מה זה התשואה הדמוגרפית ואיך היא משפיעה עלינו?

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, כותב על ההבדל בין קרן פנסיה למכשירי החיסכון האחרים
ירון שמיר | (3)

פעמים רבות ציינו כי קרן הפנסיה הינה מכשיר לחסכון פנסיוני ארוך טווח יוצא דופן בין האלטרנטיבות. אחד ההבדלים הגדולים בין קרן הפנסיה לשאר המכשירים נובע מהעובדה כי קרן הפנסיה הינה קרן הדדית בעוד שכל שאר המוצרים, הביטוח והגמל, הינם מכשירים אישים.

אך מה זו ההדדיות הזאת? כיצד היא באה לידי ביטוי? והאם זה טוב להיות מבוטח בביטוח הדדי?

בטור היום ניתן דוגמא להדדיות ונסביר כיצד היא מתבטאת בתשואה, שלילית או חיובית, לעמיתים. תשואה זו נקראת התשואה הדמוגרפית.

אז מה זו התשואה הדמוגרפית?

להזכירכם בקרן פנסיה מבוטחים העמיתים הפעילים גם למקרה של נכות ומוות. פרמיית הביטוח, מנוכה מההפקדה השוטפת של העמית לקרן. גם בביטוח מנהלים לצורך הדוגמא התהליך הוא דומה, ופרמיית הביטוח נגבית מידי חודש מההפקדה. אך למעשה כאן נגמר הדומה ומתחיל השונה, בעוד שבביטוח נוכתה הפרמיה ובמידה ולא אירע מקרה, הביטוח הפרמיה "התפוגגה" בקרן והפנסיה מחולקת לסה"כ "הפרמיה שלא נוצלה" בין העמיתים.

ננסה להמחיש את התשואה הדמוגרפית באמצעות דוגמא מספרית פשוטה:

לדוגמא ,קרן פנסיה גובה מידי חודש פרמייה לביטוח בגין כל עמיתיה של 1 מיליון ש'. מידי חודש בחודשו משוערכות התביעות החדשות של כלל עמיתי הקרן (מופיעות במינוס) ומוחזרות כלל התביעות שהסתיימו (מופיעות בפלוס). נניח באותו חודש פלוני עליו אנו מדברים שערוך התביעות החדשות הינו 600,000 ש' (-) ושערוך התביעות שהסתימו 200,000 ש' (+).

כלומר בסיכום של סך פרמיית הביטוח (1 מיליון) בניכוי סך התביעות (600 אלף) בתוספת התביעות שהסתיימו (200 אלף) נמצאים עמיתי הקרן באותו חודש בפלוס של 600,000 ש'.

נניח גם שסה"כ ההון הצבור של כל עמיתי הקרן הוא 100 מיליון ש'. באותו חודש יחולקו ה-600 אלף על סך ה-100 מיליון ועמיתי הקרן יהנו מתשואה של 0.6% בנוסף לתשואה הפיננסית אותה השיגה הקרן. כלומר עצם העובדה שהפרמיה ששולמה היתה גבוהה מגובה התביעות ששולמו העניקה לעמיתים עוד תשואה.

מכאן מובן לנו כי ככל שנדע לבחור קרן שבה ההפרש בין גובה הפרמיה שנגבתה ובין התביעות שקרו גבוה יותר וצבירת סה"כ העמיתים נמוכה יותר נהנה מתשואה דמוגרפית גבוהה יותר. האם המסקנה היא ללכת לקרן הפנסיה הצעירה ביותר? לא בהכרח, מכיון שהתשואה הדמוגרפית יכולה לפעול גם בכיוון ההפוך ולגרוע תשואה מעמיתי הקרן, אז ככל שהקרן צעירה יותר והצבירה נמוכה יותר, הסיכון גבוה יותר.

אז מה כן?

בהצטרפות לקרן פנסיה חשוב לבדוק את סוג האוכלוסיה המבוטח בקרן והאם נעשה תהליך של חיתום רפואי בקבלה. סוג אוכלוסיה אשר פחות מועד לסיכון וביצוע חיתום רפואי טוב יפחיתו את הסיכון לכך שגובה התביעות יעלה על הפרמיה שנגבית.

איך זה קורה בפועל?

הקרן מחלקת מידי חודש את העודף הדמוגרפי בין העמיתים, מבצעת התאמה שנתית וגם פעם בשנה מחלקת את העודף בין הפנסיונרים של הקרן.

האם יש שונות בין הקרנות?

בבדיקה שערכנו בין 5 הקרנות הגדולות מצאנו כי ב-12 החודשים האחרונים התשואה הדמוגרפית של כולן היא חיובית ונעה בין 0.39% במצטבר ל- 1.1. או בין 3% מסה"כ התשואה שהשיגו עד לכ-10% מסה"כ התשואה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סוף סוף משהו לא לעוס שלא ידענו (ל"ת)
    גיא 26/05/2011 09:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משה 25/05/2011 20:11
    הגב לתגובה זו
    תודה על ההסבר הממצה
  • 1.
    יובל 25/05/2011 20:07
    הגב לתגובה זו
    בסוף קרנות הפנסיה נותנות את התשואה הטובה ביותר
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.