חיים כצמן: "החלום שלנו הוא להיות מניית הנדלן של העם"

חברת גזית גלוב מסכמת שנה מוצלחת בפעילותה. חברת הנדל"ן מניב שבשליטת חיים כצמן ודורי סגל פרסמה הבוקר (ד') במסיבת עיתונאים את תוצאותיה הכספיות לשנת 2010.

בשנת 2010 הכנסותיה של גזית גלוב הסתכמו ב-5.29 מיליארד שקל, עלייה של 13% לעומת שנת 2009. ההכנסות מנכסים מניבים עמדו על 4.6 מיליארד שקל וההכנסות ממכירת בניינים וקרקעות עמדו על 690 מיליון שקל.

חברת גזית גלוב החזיקה בסוף השנה 662 נכסים ברחבי העולם בחלוקה הבאה: 610 מרכזים מסחריים, 12 מרכזים מסחריים בפיתוח, 15 בתי דיור מוגן, 15 מבני משרדים רפואיים ועשרה נכסים נוספים. הנכסים של החברה משתרעים על שטח של 6.4 מיליון מ"ר ושוויים נאמד ב-47.8 מיליארד שקל והם מניבים דמי שכירות שנתיים של 4.6 מיליארד שקל.

למרות הגידול בהכנסות, הרווח הנקי של החברה נשחק בשנה החולפת ברקע להוצאות מימון גבוהות יותר מאשר בשנת 2009. בשורה התחתונה גזית גלוב חתמה את שנת 2010 עם של 790 מיליון שקל, ירידה של 28% לעומת הרווח בשנת 2009.

ברבעון הרביעי של שנת 2010 רשמה החברה הכנסות של 1.18 מיליארד שקל והרווח הנקי הסתכם ב-226 מיליון שקל.

מזה כעשור מגדילה החברה באופן עקבי את הדיבידנד המחולק לבעלי המניות. בשנת 2010 שיעור הדיבידנד השנתי עמד על 1.48 שקלים למניה ובחברה מתכננים בשנת 2011 להגדיל את הדיבידנד ל-1.56 שקלים למניה (39 אגורות למניה ברבעון).

במכתב למשקיעים כתב יו"ר הדירקטוריון חיים כצמן כי "שנת 2010 סגרה עשור מצוין שבו צמחנו בממוצע ב-33% בשנה בהכנסות ובשכר הדירה. זוהי המסגרת שדרכה הפכנו את גזית גלוב מחברה מקומית קטנה לאחת מחברות הנדל"ן הגלובליות המובילות בעולם".

"אנחנו רואים צמיחה דו ספרתית בכל הפרמטרים בשלוש השנים האחרונות", אמר רוני סופר, מנכ"ל החברה במסיבת עיתונאים הבוקר. "בין 2008 ל-2010 ראינו צמיחה של 36% בתזרים מפעולות למרות חוסר הוודאות בחלק מהשווקים. בצפון אמריקה רואים שיעור תפוסה של מעל ל-93%, יש תהליך התאוששות איטי בארצות הברית, באירופה התפוסה היא של כ-95% ובישראל של 97%, ההימצאות במספר כלכלות תורמת לאיתנותנו הפיננסית".

סופר מוסיף כי בשלוש השנים האחרונות ביצעה הקבוצה השקעות בנכסים בהיקף של כ-15 מיליארד שקל. "אנחנו לא יודעים מתי יתחיל המשבר הבא, לכן כל הזמן הנהלת החברה מעלה את רמות הנזילות ומורידה את שיעורי המינוף, לא יודעים אם מחר תהיה עוד הזדמנות או עוד משבר. ההזדמנויות בארצות הברית היא כניסה לאזורים בהם בתקופות הטובות לא היינו מסוגלים להכנס, דוגמת ניו יורק וקונטיקט, עם פוטנציאל השבחה לא קטן. סיטיקון הודיעה על השלמת פרויקט בשטוקהולם, המרכז המסחרי היחידי באירופה עם דירוג פלטיניום של ליד, של קיימות".

