הכירו את הוד"ל: האם זו 'גלולת הקסם' למצוקת הדיור?

אני שמח לבשר לכם שממשלת ישראל, לאחר ששמעה את דעתם של שלל מומחים וקיימה דיונים לרוב, הגיעה למסקנה המתבקשת מאליה שעל מנת לפתור את מצוקת מחירי הנדל"ן עליה להגדיל את ההיצע ולהקטין את הביקוש. וזה (כפי שיודע כל סטודנט לכלכלה שנה א' לדקלם) מה שיביא בסופו של תהליך לשינוי המיוחל במחירים.

אחת מדרכי הפעולה שנבחרו היא שינוי חקיקתי הידוע בשם: "חוק הליכי התכנון והבניה להאצת הבניה למגורים". חוק שמורה על הקמת מוסד תכנון חדש ומבקש לקבוע הסדרים מיוחדים שיאפשרו קידום מהיר ויעיל של תכניות לבניה למגורים כך שאישור כזה ייקח כשנה בלבד ולא שלוש שנים, כפי שקורה היום.

המוסד התכנוני החדש יקרא וד"ל - ועדת דיור לאומית.

מקריאת לשון החוק ודברי ההסבר הנלווים לו אנו למדים כי עמדת הממשלה היא שיש "בועה" במחירי הנדל"ן ובועה זו מהווה איום כלכלי וחברתי על יציבותה של מדינת ישראל. הוד"ל, אותו מוסד תכנוני חדש, אמור להיות בעצם "סיירת מובחרת" חדשה שינתנו לה כל הכלים להתמודד עם הבעיה.

ראשית, לוד"ל יהיו יועצים חיצוניים שאינם פקידי ממשלה (הואיל והתלות במשרדים השונים יוצרת עיכובים- כך לשון החוק). שנית, כמות החברים בדיוני ה"סיירת" תהיה מצומצמת כדי שהדיון יהיה יעיל. שלישית, כאשר הסיירת תתכנס לדיון יוכן לה מבעוד מועד חומר מקצועי לעיון החברים (כך מציין החוק. ללמדנו שבוועדות אחרות זה כנראה עובד אחרת) ובנוסף, הסיירת תהיה חייבת לקבל החלטה בתוך 15 ימים ובין היתר, תקבע תנאים מתלים סבירים ופשוטים שניתנים למימוש בתוך 60 יום.

החוק החדש מתייחס רק לתוכניות חדשות הכוללות 200 יח"ד ומעלה ונועד לאישור מהיר של כ-50,000 יח"ד בתוך כ-18 חודשים כאשר לאחר אישור התכנית חובה להתחיל בבניה בתוך 3.5 שנים. עם זאת, החוק מדגיש כי המסלול החדש הוא "מסלול מהיר" ואינו בא על חשבון המשאבים הקיימים, אולי זו הסיבה לכך שרק בימים האחרונים, לאחר התערבות ראש הממשלה הוקצה תקציב להפעלת הוועדות החדשות למרות שהתוכנית אושרה כבר באמצע מארס.

אז יש לנו סיירת ואפילו נמצא התקציב להפעלתה, עכשיו נותרו רק מספר שאלות "פשוטות" למענה:

- מה יקרה אם וכאשר עמדת הסיירת תהיה מנוגדת לעמדת הוועדה המקומית? מישהו יכול להעריך את הבירוקרטיה החדשה שתיווצר כאשר הרשות המקומית תשים "מקלות בגלגלים" לתכניות החדשות?

- העובדה כי הסיירת החדשה תהיה "פטורה" מבירוקרטיה היא נהדרת בכדי לקצר תהליכים אבל בד בבד "מצפצפת" על זכויות וחובות קיימים. מי ישמור על זכויות המתנגדים לתוכניות החדשות?

- מדוע רק הסיירת נדרשת בהחלטה בתוך 15 ימים? מדוע שגם הוועדות האחרות לא "יתאמצו" קצת יותר?

- האם החובה להתחיל לבנות סמוך כל כך לאישור התכנית מסתמכת על בדיקה שיש מספיק בעלי מקצוע להקמת כל כך הרבה יח"ד בזמן כה קצר?

- האם הצורך בהתערבותו של ראש הממשלה לפתרון המחלוקת התקציבית סביב הוד"ל מרמזת שגם בעתיד יפתרו מחלוקות בעניינה רק בהתערבות ראש הממשלה?

- ובכלל, מדוע רק לדיוני הסיירת חלה חובה בחוק להכין חומר מקצועי הכולל ניתוח של כל המידע הדרוש, מדוע לא החילו את האמור על כלל הוועדות?

- ושאלה אחרונה: ממתי הקמת "סיירת" נותנת מענה לבעיה כוללת שפתרונה יבוא מעבודה קשה ושחורה של כל הכוחות העוסקים במלאכה?

כמובן שאין באמת מענה רציני לשאלות האלה מה שרק מחזק את המסקנה כי בעיות מורכבות אינן ניתנות לפיתרון בגלולת קסם. נדרש פיתרון מערכתי משולב של כל הכלים הכלכליים, התכנונים והמשפטיים ומאחר שזה איננו בנמצא, כל שנותר הוא להתכונן לכותרות מסוג חדש, כאלה המספרות על המלחמות החדשות בין החטיבות הלוחמות הכבדות (ועדות תכנון ובניה, וועדות רישוי ועוד) אל מול הסיירת החדשה בשכונה.

יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא