העיוות הטכני הקטן שמזיז את שוק החוב הקצר
לפעמים שינוי מינורי עושה הבדל גדול שגורם לנו להתפלא, איך לא חשבו על זה קודם? ברוח זו בדיוק, אני מציע למקבלי ההחלטות בבורסה בת"א להוסיף לכל אג"ח שתקופת הפדיון שלה מתקצרת לכדי 90 יום, ספרה נוספת ואפילו שתיים מימין לנקודה העשרונית. שינוי מינורי שיהפוך את שוק החוב הקצר בארץ למשוכלל, מדויק והוגן יותר, כמו בחלקים אחרים בעולם.
משוכלל יותר
לכל אג"ח שנסחרת בבורסה בת"א נקבע מראש מרווח מינימאלי בין מחירי קניה או מכירה עוקבים. באג"ח ובמק"מ מדובר ב 0.01 אגורות. במילים אחרות, משקיע יכול לתת הוראת קניה במחירים 99.99, 100, 100.01 וכן הלאה.
הנוסחה שלפיה מחשבים את התשואה לפדיון של אג"ח עובדת כך שאם רכשנו מק"מ 112 (לפדיון בינואר 2012) בשער 99.66 אגורות ומחירה עלה ל-99.67 אגורות (לפי מרווח השער המינימאלי האפשרי היום), התשואה האפקטיבית משתנה מ-2.9% ל-2.81% ולהפך, ירידה במחיר האיגרת ל-99.65 אגורות, משנה את התשואה לפדיון ל-2.98%.
בעין זה אולי נראה זניח אבל על הנייר מדובר ביותר משלושה אחוזים מסך התשואה ובמציאות הנוכחית, של ריביות כמעט אפסיות ומשקיעים שנלחמים על כל שבריר אחוז, מדובר בהפרש תשואה משמעותי.
המצב מחמיר (בשל אותה נוסחה) ככל שמח"מ האג"ח מתקצר. אם ניקח לדוגמא מק"מ שיפדה תוך 15 ימים מהיום נגלה שכל קפיצה כזו במרווח מהווה 0.25% (!) בתשואה לפדיון.
כוחה של התופעה הזו עולה אם ניקח בחשבון את העלייה המטאורית בקרנן של הקרנות הכספיות שהמק"מים הקצרים האלה הם הנכס העיקרי שמרכיב אותן. 25% מסך קרנות הנאמנות הנסחרות היום בשוק הן כספיות והמחזור היומי הממוצע במסחר במק"מ מתחילת השנה (כולל עסקאות מחוץ לבורסה שנזכיר אותן שוב בהמשך) עומד על כ-1.2 מיליארד שקל. ושוב, מה שנראה במבט ראשון זניח מיתרגם לסכומי כסף גדולים מאוד בשורה התחתונה.
מה שהופך את העיוות הזה בשווקים לאבסורדי אף יותר הוא הדיון התקשורתי הנרחב בניסיונות המהוססים של מנהלי הקרנות הכספיות להשית עליהן דמי ניהול של כ-0.15% (בממוצע) לשנה בזמן שכל משקיע מן השורה (ומן הסתם בקרן הכספית) יכול להרוויח את זה מלתפוס תנודה מינימאלית אקראית במרווח.
מדויק יותר
ריבית בנק ישראל עומדת היום על 3%. על פניו זו הייתה אמורה להיות גם התשואה לפדיון של המק"מ שיפדה בדצמבר הקרוב. במציאות שנוצרה בשל העיוות המדובר, מי שקונה היום את המק"מ בשער 99.88 יקבל תשואה לפדיון של 3.13% ומי שמוכר בשער של 99.89 יאלץ להסתפק בתשואה של 2.87%. הפער הזה שנוצר מפני שאין למוכר ולקונה הזדמנות להיפגש באמצע, מקטין את היקף העסקאות המבוצע היום וגורם לזה שהמסחר לא משקף את הריבית באופן מדויק.
הוגן יותר
בעסקאות מחוץ לבורסה, שבהם רשאים הצדדים לעסקה להסכים על מחיר שאינו מוגבל במספר הספרות מימין לנקודה ולהימנע מהתופעה שתיארתי. העסקאות האלה, מעצם טבען, אינן נגישות למשקיעים מן השורה.
