העיוות הטכני הקטן שמזיז את שוק החוב הקצר
לפעמים שינוי מינורי עושה הבדל גדול שגורם לנו להתפלא, איך לא חשבו על זה קודם? ברוח זו בדיוק, אני מציע למקבלי ההחלטות בבורסה בת"א להוסיף לכל אג"ח שתקופת הפדיון שלה מתקצרת לכדי 90 יום, ספרה נוספת ואפילו שתיים מימין לנקודה העשרונית. שינוי מינורי שיהפוך את שוק החוב הקצר בארץ למשוכלל, מדויק והוגן יותר, כמו בחלקים אחרים בעולם.
משוכלל יותר
לכל אג"ח שנסחרת בבורסה בת"א נקבע מראש מרווח מינימאלי בין מחירי קניה או מכירה עוקבים. באג"ח ובמק"מ מדובר ב 0.01 אגורות. במילים אחרות, משקיע יכול לתת הוראת קניה במחירים 99.99, 100, 100.01 וכן הלאה.
הנוסחה שלפיה מחשבים את התשואה לפדיון של אג"ח עובדת כך שאם רכשנו מק"מ 112 (לפדיון בינואר 2012) בשער 99.66 אגורות ומחירה עלה ל-99.67 אגורות (לפי מרווח השער המינימאלי האפשרי היום), התשואה האפקטיבית משתנה מ-2.9% ל-2.81% ולהפך, ירידה במחיר האיגרת ל-99.65 אגורות, משנה את התשואה לפדיון ל-2.98%.
בעין זה אולי נראה זניח אבל על הנייר מדובר ביותר משלושה אחוזים מסך התשואה ובמציאות הנוכחית, של ריביות כמעט אפסיות ומשקיעים שנלחמים על כל שבריר אחוז, מדובר בהפרש תשואה משמעותי.
המצב מחמיר (בשל אותה נוסחה) ככל שמח"מ האג"ח מתקצר. אם ניקח לדוגמא מק"מ שיפדה תוך 15 ימים מהיום נגלה שכל קפיצה כזו במרווח מהווה 0.25% (!) בתשואה לפדיון.
כוחה של התופעה הזו עולה אם ניקח בחשבון את העלייה המטאורית בקרנן של הקרנות הכספיות שהמק"מים הקצרים האלה הם הנכס העיקרי שמרכיב אותן. 25% מסך קרנות הנאמנות הנסחרות היום בשוק הן כספיות והמחזור היומי הממוצע במסחר במק"מ מתחילת השנה (כולל עסקאות מחוץ לבורסה שנזכיר אותן שוב בהמשך) עומד על כ-1.2 מיליארד שקל. ושוב, מה שנראה במבט ראשון זניח מיתרגם לסכומי כסף גדולים מאוד בשורה התחתונה.
מה שהופך את העיוות הזה בשווקים לאבסורדי אף יותר הוא הדיון התקשורתי הנרחב בניסיונות המהוססים של מנהלי הקרנות הכספיות להשית עליהן דמי ניהול של כ-0.15% (בממוצע) לשנה בזמן שכל משקיע מן השורה (ומן הסתם בקרן הכספית) יכול להרוויח את זה מלתפוס תנודה מינימאלית אקראית במרווח.
מדויק יותר
ריבית בנק ישראל עומדת היום על 3%. על פניו זו הייתה אמורה להיות גם התשואה לפדיון של המק"מ שיפדה בדצמבר הקרוב. במציאות שנוצרה בשל העיוות המדובר, מי שקונה היום את המק"מ בשער 99.88 יקבל תשואה לפדיון של 3.13% ומי שמוכר בשער של 99.89 יאלץ להסתפק בתשואה של 2.87%. הפער הזה שנוצר מפני שאין למוכר ולקונה הזדמנות להיפגש באמצע, מקטין את היקף העסקאות המבוצע היום וגורם לזה שהמסחר לא משקף את הריבית באופן מדויק.
הוגן יותר
בעסקאות מחוץ לבורסה, שבהם רשאים הצדדים לעסקה להסכים על מחיר שאינו מוגבל במספר הספרות מימין לנקודה ולהימנע מהתופעה שתיארתי. העסקאות האלה, מעצם טבען, אינן נגישות למשקיעים מן השורה.
