אין זמן להתמהמה - אסטרטגיית היציאה כבר כאן
הכלכלה העולמית ניצבת לפני צומת דרכים. בצל ההתרחשויות המדיניות - ביטחוניות באזורים כמו המזרח התיכון וצפון אפריקה, התייקרות הסחורות בכלל, הנפט והדלקים בפרט ומשבר החוב הריבוני בגוש האירו (שילווה אותנו תקופה ארוכה קדימה), הולכת ומתגבשת הכרעה חשובה אחת, לה המתינו צרכנים, חברות ומשקיעים זמן רב - הגיע הזמן לאסטרטגיית יציאה.
מדובר בהכרה בכך שאין מקום להוסיף להתמהמה עם ההחלטות החשובות שצריכות להתקבל בנושא המדיניות הפיסיקלית והמוניטארית - יש להדק ולרסן את שתיהן. יש למצוא את שביל הזהב בו ניתן להצעיד יחדיו מדיניות צנע תקציבית ומדיניות מצמצמת מוניטארית - קרי העלאת ריבית, סיום תוכניות של רכישת נכסים וכו'.
ההחלטה נופלת בגושי מטבע חשובים ובראשם גוש האירו, בו עלתה הריבית בפעם הראשונה לאחר כמעט שנתיים. אמנם, מדובר בצעד ראשון בלבד והשלכותיו המעשיות אינן כה גדולות (בהתחשב בקצב האינפלציה בגוש האירו, שהסתכם ב-2.6% ב-12 החודשים האחרונים, הריבית הריאלית עדיין שלילית). אולם, המהלך המסודר בו הדבר נעשה (ראש ECB אותת עליו חודש קודם לכן) וההערכות שזו תחילתו של תהליך לנרמול הריבית (לא צעד חד פעמי של נחכה ונראה כיצד ישפיע) מקנים לו חשיבות גבוהה בהרבה.
לרבים אצה הדרך, אך אני טוען שאין להקל ראש בעצם קבלת ההחלטה. אסטרטגיית היציאה חייבת להיעשות בצורה הדרגתית ואיטית, עם בחינה מדוקדקת ונכונות לחזור אחורנית, אם צריך, תוך כדי התהליך.
אנו נמצאים בתקופה בה משבר החוב הריבוני באירופה מראה, אם כבר, סימני הרעה, לא רגיעה. המשימה הכרוכה בהעלאת ריבית חזקה, שתיאלץ מספר מדינות באירופה לגייס הון יקר בעודן נוקטות מדיניות צנע ומנסות לחלץ את כלכלותיהן מהבוץ בו הן שקועות מסובכת מאוד והצלחתה רחוקה מלהיות מובטחת.
הבעיות לא מוגבלות לשטחה של אירופה כמובן. לא בטוח שהכלכלה העולמית ערוכה להשקה של אסטרטגיית יציאה חוצת גבולות. אביא מספר דוגמאות:
- זה עתה הודיעה קרן המטבע הבינלאומית על הפחתת תחזית הצמיחה של התוצר האמריקאי ב-2011; שני בכירים בפד העריכו אתמול במפתיע שכלכלת ארה"ב עדיין לא בשלה ללחיצה על דוושת הבלם והראו בכך שהמחלוקת בנושא בתוככי מוסד גדולים. - ארגון OECD קובע שאין ביכולתו להעריך כעת מה יקרה לפעילות הכלכלית ביפן - הכלכלה השלישית בגודלה בעולם - בגלל האסונות שפוקדים אותה שוב ושוב והבעיות הקשות בכורים הגרעיניים שלה. - בשקט בשקט, גם בסין הגדולה, שבשנה שעברה חלפה על פניה של יפן, מסתמן איפוק כלכלי בהמשך השנה. המדד המשולב של ארגון OECD שפורסם השבוע מראה זאת היטב.
במצב דברים זה, כלל לא בטוח שההתאוששות הכלכלית בעולם הגיעה לנקודת האל חזור מבחינת היכולת לעמוד כעת באסטרטגיית יציאה אגרסיבית:
- לא ברור אם מדיניות צנע, הגם שהיא הכרחית כדי להקטין את הגירעונות התופחים, לא תגרום לתוצר במדינות רבות להצטמצם שנית (תרחיש ה- Double dip ממנו חוששים רבים מאיתנו). - לא בטוח שהעלאת הריבית תהיה אפקטיבית מספיק על מנת לבלום את ההתפרצות האינפלציונית בעולם, לפני שהתייקרות ההון תגביל את המגזר העסקי והיצרני (ממנו מצפים כולם ליטול את ההובלה). - לא ברור אם צריך לתת להעלאות הריבית שכבר היו לעשות את שלהן, או להכות בברזל בעודו חם. - אסור שמהירות תגרום למחלוקות וחוסר תיאום בין הרשויות הפיסיקליות (הממשלות), המוניטאריות (הבנקים המרכזיים) והרגלואטוריות. אסטרטגיית היציאה מסובכת גם כך, ואם הגורמים הללו יפתיעו זה את זה, או יתחרו אחד בשני, נזקה יהיה רב מתועלתה ואנו נחוש זאת די מהר. - מחירי הסחורות פרצו קדימה בשנה האחרונה וצריך להבטיח שאם הזינוק ייבלם לפתע (ויש כמה סיבות טובות שזה יקרה במהלך השנה), העלאות הריבית שתתבצענה בינתיים לא תהיינה חדות מדי.
