השפעת הסקרים על התנהגות המשקיעים

התקשורת הכלכלית מתמקדת לאחרונה בתכנית החירום החדשה של מנהיגי אירופה, ובמקביל היא ממתינה להתפתחויות בנושא אישור תכנית ההמרצה של נשיא ארה"ב ולהודעת הבנק הפדרלי, שאולי ישיק תכנית רכישות שלישית. תכניות אלו חשובות ויש בכוחן לשפר עד מאד את הלך הרוח בשוקי ההון, לפחות מבחינה זמנית. אך בשורה התחתונה, שוקי ההון בכלל והמניות בפרט ישקפו את הנתונים הכלכליים הנקרים בדרכם.

סימני שאלה וחששות בתחומים רבים מקשים מדי יום על ציבור המשקיעים. לכן נתונים ברורים והחלטיים בתחום הכלכלי המדיד יתקבלו בברכה. אולם, פעמים רבות הנתונים מטעים, מניעים את המשקיעים להגיב בחפזה ונמרצות, ואחר כך הם מתחרטים על כך. תופעה זו בעייתית למדי גם בתקופות רגילות, אך לנוכח מחול השדים הפוקד את שוקי ההון בשנים האחרונות - הסיכונים הכרוכים בה גדולים עתה הרבה יותר.

הבעיה מתעוררת כשהמדדים מאותתים על כיוונים מנוגדים. בעיה אחרת היא שמדדים, המחושבים על ידי מספר גופים ובוחנים תקופת זמן זהה, מתפרסמים בתאריכים שונים ומראים תוצאות אחרות לחלוטין. דוגמאות לכך יש בשפע. ברשימה זו בחרתי להתמקד בשתי דוגמאות חשובות מהימים האחרונים, העוסקות בשתי הכלכלות הגדולות בעולם, סין וארה"ב.

תחילה, ארה"ב. התחקות אחר התנהגות הצרכן האמריקני, היא אחת המשימות החשובות, המוטלות בזמן שיגרה. נתח ניכר מהכנסותיהם של משקיעים ואנשי עסקים תלוי בהעדפותיו, טעמיו ונכונותו של אותו צרכן להוציא. המשקיעים ואנשי העסקים ממתינים בדריכות רבה לכל שבב מידע העשוי לרמוז לאן פניו מועדות. לעיתים קרובות, עתידם של עסקים רבים תלוי בכך.

אחד המדדים המקדימים החביבים עליהם, הינו מדד הביטחון של משקי הבית. הצרכנים נשאלים, בין השאר, על תכניות ההצטיידות במוצרים בני קיימא, כלי רכב ודירות. תשובותיהם מראות את מידת האופטימיות, או הפסימיות, לגבי מצב הכלכלה והשינויים העתידיים בהכנסותיהם מכל המקורות. אם התוצאות חיוביות, החברות משתדלות להגדיל את פסי הייצור ולהיערך לגידול בביקושים ולהפך.

היערכות מעין זו מצריכה זמן רב ומחייבת לא פעם הוצאות ניכרות. מחיר הטעות עלול להיות כבד, לכן החברות מקוות מאד כי הממצאים העולים מהסקרים אכן מזהים נכונה את תכניותיהם והוצאותיהם העתידיות של משקי הבית.

מכון המחקר האמריקני, קונפרנס בורד, זעזע את שוק המניות העולמי, כשמסר ביום ג' בשבוע שעבר, כי מדד ביטחון הצרכנים התדרדר במהלך חודש אוקטובר. ירידה זו החזירה אותו לתחתיות שכרה בשנים 2008 ו-2009, בעיצומו של המשבר הכלכלי. נמצא כי הצרכנים בארצות הברית מודאגים מאוד ממצבם הכלכלי, הכללי והתעסוקתי. הם חוששים לגבי הכנסותיהם. לפי מדד זה, הפסימיות בקרב משקי הבית האמריקנים לגבי מצבם השוטף מחריפה בהתמדה זה שישה חודשים.

הכצעקתה? עברו שלושה ימים ואוניברסיטת מישיגן פרסמה את מדד הסנטימנט הצרכני שהיא מודדת. בדיקה זו העלתה כי הלך הרוח של משקי הבית השתפר בחודש אוקטובר. התברר שהעליות בשוקי המניות והירידה בתעריפי הדלקים גרמו הקלה בקרב הציבור וקיזזו את החששות ממצב התעסוקה והירידות במחיר הדירות. מנהלי המדד קבעו כי הפלח הגדול ביותר של כלכלת ארה"ב, הצרכנים, יסייעו למשק להתמיד בהתאוששותו. יצוין, כי המדד הפתיע את הכלכלנים, שחשבו כי ירד.

