האותיות הקטנות בתקנון קרן הפנסיה - קריטי לכסף הגדול
בטורים האחרונים ערכנו השואות בין מקדמי הקיצבה ודיברנו שוב על יתרון דמי הניהול הנמוכים בקרנות הפנסיה החדשות. חשוב לזכור כי קרן הפנסיה המקיפה בנוסף להיותה מכשיר לחסכון לפרישה נותנת לחוסך גם הגנה במקרה של נכות ואי יכולת לעבוד ולשאיריו הכנסה חודשית במקרה של פטירה בטרם עת.
בטור הפעם נדון בחשיבותו של תקנון קרן הפנסיה וזאת עקב העובדה כי בתקנון קרן הפנסיה "מסתתרות" ההגדרות הקובעות את גובה הכיסוי לו נהיה זכאים, מי יהיה זכאי לפיצוי ועוד ענינים שונים המגדילים או מקטינים את גובה הכיסוי.
סעיף ההגדרות בתקנון, כן אותו פתיח ארוך ומיגע שעליו אנו נוטים לדלג ,מכיל מושגים שונים ומשונים. מושגים אלו בחלקם אינם זהים בין כל הקרנות ומשנים את זכויות המבוטח.
ניתן דוגמא לחלק מההבדלים:
קביעת ההכנסה המבוטחת:
גובה פנסיית הנכות או השארים נקבעת על פי אחוז הפנסיה אותו רכש המבוטח מוכפל בשכר המבוטח, חשוב להבין כי השכר המבוטח אינו בהכרח השכר ממנו הפרישו העובד והמעביד את ההפקדה לקרן הפנסיה. מהגדרה זו מובן כי ככל שאחוז הפנסיה שנרכש גבוה יותר וככל שההכנסה המבוטחת גבוהה יותר תהיה גם הפנסיה במקרה פטירה ונכות גבוהה יותר.
ננית כי אחוז הפנסיה הנרכש הוא זהה. אך כיצד נקבעת ההכנסה המבוטחת?
ההכנסה המבוטחת נקבעת על ידי חלוקת הפרמיה שהתקבלה עבור הפקדה לתגמולים באחוז מסויים. אחוז זה אינו זהה בהכרח בין כל הקרנות. ניקח מבוטח ששכרו 10,000 ש'. סה"כ ההפקדה של העובד והמעביד לתגמולים הינה בגובה 1,000 ש' (10% לתגמולים). בחלק מהקרנות יחולקו ה-1,000 ש' לאחוז אותם גזרו העובד והמעביד , כלומר 10% ואז השכר המבוטח יהיה 10,000 ש'. אך בחלק מהמקרים נקבע בהגדרות כי אותם 1,000 ש' יחולקו לדוגמא ל-11.5%. על ידי חלוקה זו נקבע כי השכר המבוטח אינו 10,000 ש' אלא 8,695 ש' כלומר אחוז הפנסיה שתגזר למבוטח ב' תהיה נמוכה מהפנסיה שתגזר למבוטח א' למרות ששניהם הפרישו אותו סכום.
ניקח דוגמא נוספת:
קביעת השארים הזכאים לקבלת פנסיה במקרה של פטירה
בחלק מהקרנות השארים נקבעים כאלמן/ה וכיתומים. ניקח דוגמא לגרוש שלו יתומים ואין לו בת זוג. בחלק מהקרנות מי שיקבל את הסכום הינם היתומים בלבד. אבל בחלק מהקרנות ניתן לבחור שאיר נוסף שאינו בן או בת הזוג. במקרה של פטירה יקבל השאיר הנוסף חלק מסכום הפטירה ואפילו לשמש כנאמן לכסף זה למען היתומים.
הבטחה של מינימום קיצבאות לאלמן/ה
נניח מקרה של מבוטחת שנפטרה והשאירה אחריה בן זוג אשר זכאי לפנסיית שארים. אותו בן זוג נפטר מרוב צער שנה אחרי שנפטרה המבוטחת. בחלק מהקרנות במקרה כזה לא נותרה זכאות מחלקו של האלמן, אבל בחלק אחר ניתן לבצע הבטחה למינימום קיצבאות לשאיר. כלומר אם נפטר גם בן הזוג אשר היה זכאי לפנסיית שארים יובטח ליתומים או למוטבים עוד מינימום של גימלאות.
לסיכום, קיימים עוד הבדלים רבים בין תקנוני הקרנות, הגדלת כיסויים במקרים מסוימים, מגון רחב של מסלולי ביטוח, מסלול שנקבע כברירת מחדל, מסלולי השקעות ועוד. פעמים רבות עבור אותו כסף נקבל בקרן אחת יותר מאשר נקבל בקרן שניה. מומלץ לקרוא את התקנון בעיון ולהעזר באיש מקצוע בכדי להבין את מלוא המשמעויות.
- 3.משה 19/05/2011 09:26הגב לתגובה זוהרי משנים ומשפרים את התקנון כל שנה שנתיים
- 2.בועז א 18/05/2011 10:47הגב לתגובה זוהי ירון, זה בועז מהיום כיף אתמול (17/05), יש לי כמה שאלות אליך. אנא שלח לי את כתובת המייל שלך ל: [email protected]
- 1.יונתן 18/05/2011 10:30הגב לתגובה זוהאם יש אתר שמרכז את הבדלים העיקריים בתקנות בין קרנות הפנסיה לטובת הציבור.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
