מה זה התשואה הדמוגרפית ואיך היא משפיעה עלינו?

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, כותב על ההבדל בין קרן פנסיה למכשירי החיסכון האחרים
ירון שמיר | (3)

פעמים רבות ציינו כי קרן הפנסיה הינה מכשיר לחסכון פנסיוני ארוך טווח יוצא דופן בין האלטרנטיבות. אחד ההבדלים הגדולים בין קרן הפנסיה לשאר המכשירים נובע מהעובדה כי קרן הפנסיה הינה קרן הדדית בעוד שכל שאר המוצרים, הביטוח והגמל, הינם מכשירים אישים.

אך מה זו ההדדיות הזאת? כיצד היא באה לידי ביטוי? והאם זה טוב להיות מבוטח בביטוח הדדי?

בטור היום ניתן דוגמא להדדיות ונסביר כיצד היא מתבטאת בתשואה, שלילית או חיובית, לעמיתים. תשואה זו נקראת התשואה הדמוגרפית.

אז מה זו התשואה הדמוגרפית?

להזכירכם בקרן פנסיה מבוטחים העמיתים הפעילים גם למקרה של נכות ומוות. פרמיית הביטוח, מנוכה מההפקדה השוטפת של העמית לקרן. גם בביטוח מנהלים לצורך הדוגמא התהליך הוא דומה, ופרמיית הביטוח נגבית מידי חודש מההפקדה. אך למעשה כאן נגמר הדומה ומתחיל השונה, בעוד שבביטוח נוכתה הפרמיה ובמידה ולא אירע מקרה, הביטוח הפרמיה "התפוגגה" בקרן והפנסיה מחולקת לסה"כ "הפרמיה שלא נוצלה" בין העמיתים.

ננסה להמחיש את התשואה הדמוגרפית באמצעות דוגמא מספרית פשוטה:

לדוגמא ,קרן פנסיה גובה מידי חודש פרמייה לביטוח בגין כל עמיתיה של 1 מיליון ש'. מידי חודש בחודשו משוערכות התביעות החדשות של כלל עמיתי הקרן (מופיעות במינוס) ומוחזרות כלל התביעות שהסתיימו (מופיעות בפלוס). נניח באותו חודש פלוני עליו אנו מדברים שערוך התביעות החדשות הינו 600,000 ש' (-) ושערוך התביעות שהסתימו 200,000 ש' (+).

כלומר בסיכום של סך פרמיית הביטוח (1 מיליון) בניכוי סך התביעות (600 אלף) בתוספת התביעות שהסתיימו (200 אלף) נמצאים עמיתי הקרן באותו חודש בפלוס של 600,000 ש'.

נניח גם שסה"כ ההון הצבור של כל עמיתי הקרן הוא 100 מיליון ש'. באותו חודש יחולקו ה-600 אלף על סך ה-100 מיליון ועמיתי הקרן יהנו מתשואה של 0.6% בנוסף לתשואה הפיננסית אותה השיגה הקרן. כלומר עצם העובדה שהפרמיה ששולמה היתה גבוהה מגובה התביעות ששולמו העניקה לעמיתים עוד תשואה.

מכאן מובן לנו כי ככל שנדע לבחור קרן שבה ההפרש בין גובה הפרמיה שנגבתה ובין התביעות שקרו גבוה יותר וצבירת סה"כ העמיתים נמוכה יותר נהנה מתשואה דמוגרפית גבוהה יותר. האם המסקנה היא ללכת לקרן הפנסיה הצעירה ביותר? לא בהכרח, מכיון שהתשואה הדמוגרפית יכולה לפעול גם בכיוון ההפוך ולגרוע תשואה מעמיתי הקרן, אז ככל שהקרן צעירה יותר והצבירה נמוכה יותר, הסיכון גבוה יותר.

אז מה כן?

בהצטרפות לקרן פנסיה חשוב לבדוק את סוג האוכלוסיה המבוטח בקרן והאם נעשה תהליך של חיתום רפואי בקבלה. סוג אוכלוסיה אשר פחות מועד לסיכון וביצוע חיתום רפואי טוב יפחיתו את הסיכון לכך שגובה התביעות יעלה על הפרמיה שנגבית.

איך זה קורה בפועל?

הקרן מחלקת מידי חודש את העודף הדמוגרפי בין העמיתים, מבצעת התאמה שנתית וגם פעם בשנה מחלקת את העודף בין הפנסיונרים של הקרן.

האם יש שונות בין הקרנות?

בבדיקה שערכנו בין 5 הקרנות הגדולות מצאנו כי ב-12 החודשים האחרונים התשואה הדמוגרפית של כולן היא חיובית ונעה בין 0.39% במצטבר ל- 1.1. או בין 3% מסה"כ התשואה שהשיגו עד לכ-10% מסה"כ התשואה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סוף סוף משהו לא לעוס שלא ידענו (ל"ת)
    גיא 26/05/2011 09:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משה 25/05/2011 20:11
    הגב לתגובה זו
    תודה על ההסבר הממצה
  • 1.
    יובל 25/05/2011 20:07
    הגב לתגובה זו
    בסוף קרנות הפנסיה נותנות את התשואה הטובה ביותר
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.