'בחירתה של סופי' נוסח מרקל: המלכוד של גרמניה באג"ח של גוש האירו

שבוע שעבר קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ונשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, נפגשו בכדי לדון בצעדים לשיפור המצב הכלכלי בגוש האירו. הרבה מאוד החלטות התקבלו שם: התיאום על מסים לעסקים, מחסומים חוקתית ללוויית כספים פזיזה בעתיד והתחשבנות היטל מס טובין על עסקאות פיננסיות. אבל מה שבאמת תפס את תשומת הלב של התקשורת באירופה הייתה דחייה של מרקל את יוזמת הנפקת האג"ח של כלל איזור האירו.

מה שהוצג בתקשורת כשילוב ידיים של שני השחקנים המרכזיים באירופה הפך במהרה להופעת יחיד של מרקל כשהיא כראש הכלכלה החזקה ביבשת נדרשת להתמודד מול שאלה קשה: "אנחנו או הם?"

מצד אחד מרקל לא רוצה להיתקל באישומים בגין התפוררות של גוש האירו על כתפיה של גרמניה בהיותה המממנת הראשית של תוכניות החילוץ למיניהן והמייצאת הראשית לשווקים מחוץ לגוש האירו. כשמרקל סירבה לתוכנית, נשמעו מלמולים על 'הרייך הרביעי' השולט באירופה כיום.

ומצד שני מרקל נתונה ללחצים קואליציוניים מצד מפלגתה השמרנית ודעת הציבור בגרמניה שדוחים בזעם את ההצעות שמשלם המסים הגרמני ישא בעול ויענש על חוסר האחריות של אזרחי מדינות אחרות כמדינות ה-PIIGS.

נזכיר את החילוץ הגרמני של אירלנד, יוון ופורטוגל שכללו חיתוך בהוצאות שחנק את הצריכה הפרטית מלצאת מהמיתון בכוחות עצמן. נקודה חשובה נוספת היא שהפתרון האמריקני של הדפסת כספים והקלה כמותית איננה אפשרית בגרמניה שיש לה זיכרון עממי עגום לאינפלציה הדוהרת בשנות ה-30, אז זה נגמר רע כפי שאנחנו יודעים.

בתוך כך, גרמניה חתכה את תחזית הגרעון התקציבי שלה מ-2.5% ל-1.5% כסממן לעוצמת הכלכלה הגרמנית. המדינה מקווה להגיע לאיזון תקציבי ב-2014 במקום ב-2016 בתחזית הקודמת. נדגיש שכל זאת למרות תקצוב חלק ניכר מחבילות הסיוע לגוש האירו.