תכנית נתניהו - היום שאחרי: "העיריות לא יתמודדו עם בניית אלפי יח"ד במקביל"

הממשלה אישרה אתמול (א') את תכנית החירום של נתניהו לפיה יוקמו ועדות לדיור לאומיות (וד"לים) שירכזו את כל החלטות שירכזו את כל החלטות ועדות התכנון בתחנה אחת ויאפשרו להקל באופן משמעותי את התהליכים הבירוקרטיים הקיימים כיום. הוועדות צפויות לקום לתקופה של 18 חודשים, אשר במהלכן צפויות להיות מאושרות לפי הכרזותיו של נתניהו כ-50 אלף יחידות דיור.

לדברי האגודה לצדק חלוקתי, מדובר בהצעה בעייתית, שעוקפת את הליכי התכנון התקינים ואשר תייצר תוכניות פגומות, שאינן מבטיחות לתושבים איכות חיים מינימלית, תוך פגיעה קשה בסביבה וכרסום משמעותי בזכות הציבור להשמיע את עמדתו על תוכניות.

אבי כהן מנכ"ל החברה לפיתוח פתח תקווה, אומר כי נכון להיום לא יכולות הרשויות המקומיות בישראל להתמודד עם בניית אלפי יחידות דיור במקביל. כהן מציין כי על שטח מחנה סירקין, שהוזכר בתוכנית, ונמצא בתחום עיריית פתח תקווה אמורות לקום עשרות אלפי יחידות דיור, יהיה צורך בהשקעה אדירה של תקציבים לתשתיות, פיתוח, דרכי גישה ועוד. היקף כזה, הוא מסביר, משפיע על התנהלות העיר כולה ומציב קשיים רבים.

בעיה קריטית נוספת, עליה לא נותנת התוכנית את הדעת היא קצב שחרור הקרקעות. נדב ליסובסקי, סמנכ"ל השיווק של חברת ב.יאיר, מתריע ואומר כי נכון להיום חברה שזוכה במכרז של המינהל מקבלת את הקרקע לידיה רק 20 חודשים אחרי סיום המכרז. הבעיה היא בהליכים במדינה ובחוקים שלא מתחמים אותם בזמן.

לדבריו מצטרף היזם ושמאי המקרקעין איל גלעד, מנכ"ל חברת גלעד את ענת, טוען כי עיקר העיכובים באישור התוכניות נובע מחסרים בחוק המאפשרים הגשת התנגדויות בלי לתחום את הנושא בזמן. "תכנון שכונה נמשך כמעט עשור, כמו שקורה כמעט בכל ניסיון לתכנן ולהוציא לפועל בנייה של אלפי יחידות דיור בגלל התנגדויות".

אסף אביב, מנכ"ל מ.אביב, מציג בעיה נוספת ביישום תוכנית נתניהו. אביב מציין כי הוצאת מאסה של קרקעות בבת אחת לא תפתור את הבעיה אלא רק תגלגל אותה הלאה. "שחרור הקרקעות יגרמו לפקק ולצוואר בקבוק שיעבור לצוואר בקבוק נוסף של חוסר גדול עוד יותר בכוח אדם מוכשר לענף הבנייה, להארכת הליכי הרישוי, ולחוסר באספקת חומרי הבנייה. כבר היום חסרים 10,000 עובדים מקצועיים המוכשרים לעסוק בענף הבנייה ובעוד 3 שנים המספר יוכפל ויותר כך שהמחסור עוד יגדל".

עו"ד יורם חגבי חגי אומרי כי מבול ההצעות והתחרות בין רגולטורים שונים להוריד את מחירי הדיור עוסק בטפל ולא בעיקר. "הצעות אלו כללו את ההתחדשות עירונית, תמ"א 38, מכרזי המנהל, סבסוד משכנתאות בפריפריה לצעירים, מדיניות העלאת הריבית בבנק ישראל, תיקונים בחוק מיסוי מקרקעין הכוללים הוראות שעה, ניסיון שכשל לפשט הליכים בממ"י, הבעלים של מרבית אדמות המדינה, התיקון לחוק התו"ב העומד לפתחנו, מלחמת החורמה בקבוצות הרכישה ועתה נתבשרנו על תחיית ועדה תואמת ול"ל. אין כל סנכרון בין הרגולטורים, שכוונתם טובה, אך למרבה הצער, מעשיהם אינם רצויים. המצב כיום אינו בריא שכן חדשות לבקרים מוצפות הצעות שאינן נבחנות בחיי המעשה ולא ניתן לבוחנן שכן אין עקביות ותיאום רגולטורי בין ההצעות וככל הנראה שאף הצעה זו לא תצלח".