מה זה התשואה הדמוגרפית ואיך היא משפיעה עלינו?
פעמים רבות ציינו כי קרן הפנסיה הינה מכשיר לחסכון פנסיוני ארוך טווח יוצא דופן בין האלטרנטיבות. אחד ההבדלים הגדולים בין קרן הפנסיה לשאר המכשירים נובע מהעובדה כי קרן הפנסיה הינה קרן הדדית בעוד שכל שאר המוצרים, הביטוח והגמל, הינם מכשירים אישים.
אך מה זו ההדדיות הזאת? כיצד היא באה לידי ביטוי? והאם זה טוב להיות מבוטח בביטוח הדדי?
בטור היום ניתן דוגמא להדדיות ונסביר כיצד היא מתבטאת בתשואה, שלילית או חיובית, לעמיתים. תשואה זו נקראת התשואה הדמוגרפית.
אז מה זו התשואה הדמוגרפית?
להזכירכם בקרן פנסיה מבוטחים העמיתים הפעילים גם למקרה של נכות ומוות. פרמיית הביטוח, מנוכה מההפקדה השוטפת של העמית לקרן. גם בביטוח מנהלים לצורך הדוגמא התהליך הוא דומה, ופרמיית הביטוח נגבית מידי חודש מההפקדה. אך למעשה כאן נגמר הדומה ומתחיל השונה, בעוד שבביטוח נוכתה הפרמיה ובמידה ולא אירע מקרה, הביטוח הפרמיה "התפוגגה" בקרן והפנסיה מחולקת לסה"כ "הפרמיה שלא נוצלה" בין העמיתים.
ננסה להמחיש את התשואה הדמוגרפית באמצעות דוגמא מספרית פשוטה:
לדוגמא ,קרן פנסיה גובה מידי חודש פרמייה לביטוח בגין כל עמיתיה של 1 מיליון ש'. מידי חודש בחודשו משוערכות התביעות החדשות של כלל עמיתי הקרן (מופיעות במינוס) ומוחזרות כלל התביעות שהסתיימו (מופיעות בפלוס). נניח באותו חודש פלוני עליו אנו מדברים שערוך התביעות החדשות הינו 600,000 ש' (-) ושערוך התביעות שהסתימו 200,000 ש' (+).
כלומר בסיכום של סך פרמיית הביטוח (1 מיליון) בניכוי סך התביעות (600 אלף) בתוספת התביעות שהסתיימו (200 אלף) נמצאים עמיתי הקרן באותו חודש בפלוס של 600,000 ש'.
נניח גם שסה"כ ההון הצבור של כל עמיתי הקרן הוא 100 מיליון ש'. באותו חודש יחולקו ה-600 אלף על סך ה-100 מיליון ועמיתי הקרן יהנו מתשואה של 0.6% בנוסף לתשואה הפיננסית אותה השיגה הקרן. כלומר עצם העובדה שהפרמיה ששולמה היתה גבוהה מגובה התביעות ששולמו העניקה לעמיתים עוד תשואה.
מכאן מובן לנו כי ככל שנדע לבחור קרן שבה ההפרש בין גובה הפרמיה שנגבתה ובין התביעות שקרו גבוה יותר וצבירת סה"כ העמיתים נמוכה יותר נהנה מתשואה דמוגרפית גבוהה יותר. האם המסקנה היא ללכת לקרן הפנסיה הצעירה ביותר? לא בהכרח, מכיון שהתשואה הדמוגרפית יכולה לפעול גם בכיוון ההפוך ולגרוע תשואה מעמיתי הקרן, אז ככל שהקרן צעירה יותר והצבירה נמוכה יותר, הסיכון גבוה יותר.
אז מה כן?
בהצטרפות לקרן פנסיה חשוב לבדוק את סוג האוכלוסיה המבוטח בקרן והאם נעשה תהליך של חיתום רפואי בקבלה. סוג אוכלוסיה אשר פחות מועד לסיכון וביצוע חיתום רפואי טוב יפחיתו את הסיכון לכך שגובה התביעות יעלה על הפרמיה שנגבית.
איך זה קורה בפועל?
הקרן מחלקת מידי חודש את העודף הדמוגרפי בין העמיתים, מבצעת התאמה שנתית וגם פעם בשנה מחלקת את העודף בין הפנסיונרים של הקרן.
האם יש שונות בין הקרנות?
בבדיקה שערכנו בין 5 הקרנות הגדולות מצאנו כי ב-12 החודשים האחרונים התשואה הדמוגרפית של כולן היא חיובית ונעה בין 0.39% במצטבר ל- 1.1. או בין 3% מסה"כ התשואה שהשיגו עד לכ-10% מסה"כ התשואה.
- 3.סוף סוף משהו לא לעוס שלא ידענו (ל"ת)גיא 26/05/2011 09:21הגב לתגובה זו
- 2.משה 25/05/2011 20:11הגב לתגובה זותודה על ההסבר הממצה
- 1.יובל 25/05/2011 20:07הגב לתגובה זובסוף קרנות הפנסיה נותנות את התשואה הטובה ביותר

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