יצויין כי בעשור האחרון הציגה החברה שנתית ממוצעת של למעלה מ-20% לבעלי המניות. בשנים בהם קיים מדד 15 (2005-2010) הניבה החברה תשואה של כ-130%.

חיים כצמן, יו"ר הקבוצה, אמר כי כיום החברה היא ישראלית גלובלית, גדולה בכל קנה מידה בינלאומי. "השיח הישראלי בנושא החברות הציבוריות אינו חיובי. כשמדברים על מונופולים צריך לזכור שיש לא מעט חברות ישראליות שאינן מונופולים, שצריכות להתמודד עם כל נכס ועל כל דייר. צריך לזכור שצריך לתת לחברות אלה את התנאים ולא להקשות עליהן. צריך לזכור שהחברות צריכות לקום בבוקר ולהתחרות, צריך לשמור בשבע עיניים שהחברות לא תהיינה נכות בהתמודדותן מול שווקים אחרים".

"אנחנו רוצים להיות השקעה נחשקת עבור כל משקיע ישראלי", הוסיף כצמן. "מרבית ההתנהלות שלנו מעבר לים, אנחנו מנסים לשנות את הפרופורציות, ישראל מהווה 6%-7% מכלל נכסינו, קשה לציבור הרחב להבין את הגודל והעוצמה של הקבוצה. האשימו אותנו שאנחנו שמרנים מדיי, שמרנו על משמעת ונמשיך לעשות זאת, מצד שני זה לא מנע מאיתנו להיות נועזים. החלום שלנו הוא להפוך להיות מניית הנדל"ן של העם בישראל, לא רק בקרב השחקנים הגדולים".

כצמן טוען כי ארצות הברית צופה התאוששות לא בזינוק לשמיים אלא באיזשהו מהלך איטי וכואב, סוף 2011 תהיה יותר טובה מ-2010. "בענף הנדל"ן המסחרי ההתאוששות תהיה מהירה יותר, מצד שני בענף הקמעונאות רואים התאוששות איטית מאוד. אחד מהיתרונות כיום הוא שאין בנייה חדשה בנדל"ן המסחרי. בשוק הנדל"ן למגורים, ההיצע גדול מאוד, בדרום פלורידה יש למעלה מ-30 אלף יחידות דיור שאינן מכורות, מלאי של 6-7 שנים. יהיה קשה מאוד להשיג תשואות בשנים הקרובות".

"בנוגע לאטריום וסיטיקון, המיזוג היה סתם שמועות", ציין כצמן. "פרופילי הסיכון לשתי החברות מאוד שונים, לא רואה סיבה אמיתית למיזוג. אטריום עברה כברת דרך מאוד ארוכה, לקחנו אותה ברמה של אדמה חרוכה, רואים שיפור מתמשך בחברה, יש התחלה לכניסה של תהליך פיתוח נכסים, יש בצנרת רכישות, יש לנו 350 מיליון אירו יושבים בקופה".

בנוגע לשכר הבכירים בחברה, כצמן טען "כי חברות עושות עוד דברים חוץ מלשלם שכר לבכירים, זה דיי נדחק לצד". אנחנו מבינים מאיפה הדברים באים. יש חברות שבאמת נהנות מכל מיני מונופולים. מותר לממשלה שנותנת כספים להגביל את השכר, אך יש סוג שני של חברות כמונו. אנחנו חברה ישראלית בינלאומית, אני לא יכול לשלם למנכ"ל בארצות הברית לפי הכללים הישראליים, אנחנו צריכים להיות מסוגלים להתחרות בכל דבר, כולל בשכר. בשנים האחרונות ההסכמי שכר אצלנו קצת יצאו מפרופורציה, השנה ויתרנו דורי סגל ואני על הבונוס, הדירקטוריון עוסק בהכנת הסכמי שכר חדשים. אין מודל אידאלי לתגמול מנהלים".