מה זה התשואה הדמוגרפית ואיך היא משפיעה עלינו?

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, כותב על ההבדל בין קרן פנסיה למכשירי החיסכון האחרים
ירון שמיר | (3)

פעמים רבות ציינו כי קרן הפנסיה הינה מכשיר לחסכון פנסיוני ארוך טווח יוצא דופן בין האלטרנטיבות. אחד ההבדלים הגדולים בין קרן הפנסיה לשאר המכשירים נובע מהעובדה כי קרן הפנסיה הינה קרן הדדית בעוד שכל שאר המוצרים, הביטוח והגמל, הינם מכשירים אישים.

אך מה זו ההדדיות הזאת? כיצד היא באה לידי ביטוי? והאם זה טוב להיות מבוטח בביטוח הדדי?

בטור היום ניתן דוגמא להדדיות ונסביר כיצד היא מתבטאת בתשואה, שלילית או חיובית, לעמיתים. תשואה זו נקראת התשואה הדמוגרפית.

אז מה זו התשואה הדמוגרפית?

להזכירכם בקרן פנסיה מבוטחים העמיתים הפעילים גם למקרה של נכות ומוות. פרמיית הביטוח, מנוכה מההפקדה השוטפת של העמית לקרן. גם בביטוח מנהלים לצורך הדוגמא התהליך הוא דומה, ופרמיית הביטוח נגבית מידי חודש מההפקדה. אך למעשה כאן נגמר הדומה ומתחיל השונה, בעוד שבביטוח נוכתה הפרמיה ובמידה ולא אירע מקרה, הביטוח הפרמיה "התפוגגה" בקרן והפנסיה מחולקת לסה"כ "הפרמיה שלא נוצלה" בין העמיתים.

ננסה להמחיש את התשואה הדמוגרפית באמצעות דוגמא מספרית פשוטה:

לדוגמא ,קרן פנסיה גובה מידי חודש פרמייה לביטוח בגין כל עמיתיה של 1 מיליון ש'. מידי חודש בחודשו משוערכות התביעות החדשות של כלל עמיתי הקרן (מופיעות במינוס) ומוחזרות כלל התביעות שהסתיימו (מופיעות בפלוס). נניח באותו חודש פלוני עליו אנו מדברים שערוך התביעות החדשות הינו 600,000 ש' (-) ושערוך התביעות שהסתימו 200,000 ש' (+).

כלומר בסיכום של סך פרמיית הביטוח (1 מיליון) בניכוי סך התביעות (600 אלף) בתוספת התביעות שהסתיימו (200 אלף) נמצאים עמיתי הקרן באותו חודש בפלוס של 600,000 ש'.

נניח גם שסה"כ ההון הצבור של כל עמיתי הקרן הוא 100 מיליון ש'. באותו חודש יחולקו ה-600 אלף על סך ה-100 מיליון ועמיתי הקרן יהנו מתשואה של 0.6% בנוסף לתשואה הפיננסית אותה השיגה הקרן. כלומר עצם העובדה שהפרמיה ששולמה היתה גבוהה מגובה התביעות ששולמו העניקה לעמיתים עוד תשואה.

מכאן מובן לנו כי ככל שנדע לבחור קרן שבה ההפרש בין גובה הפרמיה שנגבתה ובין התביעות שקרו גבוה יותר וצבירת סה"כ העמיתים נמוכה יותר נהנה מתשואה דמוגרפית גבוהה יותר. האם המסקנה היא ללכת לקרן הפנסיה הצעירה ביותר? לא בהכרח, מכיון שהתשואה הדמוגרפית יכולה לפעול גם בכיוון ההפוך ולגרוע תשואה מעמיתי הקרן, אז ככל שהקרן צעירה יותר והצבירה נמוכה יותר, הסיכון גבוה יותר.

אז מה כן?

בהצטרפות לקרן פנסיה חשוב לבדוק את סוג האוכלוסיה המבוטח בקרן והאם נעשה תהליך של חיתום רפואי בקבלה. סוג אוכלוסיה אשר פחות מועד לסיכון וביצוע חיתום רפואי טוב יפחיתו את הסיכון לכך שגובה התביעות יעלה על הפרמיה שנגבית.

איך זה קורה בפועל?

הקרן מחלקת מידי חודש את העודף הדמוגרפי בין העמיתים, מבצעת התאמה שנתית וגם פעם בשנה מחלקת את העודף בין הפנסיונרים של הקרן.

האם יש שונות בין הקרנות?

בבדיקה שערכנו בין 5 הקרנות הגדולות מצאנו כי ב-12 החודשים האחרונים התשואה הדמוגרפית של כולן היא חיובית ונעה בין 0.39% במצטבר ל- 1.1. או בין 3% מסה"כ התשואה שהשיגו עד לכ-10% מסה"כ התשואה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סוף סוף משהו לא לעוס שלא ידענו (ל"ת)
    גיא 26/05/2011 09:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משה 25/05/2011 20:11
    הגב לתגובה זו
    תודה על ההסבר הממצה
  • 1.
    יובל 25/05/2011 20:07
    הגב לתגובה זו
    בסוף קרנות הפנסיה נותנות את התשואה הטובה ביותר
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.