כמו בחלקים אחרים בעולם
שוק אג"ח של האוצר האמריקאי (treasury bills) לטווחים קצרים מתנהל בצורה שונה לחלוטין משוק החוב הקצר בארץ. המסחר שם הוא ברובו מחוץ לבורסה (מה שמכונה OTC, עסקאות מעבר לדלפק) והסוחרים נוהגים לנקוב במחירים בעלי ארבע ספרות מימין לנקודה העשרונית (99.9755, למשל) כך ניתן בפועל ל"החליק" את התשואה לפדיון הנרכשת/נמכרת בעסקה עד לרמה של שינוי תשואה של 0.001%. וזה כבר באמת זניח.
מאת: רונן קפלוטו, מנהל השקעות במגדל קרנות נאמנות
*הכותב הוא בעל רישיון ניהול השקעות, המועסק בחברה לניהול קרנות נאמנות. יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא.
- 9.מנהל תיקים 24/11/2011 08:05הגב לתגובה זומה זה השטויות האלה? לחסוך50 שקל על מיליון (500 על 10 מיליון או 50,000 על מיליארד...). נכון. מי שמתעסק עם סכומים כאלה אסור לו, כמובן, לזלזל, אבל כשהוא הולך לאכול צהרים - נניח 100 ש" ח עלות - הוא כבר הפסיד הזדמנויות של - ושוב נניח - 1000 ש" ח...... בקיצור - גם מנהלי קופות לא יכולים לעשות עם זה הרבה, משום שהמחזורים כאן לא גדולים מספיק!
- 8.וסילי שפרונג 23/11/2011 22:20הגב לתגובה זורונן אתה אדם רציני עובד עם יעקב ושרון ואורן. תתעסק בדברים אמיתיים ומהותיים. לא בזוטות.
- 7.חזק מאד,לא שמתי לב שזה עד כדי כך משפיע (ל"ת)מוסדי 23/11/2011 19:49הגב לתגובה זו
- נטואיסט 23/11/2011 20:41הגב לתגובה זואם אתם מכניסים את נושא המיסוי אז קנייה לפני הפדיון מובילה להפסד
- 6.משקיע 23/11/2011 19:19הגב לתגובה זוהשווקים יורדים בעשרות אחוזים והוא מחפש שלוש ספרות אחרי הנקודה. לך וחפש מי ינענע אותך
- משקיע עאלק 24/11/2011 09:30הגב לתגובה זוהשווקים יורדים עשרות אחוזים אבל רוב הכסף של עם ישראל מושקע בדרך זו או אחרת באפיקים שקליים בתור מי שמתווכח עם הבנק על כל פיפס ריבית בימים נטולי ריבית אלה, אני ממש לא מעוניין לאבד שלושה אחוז תשואה בגלל איזה שטות של הבורסה
- 5.צדיק בסדום 23/11/2011 17:00הגב לתגובה זואני ממש שמח שמישהו סוף סוף מעלה את הנושא הזה, כבר חשבתי שרק אני שמתי לב לעיוות הזה. ולמי שחושב שזה לא רלוונטי לציבור הרחב שיחשוב במה מושקעות רוב הקרנות שהוא מחזיק והוא יבין כמה השפעה יש לשטות הזו על התשואה שלו (בכסף)
- 4.חומר מעניין למחשבה רונן איש רציני (ל"ת)זהר רוזן 23/11/2011 15:44הגב לתגובה זו
- 3.מעניין מאוד 23/11/2011 13:48הגב לתגובה זואם אפשר פעם הבאה רעיון איך לנצל פערים כאלה בחברות נסחרות...
- 2.דמי ניהול 23/11/2011 13:26הגב לתגובה זושהופכות מרווח של 0.15% ללא כדאי. בשביל לא להפסיד צריך לשלם עמלה של 0.075% וגם אז לא מרוויחים אגורה. אולי לא הבנתי נכון?
- 1.זה לא רלבנטי לציבור הרחב רק למנהלי המיליארדים (ל"ת)זניח לחלוטין 23/11/2011 13:21הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)