תוצאה זו הביאה לכך ששני גופים מוערכים וותיקים הציגו תוצאות הפוכות לגבי אחד המשתנים החשובים ביותר להתנהלות שוק המניות העולמי - מצבו והלך הרוח של הצרכן האמריקני.

וכעת, לסין

שוקי המניות באסיה רשמו ביום שלישי ירידות ניכרות, לאחר שארגון מנהלי הרכש והלוגיסטיקה בסין מסר שמדד מנהלי הרכש, המשקף את פעילות הייצור במדינה, ירד מ-51.2 בספטמבר ל-50.4 באוקטובר. תוצאה זו כרתה תחתית בת שלוש שנים כמעט. המדד, שנמצא עתה על סף התכווצות, היה נמוך משמעותית מכל ההערכות המוקדמות בסקר Bloomberg. ממוצע הערכות אלה עמד על 51.8. נזכיר, כי קריאה מעל / מתחת 50, מציינת התרחבות / הצטמצמות בהתאמה.

במסגרת המדד ירד סעיף ההזמנות החדשות בפעם השנייה בשלושת החודשים האחרונים. אותו מדד מקובל כמקדים לפעילות התעשייתית. זאת בצל המשבר באירופה, המעיב על משלוחי הייצוא מסין ליבשת.

סין היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. נתון מעין זה מעורר חששות כבדים בשוקי המניות, לבטח כשארה"ב מדשדשת ואירופה מתכווצת. דווקא בשל כך הפתיע לגלות כי מדד מנהלי רכש נוסף לסין, שחושב על ידי HSBC ו-markit ונמסר במקביל, מציג תמונה שונה בתכלית. המדד עלה מ-49.9 ל-51.1 בחודש אוקטובר והראה שיפור ניכר, תוך עלייה בסעיף התפוקה בקצב המהיר ביותר זה חמישה חודשים.

עוד הראה המדד כי חלה עלייה בסעיף ההזמנות החדשות החשוב, לראשונה זה שלושה חודשים. סעיף ההזמנות החדשות מחו"ל שב אף הוא לטפס, והחברות הגדילו את הצטיידותן בתשומות ייצור בקצב המהיר ביותר מאז מארס. כמו כן, על אף עלייה קלה במחיר התפוקה התעשייתית, קצב עליית המחירים במדינה הוקל.

מנהלי המדד ציינו, כי התוצאות תקלנה על שלטונות סין לתמרן בין עידוד הפעילות הכלכלית והכלת לחצי המחירים. להערכתם, המדיניות המוניטארית תורחב בחודשים הבאים

מה ניתן ללמוד מכך?

ראשית, בשני המקרים מדובר במדדים המחושבים באופנים שונים. בהמשך לכך הם מתבססים על מדגמים שונים, ולכן הגיוני שהתוצאות שתתקבלנה לא תהיינה זהות זו לזו.

שנית, מדידתם מורכבת, סובייקטיבית ותלויה במידה רבה בשאלות שנשאלו משקי הבית והחברות ובאופן הצגתן וניסוחן. לכן, אין פלא שההבדלים בתוצאות גדולים כל כך ולא לעיתים רחוקות.

שלישית, כשמתרחשים אירועים (כלכליים ואחרים) מהותיים, תכופים ולעיתים קרובות מפתיעים מאוד, כפי שקורה בשנים האחרונות, עיתוי הסקרים חשוב ביותר. לעיתים, הבדל במועד עריכת הסקרים יהפוך לחלוטין את התוצאות למרות שהתקופה לגביה נשאלות השאלות זהה לחלוטין.

רביעית, על המשקיעים להיות ערים תמיד למגבלות הכרוכות במידע העולה מהמדדים השונים ולא למהר להגיב. כפי שראינו, התמונה יכולה להשתנות מקצה לקצה ולהותיר אותנו מבולבלים לגמרי...

עוד תהיינה פעמים רבות ששוקי המניות יאלצו להתמודד עם נתונים כה סותרים. באווירה מתוחה כמו זו הנוכחית, במיוחד כשמדובר בכלכלות מפתח, הדבר יצריך זהירות רבה מהרגיל. מומלץ להתאפק ולהמתין לתימוכין נוספים בטרם נוקטים צעדים על סמך נתון בודד, חשוב, מפתיע ומאכזב או משמח ככל שיהיה. סבלנות היא שם המשחק.


החטיבה לנכסי לקוחות וייעוץ
בנק מזרחי טפחות