האותיות הקטנות בתקנון קרן הפנסיה - קריטי לכסף הגדול
בטורים האחרונים ערכנו השואות בין מקדמי הקיצבה ודיברנו שוב על יתרון דמי הניהול הנמוכים בקרנות הפנסיה החדשות. חשוב לזכור כי קרן הפנסיה המקיפה בנוסף להיותה מכשיר לחסכון לפרישה נותנת לחוסך גם הגנה במקרה של נכות ואי יכולת לעבוד ולשאיריו הכנסה חודשית במקרה של פטירה בטרם עת.
בטור הפעם נדון בחשיבותו של תקנון קרן הפנסיה וזאת עקב העובדה כי בתקנון קרן הפנסיה "מסתתרות" ההגדרות הקובעות את גובה הכיסוי לו נהיה זכאים, מי יהיה זכאי לפיצוי ועוד ענינים שונים המגדילים או מקטינים את גובה הכיסוי.
סעיף ההגדרות בתקנון, כן אותו פתיח ארוך ומיגע שעליו אנו נוטים לדלג ,מכיל מושגים שונים ומשונים. מושגים אלו בחלקם אינם זהים בין כל הקרנות ומשנים את זכויות המבוטח.
ניתן דוגמא לחלק מההבדלים:
קביעת ההכנסה המבוטחת:
גובה פנסיית הנכות או השארים נקבעת על פי אחוז הפנסיה אותו רכש המבוטח מוכפל בשכר המבוטח, חשוב להבין כי השכר המבוטח אינו בהכרח השכר ממנו הפרישו העובד והמעביד את ההפקדה לקרן הפנסיה. מהגדרה זו מובן כי ככל שאחוז הפנסיה שנרכש גבוה יותר וככל שההכנסה המבוטחת גבוהה יותר תהיה גם הפנסיה במקרה פטירה ונכות גבוהה יותר.
ננית כי אחוז הפנסיה הנרכש הוא זהה. אך כיצד נקבעת ההכנסה המבוטחת?
ההכנסה המבוטחת נקבעת על ידי חלוקת הפרמיה שהתקבלה עבור הפקדה לתגמולים באחוז מסויים. אחוז זה אינו זהה בהכרח בין כל הקרנות. ניקח מבוטח ששכרו 10,000 ש'. סה"כ ההפקדה של העובד והמעביד לתגמולים הינה בגובה 1,000 ש' (10% לתגמולים). בחלק מהקרנות יחולקו ה-1,000 ש' לאחוז אותם גזרו העובד והמעביד , כלומר 10% ואז השכר המבוטח יהיה 10,000 ש'. אך בחלק מהמקרים נקבע בהגדרות כי אותם 1,000 ש' יחולקו לדוגמא ל-11.5%. על ידי חלוקה זו נקבע כי השכר המבוטח אינו 10,000 ש' אלא 8,695 ש' כלומר אחוז הפנסיה שתגזר למבוטח ב' תהיה נמוכה מהפנסיה שתגזר למבוטח א' למרות ששניהם הפרישו אותו סכום.
ניקח דוגמא נוספת:
קביעת השארים הזכאים לקבלת פנסיה במקרה של פטירה
בחלק מהקרנות השארים נקבעים כאלמן/ה וכיתומים. ניקח דוגמא לגרוש שלו יתומים ואין לו בת זוג. בחלק מהקרנות מי שיקבל את הסכום הינם היתומים בלבד. אבל בחלק מהקרנות ניתן לבחור שאיר נוסף שאינו בן או בת הזוג. במקרה של פטירה יקבל השאיר הנוסף חלק מסכום הפטירה ואפילו לשמש כנאמן לכסף זה למען היתומים.
הבטחה של מינימום קיצבאות לאלמן/ה
נניח מקרה של מבוטחת שנפטרה והשאירה אחריה בן זוג אשר זכאי לפנסיית שארים. אותו בן זוג נפטר מרוב צער שנה אחרי שנפטרה המבוטחת. בחלק מהקרנות במקרה כזה לא נותרה זכאות מחלקו של האלמן, אבל בחלק אחר ניתן לבצע הבטחה למינימום קיצבאות לשאיר. כלומר אם נפטר גם בן הזוג אשר היה זכאי לפנסיית שארים יובטח ליתומים או למוטבים עוד מינימום של גימלאות.
לסיכום, קיימים עוד הבדלים רבים בין תקנוני הקרנות, הגדלת כיסויים במקרים מסוימים, מגון רחב של מסלולי ביטוח, מסלול שנקבע כברירת מחדל, מסלולי השקעות ועוד. פעמים רבות עבור אותו כסף נקבל בקרן אחת יותר מאשר נקבל בקרן שניה. מומלץ לקרוא את התקנון בעיון ולהעזר באיש מקצוע בכדי להבין את מלוא המשמעויות.
- 3.משה 19/05/2011 09:26הגב לתגובה זוהרי משנים ומשפרים את התקנון כל שנה שנתיים
- 2.בועז א 18/05/2011 10:47הגב לתגובה זוהי ירון, זה בועז מהיום כיף אתמול (17/05), יש לי כמה שאלות אליך. אנא שלח לי את כתובת המייל שלך ל: [email protected]
- 1.יונתן 18/05/2011 10:30הגב לתגובה זוהאם יש אתר שמרכז את הבדלים העיקריים בתקנות בין קרנות הפנסיה לטובת הציבור.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
