2 השאלות שמעיבות על מפגש הפסגה של מנהיגי אירופה

לפני כחודש נתקלתי בסיפור קטן וציני על חמישה שוטרי תנועה בעיירה קטנה בדרום איטליה. תפקידם של השוטרים היה לנתב את התנועה בעיירה, רק שבפועל מתגוררים בה קצת פחות מאלפיים איש ובסך הכול יש שם לא יותר מארבע כיכרות.

שוטרי התנועה החרוצים שעבודתם מסתכמת בשלב זה בישיבה בבית הקפה השכונתי, התעקשו שלמרות שהם לא ממש מכוונים את התנועה (שלא קיימת), הם תורמים משמעותית לצמיחת התוצר ומניעים את גלגלי הכלכלה המקומית באמצעות רכישה יומיומית של אספרסו.

הסיפור הזה, אבסורדי ככל שנשמע, הוא תיאור ממצה לבעיית חוסר היעילות באירופה. הוא מהווה את תמצית האתגרים הכלכליים המרכזיים שלה בשנים הקרובות. איך תצליח אירופה לייצר צמיחה מספקת בכדי לשרת את החוב התופח ובמקביל, כחלק מתוכניות הצנע, לצמצם משמעותית את המנגנון הממשלתי?

השאלה הזו תישאר תלויה באוויר. נכון לכתיבת שורות אלה, לא ברור עדיין אם מפגש הפסגה של מנהיגי אירופה בראשות מרקל וסרקוזי יתקיים היום. זאת, על רקע המחלוקות שהתגלו בין הצדדים. למעשה, נותרו שתי שאלות לא פתורות לקראת ההכרעה היום. הראשונה לגבי גובה ההפסדים שהבנקים האירופים יצטרכו לרשום בגין האג"ח היווניות שבידיהם. עד עתה טרם שיערכו הבנקים את החוב היווני לרמתו האמיתית כפי שהיא באה לידי ביטוי בשווקים. מהלך זה אמור להסב להם נזק כבד. ראוי לציין שכרגע, החשיפה של הבנקים הצרפתים היא המשמעותית ביותר.

השאלה השנייה שעומדת על הפרק, נוגעת לדרגת המינוף של ה-European Financial Stability Facility, מנגנון היציבות הפיננסית האירופית. חברה רשומה שתפקידה לספק הלוואות בריבית נוחה למדינות האירופיות הזקוקות לסיוע. כעת, משעלה הצורך להגדיל את המינוף של גוף זה, נשאלת השאלה מניין יבוא הכסף, מגופים פרטיים וציבוריים (אירופים ולא אירופים כאחד) או על ידי מתן ערבויות () לחלק מדרישות המימון של המדינות שנזקקות לעזרת המנגנון?

הפתרון המוצע מכשיר למעשה את ה-EFSF לשמש כנותן ערבויות למערכת הבנקאית, אם הבנקים האירופים יסכימו, בתמורה לערבויות, לקבל את מרות ה-ECB (הבנק המרכזי האירופי) שיפקח על בקרת הסיכונים שלהם ויאפשר שמירה על קווי האשראי. המהלך הזה חשוב. הוא מקנה כוח מאוד משמעותי לבנק המרכזי האירופי. סמכויותיו מקבלות גוון של בנק מרכזי אמיתי, מצב שאמור לטפל בשתי בעיות במקביל, מחנק האשראי הכללי באירופה וגיוס הון בעלות סבירה בטווח קצר במדינות כמו ספרד ואיטליה.

בסופו של דבר, פתרון ביניים למשבר החובות הריבוניים באירופה, בין אם יתקבל היום או לא, תלוי בנכונותה של גרמניה להישאר התורמת המשמעותית ביותר לתוכנית החילוץ של מרחב האירו. נראה כי לעת עתה מרקל תצליח לקבל תמיכה מבית לאישור התוכנית ובלבד שתקרת הערבויות של גרמניה לא תחצה את רף 211 מיליארד האירו, ושה-EFSF לא יקבל רישיון לפעול כגוף בנקאי מן המניין.

מסיבות אלה סביר להניח, שציפיות השוק יתממשו, והמהלך הזה ייצא לפועל בתקופה הקרובה. מה שכן, לא כדאי לפתח תקוות מוגזמות. השוטרים האיטלקיים ימשיכו לשתות אספרסו והבעיה האירופית תלווה אותנו עוד זמן רב.

* יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הןא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא.