הדילמה של סטנלי פישר - והאם להיכנס לשוק המט"ח

בשבוע שעבר כתבתי על הדילמה הקשה בה נתון נגיד , פרופ' סטנלי פישר, בכל הקשור לשמירה על שער הדולר מול השקל ועל הפעולות הסותרות בהן הוא נוקט - רכישה מאסיבית של דולרים מחד מול העלאת הריבית מאידך. ברור כי לנגד עיניו של הנגיד עומדת טובת כלכלת ישראל בכללותה והוא מנסה בכל כוחו ויכולתו להגן על היצואנים במשק, לבל ייפגעו פגיעה אנושה.

במהלך השבוע שעבר נודע כי נגיד בנק ישראל מתכוון להמשיך במאמציו לחזק את הדולר מול השקל ביתר שאת - עתה פותח סטנלי פישר במלחמה גלויה כנגד הספקולנטים. בנק ישראל מסר כי בחודשים האחרונים חל גידול משמעותי בהיקף העסקות במט"ח שביצעו תושבים זרים. חלק ניכר מפעילות זו הינו לטווח קצר ופעילות מעין זו היא למעשה פעילות ספקולטיבית שנועדה לנצל את הפרשי הריבית בין השקל לבין הדולר והאירו.

שני הצעדים הראשונים בהם מתכוון הנגיד לנקוט כנגד המשקיעים הזרים הם:

1) חובת דיווח: חובה זו חלה מעתה על כל עסקת מט"ח יומי בהיקף של יותר מ-10 מיליון דולר וכן על כל עסקת ואג"ח ממשלתית קצרת מועד בהיקף של יותר מ-10 מיליון . כך יוכל בנק ישראל לגלות פעילות ספקולטיבית של משקיעים זרים;

2) חובת נזילות: בנק ישראל יחייב פעילים זרים להשאיר בטחונות בגובה של 10% מגובה העסקאות בבנקים מקומיים או זרים. חובת ריתוק ההון תחול על עסקאות החלף שקל-מט"ח (SWAP) והמרות עתידיות שקל-מט"ח (עסקאות מסוג FORWARD). חוק חדש זה, אותו קבע בנק ישראל, יכנס לתוקפו בתאריך 27.1.11. גזירה זו מהווה פגיעה בעבור הבנקים שכן אלה לא יקבלו מבנק ישראל בעבור ההפרשה של 10%.

בנק ישראל נוקט בצעד שכבר ננקט בתחילת השנה על ידי הבנק המרכזי הברזילאי - שם עומדת כיום חובת הנזילות על 60% מהיקף העסקה. קיימת הערכה לפיה לא יהסס הנגיד פישר להעלות את חובת הנזילות ככל שיידרש על מנת לשמור על שערו של הדולר.

פרשנות נוספת אותה ניתן לתת לגבי עיתוי קביעת המגבלות החדשות על המשקיעים הזרים היא רצונו של בנק ישראל להעלות את ריבית בנק ישראל בכדי להילחם באינפלציה. בבנק ישראל רואים את האינפלציה הגואה בארץ כתוצאה מעליית מחירי הסחורות והנפט, מחירי הנדל"ן והביקושים המקומיים לסחורות ומעוניינים לרסן אותה באמצעות העלאת הריבית. הנגיד אכן העלה אמש את הריבית ב-0.25% לרמה של 2.25% והצפי שהריבית תעלה השנה ככל שיידרש על מנת למתן את שיעור האינפלציה במשק.

הפעולות האחרונות של בנק ישראל הביאו עד כה להתחזקות של 2% בשערו של הדולר מול השקל והמשך התחזקותו של המטבע האמריקני עשויה להקל את מלחמתו של הנגיד באינפלציה בארץ. השאלה החשובה הנשאלת היא עד מתי ימשיך להתחזק שער הדולר מול השקל והאם לא צפוי שער הדולר להיחלש שוב? אינני יודע אם זכור לקהל הקוראים כי במהלך אוגוסט 2009 - אז הודיע הנגיד על הסרת מכסת רכישת הדולרים והצהיר על כוונותיו לרכוש דולרים בלא שום מגבלה - טיפס שער הדולר ועלה במשך פחות משבוע ומשם רק הלך והתדרדר עד לרמתו כיום...

האסוציאציה העולה לנגד עיניי, עת אני עוקב אחר מלחמתו הבלתי-מתפשרת של הנגיד בשער הדולר - היא של דון קישוט איש למאנשה ומלחמתו הבלתי-מתפשרת בטחנות-רוח...

צר לי אם דימוי זה מעציב, מרגיז או מעליב מישהו מבין קהל הקוראים, אך אינני יכול שלא לתהות עד כמה יכול נגיד בנק ישראל - איש מוכשר ומוערך ככל שיהיה - להילחם בכוחות השוק החזקים ממנו מאות (אם לא אלפי) מונים. מטרתו של הנגיד נכונה, צודקת וברורה - אך עד כמה היא, באופן ריאלי, ברת-השגה? ניתן לומר, בהערכה כללית, כי אלמלא רכש בנק ישראל 70 מיליארד דולרים עד כה - היה שער הדולר עומד כיום על רמה של כשלושה שקלים.

ולנוכח פני הדברים וההתרחשויות האחרונות - כדאי או לא כדאי להשקיע במט"ח?

אני סבור כי במצב הנוכחי, בו מפגין המשק הישראלי עוצמה ביחס לכלכלות אחרות בעולם ואשר באה לידי ביטוי, בין היתר, בשיעורי צמיחה גבוהים (4.5% בשנת 2010 על פי אומדן הלמ"ס), גירעון המדינה מהתוצר הסתכם ב-3.73% בלבד לעומת התכנון המקורי של הגירעון בתקציב האוצר של 5.5% מהתוצר ושיעור אבטלה נמוך (הסתכם על פי הלמ"ס ב-6.8% בסוף 2010) - מומלץ למשקיע הישראלי להימנע מהשקעה בדולר ובמטבע חוץ.

יש להבין כי הסיכון שבהשקעה מעין זו גדול לאין שיעור מהסיכוי לרווח, מה-גם שהרווח הפוטנציאלי אינו עד כדי כך גבוה בכדי שיצדיק לקיחת סיכון כה גדול. קיימות כרגע די והותר אפשרויות השקעה אחרות, בטוחות הרבה יותר, ובעלות פוטנציאל רווחיות גדול אף יותר מהשקעה במט"ח מסוג כלשהו.

מאת: סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל-11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית אונו.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל