אבי דגני: "חרדים לא מסוגלים לרכוש דירה ביותר מ-750 א' ש', מי שאין לו שיגור בפריפרייה"

רכישת דירה הפכה עבור חלק ניכר מהזוגות הצעירים לחלום רחוק בעקבות זינוק המחירים, שלפי דבריו של אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון אתמול בוועדת הכספים עלו בלמעלה מ-40% בשנתיים האחרונות. אולם אין לבחון על הזוגות הצעירים כאל מקשה אחת- מצבם של הזוגות החרדים, שברובם משתכרים הכנסה נמוכה יותר, קשה הרבה יותר.

ממחקר שערך פרופ' אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, בקרב מדגם מייצג בקרב 500 משקי בית חרדיים. בסקר עלתה השאלה: מהו הסכום הגבוה ביותר שזוג צעיר חרדי יכול להרשות לעצמו להוציא בדרך כלל, כולל משכנתא, על מנת לקנות לעצמו דירה, כולל העזרה שהוא מקבל מהמשפחה וכדומה:

59% מהנשאלים ציינו כי יהיו מסוגלים לרכוש דירה בפחות מ-750 אלף שקל, 22% ציינו כי יוכלו לרכוש דירה בסכום הנעים בין 750 אלף שקלים ועד 1,000,000 שקלים, 6% ציינו כי יוכלו לרכוש דירה מ-1,000,001 ועד 1,250,000 שקל, 5% ציינו כי יוכלו לרכוש דירה מ-1,250,001 ועד 1,500,000 שקל, 2% ציינו כי יוכלו לרכוש דירה מ-1,500,001 ועד 1,750,000 שקל.3% ציינו כי יוכלו לרכשו דירה מ-1,750,001 ועד 2,00,000 שקל ואילו 3% בלבד ציינו כי יוכלו להרשות לעצמם לרכוש בדירה בלמעלה מ-2,000,000 שקל.

דגני אומר כי הפתרון למצוקת הדיור הוא קידום תוכניות של פינוי בינוי והתחדשות עירונית, המהווים מנופים אדירים לשיקום אזורים שלמים. "במקרה כזה אתה תופס בעצם שתי ציפורים במכה אחת - גם בונה דיור בר השגה, וגם מונע התבססות של שכונות עוני".

"אני מתנגד נחרצות לכל יוזמה לבניית שיכונים לזוגות צעירים, משום שכך בדיוק בונים שכונות מצוקה", אומר דגני. "אני מכיר מקרוב את מה שקרה בפרויקט שיקום השכונות בשנות ה-70 המוקדמות, ולמדתי משם שיש רק שתי דרכים להעמיד דיור זול לרשות מי שידם אינה משגת לרכוש דירה: לבנות דירות קטנות ולכן זולות יותר, או לבנות דירות רגילות בינוניות וגדולות, רחוק מהמרכז".

דגני טוען כי ריכוזי דירות שגודלן 70-80 מ"ר ופחות מכך, מייצרים שכונות מצוקה: "זוג צעיר הוא מצב בחיים ולא סוג של אנשים - מצב שלרוב חולף מהר מאוד, כי לזוג שנישא, בתוך שנה עד שנתיים יש ילד אחד, תוך ארבע-חמש שנים שני ילדים או יותר, והרי לך משפחה רגילה בגודל מלא, אולם לא יותר עשירה לרוב מאשר מספר שנים קטן קודם. מי שנשאר הן רק המשפחות מעוטות ההכנסה והיכולת".

דגני מציע למי שאין לו אמצעים, שיגור היכן שידו משגת לקנות דירה ראויה דהיינו בפריפריה: "עומק הפריפריה כמידת אי יכולתו להתקרב למרכז. תמיכה ולחץ ממשלתיים בבניית דירות קטנות בנות השגה בערים בגוש דן, תייצר בהם ריכוזי עוני ומצוקה. ואילו עבור משפחות קטנות ויחידים, בכל מקום ראוי לעודד קבלנים לבנות בתוך תמהילי הדירות שלהם גם יחידות מגורים קטנות, אפילו 50-60 מ"ר למגורים זמניים - לרכישה או בהשכרה".