כמו בחלקים אחרים בעולם
שוק אג"ח של האוצר האמריקאי (treasury bills) לטווחים קצרים מתנהל בצורה שונה לחלוטין משוק החוב הקצר בארץ. המסחר שם הוא ברובו מחוץ לבורסה (מה שמכונה OTC, עסקאות מעבר לדלפק) והסוחרים נוהגים לנקוב במחירים בעלי ארבע ספרות מימין לנקודה העשרונית (99.9755, למשל) כך ניתן בפועל ל"החליק" את התשואה לפדיון הנרכשת/נמכרת בעסקה עד לרמה של שינוי תשואה של 0.001%. וזה כבר באמת זניח.
מאת: רונן קפלוטו, מנהל השקעות במגדל קרנות נאמנות
*הכותב הוא בעל רישיון ניהול השקעות, המועסק בחברה לניהול קרנות נאמנות. יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא.
- 9.מנהל תיקים 24/11/2011 08:05הגב לתגובה זומה זה השטויות האלה? לחסוך50 שקל על מיליון (500 על 10 מיליון או 50,000 על מיליארד...). נכון. מי שמתעסק עם סכומים כאלה אסור לו, כמובן, לזלזל, אבל כשהוא הולך לאכול צהרים - נניח 100 ש" ח עלות - הוא כבר הפסיד הזדמנויות של - ושוב נניח - 1000 ש" ח...... בקיצור - גם מנהלי קופות לא יכולים לעשות עם זה הרבה, משום שהמחזורים כאן לא גדולים מספיק!
- 8.וסילי שפרונג 23/11/2011 22:20הגב לתגובה זורונן אתה אדם רציני עובד עם יעקב ושרון ואורן. תתעסק בדברים אמיתיים ומהותיים. לא בזוטות.
- 7.חזק מאד,לא שמתי לב שזה עד כדי כך משפיע (ל"ת)מוסדי 23/11/2011 19:49הגב לתגובה זו
- נטואיסט 23/11/2011 20:41הגב לתגובה זואם אתם מכניסים את נושא המיסוי אז קנייה לפני הפדיון מובילה להפסד
- 6.משקיע 23/11/2011 19:19הגב לתגובה זוהשווקים יורדים בעשרות אחוזים והוא מחפש שלוש ספרות אחרי הנקודה. לך וחפש מי ינענע אותך
- משקיע עאלק 24/11/2011 09:30הגב לתגובה זוהשווקים יורדים עשרות אחוזים אבל רוב הכסף של עם ישראל מושקע בדרך זו או אחרת באפיקים שקליים בתור מי שמתווכח עם הבנק על כל פיפס ריבית בימים נטולי ריבית אלה, אני ממש לא מעוניין לאבד שלושה אחוז תשואה בגלל איזה שטות של הבורסה
- 5.צדיק בסדום 23/11/2011 17:00הגב לתגובה זואני ממש שמח שמישהו סוף סוף מעלה את הנושא הזה, כבר חשבתי שרק אני שמתי לב לעיוות הזה. ולמי שחושב שזה לא רלוונטי לציבור הרחב שיחשוב במה מושקעות רוב הקרנות שהוא מחזיק והוא יבין כמה השפעה יש לשטות הזו על התשואה שלו (בכסף)
- 4.חומר מעניין למחשבה רונן איש רציני (ל"ת)זהר רוזן 23/11/2011 15:44הגב לתגובה זו
- 3.מעניין מאוד 23/11/2011 13:48הגב לתגובה זואם אפשר פעם הבאה רעיון איך לנצל פערים כאלה בחברות נסחרות...
- 2.דמי ניהול 23/11/2011 13:26הגב לתגובה זושהופכות מרווח של 0.15% ללא כדאי. בשביל לא להפסיד צריך לשלם עמלה של 0.075% וגם אז לא מרוויחים אגורה. אולי לא הבנתי נכון?
- 1.זה לא רלבנטי לציבור הרחב רק למנהלי המיליארדים (ל"ת)זניח לחלוטין 23/11/2011 13:21הגב לתגובה זו
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
