלווה בהיקף של 90 חביות ליממה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: