מה זה התשואה הדמוגרפית ואיך היא משפיעה עלינו?
פעמים רבות ציינו כי קרן הפנסיה הינה מכשיר לחסכון פנסיוני ארוך טווח יוצא דופן בין האלטרנטיבות. אחד ההבדלים הגדולים בין קרן הפנסיה לשאר המכשירים נובע מהעובדה כי קרן הפנסיה הינה קרן הדדית בעוד שכל שאר המוצרים, הביטוח והגמל, הינם מכשירים אישים.
אך מה זו ההדדיות הזאת? כיצד היא באה לידי ביטוי? והאם זה טוב להיות מבוטח בביטוח הדדי?
בטור היום ניתן דוגמא להדדיות ונסביר כיצד היא מתבטאת בתשואה, שלילית או חיובית, לעמיתים. תשואה זו נקראת התשואה הדמוגרפית.
אז מה זו התשואה הדמוגרפית?
להזכירכם בקרן פנסיה מבוטחים העמיתים הפעילים גם למקרה של נכות ומוות. פרמיית הביטוח, מנוכה מההפקדה השוטפת של העמית לקרן. גם בביטוח מנהלים לצורך הדוגמא התהליך הוא דומה, ופרמיית הביטוח נגבית מידי חודש מההפקדה. אך למעשה כאן נגמר הדומה ומתחיל השונה, בעוד שבביטוח נוכתה הפרמיה ובמידה ולא אירע מקרה, הביטוח הפרמיה "התפוגגה" בקרן והפנסיה מחולקת לסה"כ "הפרמיה שלא נוצלה" בין העמיתים.
ננסה להמחיש את התשואה הדמוגרפית באמצעות דוגמא מספרית פשוטה:
לדוגמא ,קרן פנסיה גובה מידי חודש פרמייה לביטוח בגין כל עמיתיה של 1 מיליון ש'. מידי חודש בחודשו משוערכות התביעות החדשות של כלל עמיתי הקרן (מופיעות במינוס) ומוחזרות כלל התביעות שהסתיימו (מופיעות בפלוס). נניח באותו חודש פלוני עליו אנו מדברים שערוך התביעות החדשות הינו 600,000 ש' (-) ושערוך התביעות שהסתימו 200,000 ש' (+).
כלומר בסיכום של סך פרמיית הביטוח (1 מיליון) בניכוי סך התביעות (600 אלף) בתוספת התביעות שהסתיימו (200 אלף) נמצאים עמיתי הקרן באותו חודש בפלוס של 600,000 ש'.
נניח גם שסה"כ ההון הצבור של כל עמיתי הקרן הוא 100 מיליון ש'. באותו חודש יחולקו ה-600 אלף על סך ה-100 מיליון ועמיתי הקרן יהנו מתשואה של 0.6% בנוסף לתשואה הפיננסית אותה השיגה הקרן. כלומר עצם העובדה שהפרמיה ששולמה היתה גבוהה מגובה התביעות ששולמו העניקה לעמיתים עוד תשואה.
מכאן מובן לנו כי ככל שנדע לבחור קרן שבה ההפרש בין גובה הפרמיה שנגבתה ובין התביעות שקרו גבוה יותר וצבירת סה"כ העמיתים נמוכה יותר נהנה מתשואה דמוגרפית גבוהה יותר. האם המסקנה היא ללכת לקרן הפנסיה הצעירה ביותר? לא בהכרח, מכיון שהתשואה הדמוגרפית יכולה לפעול גם בכיוון ההפוך ולגרוע תשואה מעמיתי הקרן, אז ככל שהקרן צעירה יותר והצבירה נמוכה יותר, הסיכון גבוה יותר.
אז מה כן?
בהצטרפות לקרן פנסיה חשוב לבדוק את סוג האוכלוסיה המבוטח בקרן והאם נעשה תהליך של חיתום רפואי בקבלה. סוג אוכלוסיה אשר פחות מועד לסיכון וביצוע חיתום רפואי טוב יפחיתו את הסיכון לכך שגובה התביעות יעלה על הפרמיה שנגבית.
איך זה קורה בפועל?
הקרן מחלקת מידי חודש את העודף הדמוגרפי בין העמיתים, מבצעת התאמה שנתית וגם פעם בשנה מחלקת את העודף בין הפנסיונרים של הקרן.
האם יש שונות בין הקרנות?
בבדיקה שערכנו בין 5 הקרנות הגדולות מצאנו כי ב-12 החודשים האחרונים התשואה הדמוגרפית של כולן היא חיובית ונעה בין 0.39% במצטבר ל- 1.1. או בין 3% מסה"כ התשואה שהשיגו עד לכ-10% מסה"כ התשואה.
- 3.סוף סוף משהו לא לעוס שלא ידענו (ל"ת)גיא 26/05/2011 09:21הגב לתגובה זו
- 2.משה 25/05/2011 20:11הגב לתגובה זותודה על ההסבר הממצה
- 1.יובל 25/05/2011 20:07הגב לתגובה זובסוף קרנות הפנסיה נותנות את התשואה הטובה ביותר
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
