בלאומי מאותתים לפישר: למרות רכישות המט"ח, שער השקל הריאלי - בשפל

מצבם הטוב של חשבונות החוץ של ישראל, בא לידי ביטוי בשנה האחרונה בהתחזקותו של השקל הן ביחס לדולר והן ביחס לסל המטבעות העיקריים. אולם מנגד נראה שלנגיד פישר לא נותר עוד הרבה במקום פנוי בסל יתרות המט"ח, מה שמצביע על הצורך למצוא כיוונים אחרים לטיפול בשע"ח.

כשבוחנים את המספרים, מאז ראשית 2009 נמצא קשר שלילי בין הגידול החד ביתרות המט"ח בעיקר בשל רכישות המט"ח, לבין שער החליפין הריאלי של השקל מול הסל. בתקופה זו, בה אנו עדים להתרחבות ניכרת ברמת היתרות, חזר שע"ח הריאלי לרמת השפל בה היה במהלך שנת 2008.

להערכת בנק לאומי, העודף בחשבון השוטף הצפוי הסתכם בשנת 2010 בכ-4.4% תוצר, הוא אחד הגורמים התומכים בעוצמתו של השקל ובנטייתו הבסיסית לתיסוף. ברביע השלישי של השנה העודף בחשבון השוטף הגיע לכ-2.3 מיליארד דולר.

מנגד, להערכת לאומי "הגירעון בחשבון המסחרי הבסיסי ברביע האחרון של השנה, אם ישמר במגמה הנוכחית, עלול לתרום לצמצום העודף של חשבון הסחורות והשירותים של מאזן התשלומים". במקרה זה, מציינים בלאומי כי "המשמעות עלולה להיות החלשת הכוחות הפועלים לתיסוף השקל."