לכן, חייבים להבין שאם כבר הולכים למהלך של אסטרטגיית יציאה: - זהו צעד של אין ברירה, ולא יציאה מעמדה של תנאי מעבדה - אם השד האינפלציוני לא היה מאיים כל כך, היינו נוקטים מדיניות הדרגתית יותר - התוצאות לוטות בערפל, גורמי הסיכון רבים ועם חלקם לא התמודדנו בעבר
בשורה התחתונה, אם טרישה נחוש לכיוון אחד, ברננקי סבלני בכיוון השני, כדאי לכלכלת העולם (ולשווקים) למצוא היום את שביל הביניים.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 10.tamir 14/04/2011 09:49הגב לתגובה זוומי יוכל לדעת עד כמה ?? לא פשוט !
- 9.דור 14/04/2011 09:47הגב לתגובה זויש נקודה אחת שלא ברורה לי בסקירתך ובסקירות כלכלנים אחרים. העובדות בארה" ב מראות כי - ארה" ב מגייסת כ- 150 מיליארד דולר בחודש חוב חדש (מעבר לגלגול חוב ישן), חוץ מזה ברננקי מדפיס כ 100 מיליארד דולר בחודש. כלומר יש לך גידול חוב של 250 מיליארד דולר בחודש, כאשר הצמיחה בארה" ב היא בערך 40 מיליארד דולר בחודש. איך לפי הנתונים האלו כלכלן מדבר על התאוששות כלכלית ? ואיך " ההתאוששות הכלכלית" יכולה להחזיק מעמד אפילו עם נסיגה איטית מתוכניות ההרחבות למניהם ?
- רונן מנחם 14/04/2011 11:31הגב לתגובה זושלום. כדבריך, האתגר הינו שהמגזר העסקי יוביל את הצמיחה הכלכלית ואז הממשלה תוכל להקטין את הגירעון ולהעלות את נטל המס. בדרך צריך למצוא פיתרון לשוק הדיור המדורדר ולהבטיח שההתאוששות בתעסוקה מתבססת. עד אז לא ניתן יהיה לקבוע שארה" ב חזרה לפעילות שוק נורמאלית. בהקשר זה - ראה את הביקורת המאוד לא שגרתית של IMF בנושא. בברכה, רונן. (במקרה שתשובתי הקודמת לא נקלטה.)
- 8.tamir 14/04/2011 09:38הגב לתגובה זוביחס לתחתית הכפולה ...
- 7.אריה 13/04/2011 23:06הגב לתגובה זומאמר חד משמעי קולע נהניתי לקרא
- תודה להבורר 5, מוטקה 6 ואריה 7 (ל"ת)רונן מנחם 14/04/2011 06:11הגב לתגובה זו
- 6.אחלה של מאמר (ל"ת)מוטקה 13/04/2011 19:44הגב לתגובה זו
- 5.הבורר 13/04/2011 19:39הגב לתגובה זומראים לנו בכתבה הנל את המדניות של הגדולים(הממשלות)חלק מאתנו פשוט לא יכול להבין למה התכוון המשורר...אז תקראו שוב ובסוף תבינו כל מילה סלע !!אחלה כתבה !!!הבורר.
- 4.קליפת השום 13/04/2011 17:02הגב לתגובה זוהבעת דיעה דורשת עמוד שידרה....יש בה סיכון.אגבבסוף כולם מתים מה הפחד?
- 3.בלה בלה בלה.מה יציאה?ממניות?תגיד זאת בפירוש! (ל"ת)אבו בלב בלה 13/04/2011 13:56הגב לתגובה זו
- רונן מנחם 13/04/2011 14:43הגב לתגובה זוצהריים טובים. הכוונה ליציאה מהמדיניות הכלכלית המרחיבה - הן של ממשלות והן של בנקים מרכזיים. בברכה, רונן.
- 2.יפה מאד. הרבה מילים דו-משמעיות... יש המלצה??? (ל"ת)דן 13/04/2011 13:19הגב לתגובה זו
- 1.תמיר 13/04/2011 11:04הגב לתגובה זוהדרגתית [ מניות איגרות חוב ] ?