מנכ"ל הראל סל: "כשהריבית תעלה, ההשקעה הפאסיבית תצבור תאוצה"

"ככל שתשקיע לטווח יותר ארוך, כך יהיה לך כדאי יותר להשקיע בתעודות סל, לעומת השקעה בקרנות או בתיק השקעות אקטיבי", כך אומר מנכ"ל חברת תעודות הסל של הראל בית השקעות, אורי שור.

שור, נשוי ואב לשניים ומתגורר ברמת אביב, פעיל לאורך שנים גם באקדמיה. הוא מציג עצמו "ראשית כמתמטיקאי ופיזיקאי ורק לאחר מכן כמנכ"ל הראל סל". למען האמת, ניכר לכל אורך הראיון כי שור מביא עימו יכולות ניתוח מתמטיות לתפקידו הנוכחי.

את הראיון ביצענו בהמשך להשקת שתי תעודות סל חדשות על מדדי התקשורת והאנרגיה הישראליים שפותחו על ידי חברת S&P העולמית. מהם היתרונות בהשקעה בתעודות סל על פני השקעה ישירה בניירות הערך? "אם נסתכל על שני סוגי ההשקעה - פאסיבי ואקטיבי - לאורך תקופת זמן עד שנה, אגיד לך שאני אדיש בין שניהם. אולם ככל שתקופת הזמן מתארכת, כך גדלה ההסתברות שתשואת תעודת הסל תהיה גבוהה יותר מהתשואה אותה היית מניב מהשקעה אקטיבית באמצעות מנהל השקעות. הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה - לאורך העשור האחרון רק 15% ממנהלי ההשקעות הצליחו להכות את המדד, בעוד תעודת הסל יושבת על המדד והולכת יחד עימו. "יתרון נוסף קשור כמובן לדמי הניהול. דמי ניהול של קרן נאמנות מנייתית עומדים על כ-2% עד 2.6%, מה שאומר שקודם כל אתה צריך להכות את המדד בשיעור דמי הניהול כדי להשוות את עצמך לתשואה של תעודת הסל.

"הדבר האחרון נוגע לנזילות ולשקיפות. בעוד תעודת סל נסחרת לכל אורך היום, בקרן נאמנות אתה רשאי לבצע שינוי רק פעם אחת בכל יום מסחר."

מדוע שוק תעודות הסל עדיין לא מאפשר השקעה במגוון נכסים ישראליים, כפי שקורה בשוק ה-ETF בארה"ב? "אנחנו עדיין לא בסדר גודל כזה, אך כמובן שהשוק הזה רק ילך ויגדל. בשנים הקרובות נראה גם תעודות סל וגם קרנות סל, מה שיגדיל את מחזורי המסחר. התחום הסקטוריאלי בישראל יצמח ובעתיד יהיו תעודות סל על מגוון נכסי בסיס ישראלים. "הסיבה המרכזית הינה כניסתן של תעודות הסל שתגדיל את המודעות להשקעה פאסיבית. בנוסף, כאשר סביבת הריבית תעלה, ההשקעה הפאסיבית תצבור תאוצה. כעת, כאשר הריביות נמוכות, קל מאוד למכור השקעה אקטיבית אך זה ישתנה עם הזמן." קיימת בארץ ביקורת של הגופים המוסדיים על חברות תעודות הסל: לטענתם לא משתלם לרכוש תעודות סל על נכסי בסיס נישתיים בישראל, כי חברות תעודות הסל "מקצצות" אותם בעמלות כאשר הם רוצים לצאת "ראשית, דמי הניהול ידועים מראש בשוק תעודות הסל. לגבי השווי הוגן, או שיבדקו אותו או שיעשו המרה. אני מודה שראיתי מקרים, אם כי לא בחברה שלי, בהם חברות תעודות הסל לא מקפידות על מתן שווי הוגן ביציאה. הדבר הזה פוגע בתעשיה לטעמי. "לכל משקיע מקטן ועד גדול מומלץ להפנים כי תעודת סל זה מוצר גנרי. בגלל זה חשוב להקפיד על בדיקת השווי ההוגן בקנייה, אך עוד יותר מזה כשמוכרים."

מה לגבי עדכון מדדי התל-בונד שייצא לפועל בתחילת אפריל. צפויה לנו דרמה?

"לא צפויה שום דרמה של ממש. אם כבר דרמה, אז היא תהיה בתנועות הפוכות - אג"חים שנכנסו למדדים יכולים דווקא לרדת וכאלו שיצאו עשויים לעלות. למה? מכיוון שהמשקיעים והשוק כבר הכינו עצמם מראש לשינויים. המידע כבר גלום בשוק. פעם הייתה פחות מודעות בשוק להשפעה של עדכון המדדים ולכן היו דרמות. היום תיאוריית השוק היעיל פועלת היטב וכולם מודעים לדברים מבעוד מועד." מדדים חדשים - עוד תעודות סל ב-3 באפריל תשיק הבורסה בתל אביב מדדים דומים לאלו שהשיקה לאחרונה חברת S&P. ההבדל המרכזי בין המדדים של חברת S&P לבין אלו שיושקו בת"א טמון בדרך חישוב משקלן של החברות במדד. בעוד משקלן של החברות בת"א נקבע על פי שווי שוק, ב-S&P הוסיפו גם את פקטור הנזילות של הנייר. בנוסף, הקריקטריונים להצטרפות שונים בין שתי החברות, כאשר S&P מאפשרת הצטרפות של מספר רב יותר של חברות. חברות תעודות הסל עדיין לא רשאיות להוציא תעודות סל על המדדים החדשים באחד העם: מדד ת"א-נפט וגז (15 מניות) בשווי שוק מצרפי של 33 מיליארד שקל, מדד ת"א-ביטוח (5 מניות) בשווי שוק מצרפי של 23 מיליארד שקל, מדד ת"א-תקשורת (12 מניות) בשווי שוק מצרפי של 64 מיליארד שקל ועוד -2 מדדי הייטק. להרחבה - הבורסה משיקה מדדים חדשים הסיבה לאיסור השקת תעודות סל על המדדים הנ"ל נובעת משיקולי הבורסה, אשר רוצה לבחון כי המדדים אכן יהיו יציבים, בעלי מחזורי מסחר גדולים די וכן בעלי שווי שוק גבוה של החברות הכלולות ושווי מכובד של אחזקות ציבור. על פי ההערכות בשוק, לאחר כשלושה חודשים של מסחר, הבורסה תאפשר את השקתן של תעודות הסל הנוספות כבר ביולי או אוגוסט 2011.