האותיות הקטנות בתקנון קרן הפנסיה - קריטי לכסף הגדול
בטורים האחרונים ערכנו השואות בין מקדמי הקיצבה ודיברנו שוב על יתרון דמי הניהול הנמוכים בקרנות הפנסיה החדשות. חשוב לזכור כי קרן הפנסיה המקיפה בנוסף להיותה מכשיר לחסכון לפרישה נותנת לחוסך גם הגנה במקרה של נכות ואי יכולת לעבוד ולשאיריו הכנסה חודשית במקרה של פטירה בטרם עת.
בטור הפעם נדון בחשיבותו של תקנון קרן הפנסיה וזאת עקב העובדה כי בתקנון קרן הפנסיה "מסתתרות" ההגדרות הקובעות את גובה הכיסוי לו נהיה זכאים, מי יהיה זכאי לפיצוי ועוד ענינים שונים המגדילים או מקטינים את גובה הכיסוי.
סעיף ההגדרות בתקנון, כן אותו פתיח ארוך ומיגע שעליו אנו נוטים לדלג ,מכיל מושגים שונים ומשונים. מושגים אלו בחלקם אינם זהים בין כל הקרנות ומשנים את זכויות המבוטח.
ניתן דוגמא לחלק מההבדלים:
קביעת ההכנסה המבוטחת:
גובה פנסיית הנכות או השארים נקבעת על פי אחוז הפנסיה אותו רכש המבוטח מוכפל בשכר המבוטח, חשוב להבין כי השכר המבוטח אינו בהכרח השכר ממנו הפרישו העובד והמעביד את ההפקדה לקרן הפנסיה. מהגדרה זו מובן כי ככל שאחוז הפנסיה שנרכש גבוה יותר וככל שההכנסה המבוטחת גבוהה יותר תהיה גם הפנסיה במקרה פטירה ונכות גבוהה יותר.
ננית כי אחוז הפנסיה הנרכש הוא זהה. אך כיצד נקבעת ההכנסה המבוטחת?
ההכנסה המבוטחת נקבעת על ידי חלוקת הפרמיה שהתקבלה עבור הפקדה לתגמולים באחוז מסויים. אחוז זה אינו זהה בהכרח בין כל הקרנות. ניקח מבוטח ששכרו 10,000 ש'. סה"כ ההפקדה של העובד והמעביד לתגמולים הינה בגובה 1,000 ש' (10% לתגמולים). בחלק מהקרנות יחולקו ה-1,000 ש' לאחוז אותם גזרו העובד והמעביד , כלומר 10% ואז השכר המבוטח יהיה 10,000 ש'. אך בחלק מהמקרים נקבע בהגדרות כי אותם 1,000 ש' יחולקו לדוגמא ל-11.5%. על ידי חלוקה זו נקבע כי השכר המבוטח אינו 10,000 ש' אלא 8,695 ש' כלומר אחוז הפנסיה שתגזר למבוטח ב' תהיה נמוכה מהפנסיה שתגזר למבוטח א' למרות ששניהם הפרישו אותו סכום.
ניקח דוגמא נוספת:
קביעת השארים הזכאים לקבלת פנסיה במקרה של פטירה
בחלק מהקרנות השארים נקבעים כאלמן/ה וכיתומים. ניקח דוגמא לגרוש שלו יתומים ואין לו בת זוג. בחלק מהקרנות מי שיקבל את הסכום הינם היתומים בלבד. אבל בחלק מהקרנות ניתן לבחור שאיר נוסף שאינו בן או בת הזוג. במקרה של פטירה יקבל השאיר הנוסף חלק מסכום הפטירה ואפילו לשמש כנאמן לכסף זה למען היתומים.
הבטחה של מינימום קיצבאות לאלמן/ה
נניח מקרה של מבוטחת שנפטרה והשאירה אחריה בן זוג אשר זכאי לפנסיית שארים. אותו בן זוג נפטר מרוב צער שנה אחרי שנפטרה המבוטחת. בחלק מהקרנות במקרה כזה לא נותרה זכאות מחלקו של האלמן, אבל בחלק אחר ניתן לבצע הבטחה למינימום קיצבאות לשאיר. כלומר אם נפטר גם בן הזוג אשר היה זכאי לפנסיית שארים יובטח ליתומים או למוטבים עוד מינימום של גימלאות.
לסיכום, קיימים עוד הבדלים רבים בין תקנוני הקרנות, הגדלת כיסויים במקרים מסוימים, מגון רחב של מסלולי ביטוח, מסלול שנקבע כברירת מחדל, מסלולי השקעות ועוד. פעמים רבות עבור אותו כסף נקבל בקרן אחת יותר מאשר נקבל בקרן שניה. מומלץ לקרוא את התקנון בעיון ולהעזר באיש מקצוע בכדי להבין את מלוא המשמעויות.
- 3.משה 19/05/2011 09:26הגב לתגובה זוהרי משנים ומשפרים את התקנון כל שנה שנתיים
- 2.בועז א 18/05/2011 10:47הגב לתגובה זוהי ירון, זה בועז מהיום כיף אתמול (17/05), יש לי כמה שאלות אליך. אנא שלח לי את כתובת המייל שלך ל: [email protected]
- 1.יונתן 18/05/2011 10:30הגב לתגובה זוהאם יש אתר שמרכז את הבדלים העיקריים בתקנות בין קרנות הפנסיה לטובת הציבור.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
