ההבדל בין גבעות של היום לזו של פעם - ורגע האמת שמתקרב

שותפות גבעות יהש עשתה השבוע צעד קדימה. ביום שני האחרון היא כינסה מסיבת עיתונאים מכובדת בבניין הבורסה, הביאה גיאולוג מחברה בינלאומית וייצרה שקיפות. שקיפות זה אמור להיות טוב, במקרה הספציפי - מה שנראה מבעד לחלונות היה מעט בעייתי, מייד ארחיב.

התרעומת העיקרית של המשקיעים בעניין גבעות הייתה שבניגוד למקרה 'לוויתן' ו'תמר' - ב'מגד' אין מספרים ואין הסתברויות. בלוויתן זה ברור - 16 TCF בסבירות של 50%, את זה אפשר להבין. אבל מה ב'מגד'?

אז השבוע בגבעות ניסו לתת את המידע החסר הזה. השורה העיקרית בדו"ח הערכת הרזרבות שפרסמה גבעות היא שניתן להפיק 10.5 מיליון חביות נפט מקידוחים במגד 5,6 ו-7 וכל זאת בסבירות של 50%. שטח הליבה של מגד הוא 50 קמ"ר ומהדו"ח עולה שיצטרכו לבצע 16 קידוחים כאשר כל באר אמורה להפיק 3.5 מיליון חביות. 16 בארות כפול 3.5 מיליון חביות נותנים 56 מיליון חביות ואם נניח שבאזור הליבה של מגד התנאים דומים - נקבל שלמעשה יש סיכוי של 50% להפקת 56 מיליון חביות.

אבל פה העסק לא נגמר, הסבירות של 50% ל-56 מיליון חביות היא ממש לא עומדת בפני עצמה. היא לגמרי תלויה בפעולות ההמרצה (FRAC) וההרמה המלאכותית. אם הפעולות הללו ייכשלו - כל העסק נכנס לבעיה חמורה. מה סיכויי ההצלחה של הפעולות הללו? הגיאולוג ניק רייט העריך בשיחות פנימיות כי מדובר בסבירות של קצת פחות מ-70%. את פעולות ההמרצה אמורה השותפות לבצע במהלך החודש הנוכחי (דצמבר). אם הפעולות יצליחו - יש פה סיכוי טוב לשדה נפט לא רע. אם לא - יהיה לא נעים. פעולות ההמרצה - הן המבחן המשמעותי ביותר בשלב הזה.

המספרים הנ"ל הם נמוכים, בטח עבור מי שזוכר כותרות רחוקות יחסית של 1.5 מיליארד חביות (וויכוחים על הכמות ברת ההפקה) וכותרות חדשות יחסית - של מיליארד חביות בסבירות של 16% (הדברים שאמר רייט השבוע). בקיצור לפי שעה לא מדובר פה על 150 או 200 מיליון חביות, מדובר על הרבה פחות.

יבואו אנשים ויגידו - 'אבל הדו"ח הנוכחי מדבר רק על אזור הליבה - 50 קמ"ר בלבד ואילו השדה כולו הוא 150 קמ"ר'. זה כנראה ההבדל הגדול בין גבעות של פעם לבין גבעות של היום. גבעות של פעם (טרום עידן איילנד ומשרד היח"צ) שחררה כותרות בומבסטיות והלכה ישר על מספרים גדולים. גבעות של היום הולכת על מה שניתן להפיק בסבירות גבוהה יותר, הולכת בקטן. המשקיעים של גבעות שהתרגלו לשמוע חלומות, פתאום שומעים הערכות מציאותיות והמניה מגיבה בהתאם, כלומר בירידות.

במילים אחרות, מלבד המדיניות של שקט תעשייתי והתדברות עם רשות ניירות ערך (הרי כבר לא שומעים על התביעה שתכננה השותפות כנגד הרשות), גבעות נוהגת כיום במדיניות של רגליים על הקרקע, שזה טוב. הבעיה היא שעדיין ממש לא ברור אם בקרקע הזו יש נפט שמצדיק את השווי בו נסחרת גבעות.