העיוות הטכני הקטן שמזיז את שוק החוב הקצר
לפעמים שינוי מינורי עושה הבדל גדול שגורם לנו להתפלא, איך לא חשבו על זה קודם? ברוח זו בדיוק, אני מציע למקבלי ההחלטות בבורסה בת"א להוסיף לכל אג"ח שתקופת הפדיון שלה מתקצרת לכדי 90 יום, ספרה נוספת ואפילו שתיים מימין לנקודה העשרונית. שינוי מינורי שיהפוך את שוק החוב הקצר בארץ למשוכלל, מדויק והוגן יותר, כמו בחלקים אחרים בעולם.
משוכלל יותר
לכל אג"ח שנסחרת בבורסה בת"א נקבע מראש מרווח מינימאלי בין מחירי קניה או מכירה עוקבים. באג"ח ובמק"מ מדובר ב 0.01 אגורות. במילים אחרות, משקיע יכול לתת הוראת קניה במחירים 99.99, 100, 100.01 וכן הלאה.
הנוסחה שלפיה מחשבים את התשואה לפדיון של אג"ח עובדת כך שאם רכשנו מק"מ 112 (לפדיון בינואר 2012) בשער 99.66 אגורות ומחירה עלה ל-99.67 אגורות (לפי מרווח השער המינימאלי האפשרי היום), התשואה האפקטיבית משתנה מ-2.9% ל-2.81% ולהפך, ירידה במחיר האיגרת ל-99.65 אגורות, משנה את התשואה לפדיון ל-2.98%.
בעין זה אולי נראה זניח אבל על הנייר מדובר ביותר משלושה אחוזים מסך התשואה ובמציאות הנוכחית, של ריביות כמעט אפסיות ומשקיעים שנלחמים על כל שבריר אחוז, מדובר בהפרש תשואה משמעותי.
המצב מחמיר (בשל אותה נוסחה) ככל שמח"מ האג"ח מתקצר. אם ניקח לדוגמא מק"מ שיפדה תוך 15 ימים מהיום נגלה שכל קפיצה כזו במרווח מהווה 0.25% (!) בתשואה לפדיון.
כוחה של התופעה הזו עולה אם ניקח בחשבון את העלייה המטאורית בקרנן של הקרנות הכספיות שהמק"מים הקצרים האלה הם הנכס העיקרי שמרכיב אותן. 25% מסך קרנות הנאמנות הנסחרות היום בשוק הן כספיות והמחזור היומי הממוצע במסחר במק"מ מתחילת השנה (כולל עסקאות מחוץ לבורסה שנזכיר אותן שוב בהמשך) עומד על כ-1.2 מיליארד שקל. ושוב, מה שנראה במבט ראשון זניח מיתרגם לסכומי כסף גדולים מאוד בשורה התחתונה.
מה שהופך את העיוות הזה בשווקים לאבסורדי אף יותר הוא הדיון התקשורתי הנרחב בניסיונות המהוססים של מנהלי הקרנות הכספיות להשית עליהן דמי ניהול של כ-0.15% (בממוצע) לשנה בזמן שכל משקיע מן השורה (ומן הסתם בקרן הכספית) יכול להרוויח את זה מלתפוס תנודה מינימאלית אקראית במרווח.
מדויק יותר
ריבית בנק ישראל עומדת היום על 3%. על פניו זו הייתה אמורה להיות גם התשואה לפדיון של המק"מ שיפדה בדצמבר הקרוב. במציאות שנוצרה בשל העיוות המדובר, מי שקונה היום את המק"מ בשער 99.88 יקבל תשואה לפדיון של 3.13% ומי שמוכר בשער של 99.89 יאלץ להסתפק בתשואה של 2.87%. הפער הזה שנוצר מפני שאין למוכר ולקונה הזדמנות להיפגש באמצע, מקטין את היקף העסקאות המבוצע היום וגורם לזה שהמסחר לא משקף את הריבית באופן מדויק.
הוגן יותר
בעסקאות מחוץ לבורסה, שבהם רשאים הצדדים לעסקה להסכים על מחיר שאינו מוגבל במספר הספרות מימין לנקודה ולהימנע מהתופעה שתיארתי. העסקאות האלה, מעצם טבען, אינן נגישות למשקיעים מן השורה.
כמו בחלקים אחרים בעולם
שוק אג"ח של האוצר האמריקאי (treasury bills) לטווחים קצרים מתנהל בצורה שונה לחלוטין משוק החוב הקצר בארץ. המסחר שם הוא ברובו מחוץ לבורסה (מה שמכונה OTC, עסקאות מעבר לדלפק) והסוחרים נוהגים לנקוב במחירים בעלי ארבע ספרות מימין לנקודה העשרונית (99.9755, למשל) כך ניתן בפועל ל"החליק" את התשואה לפדיון הנרכשת/נמכרת בעסקה עד לרמה של שינוי תשואה של 0.001%. וזה כבר באמת זניח.
מאת: רונן קפלוטו, מנהל השקעות במגדל קרנות נאמנות
*הכותב הוא בעל רישיון ניהול השקעות, המועסק בחברה לניהול קרנות נאמנות. יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא.
- 9.מנהל תיקים 24/11/2011 08:05הגב לתגובה זומה זה השטויות האלה? לחסוך50 שקל על מיליון (500 על 10 מיליון או 50,000 על מיליארד...). נכון. מי שמתעסק עם סכומים כאלה אסור לו, כמובן, לזלזל, אבל כשהוא הולך לאכול צהרים - נניח 100 ש" ח עלות - הוא כבר הפסיד הזדמנויות של - ושוב נניח - 1000 ש" ח...... בקיצור - גם מנהלי קופות לא יכולים לעשות עם זה הרבה, משום שהמחזורים כאן לא גדולים מספיק!
- 8.וסילי שפרונג 23/11/2011 22:20הגב לתגובה זורונן אתה אדם רציני עובד עם יעקב ושרון ואורן. תתעסק בדברים אמיתיים ומהותיים. לא בזוטות.
- 7.חזק מאד,לא שמתי לב שזה עד כדי כך משפיע (ל"ת)מוסדי 23/11/2011 19:49הגב לתגובה זו
- נטואיסט 23/11/2011 20:41הגב לתגובה זואם אתם מכניסים את נושא המיסוי אז קנייה לפני הפדיון מובילה להפסד
- 6.משקיע 23/11/2011 19:19הגב לתגובה זוהשווקים יורדים בעשרות אחוזים והוא מחפש שלוש ספרות אחרי הנקודה. לך וחפש מי ינענע אותך
- משקיע עאלק 24/11/2011 09:30הגב לתגובה זוהשווקים יורדים עשרות אחוזים אבל רוב הכסף של עם ישראל מושקע בדרך זו או אחרת באפיקים שקליים בתור מי שמתווכח עם הבנק על כל פיפס ריבית בימים נטולי ריבית אלה, אני ממש לא מעוניין לאבד שלושה אחוז תשואה בגלל איזה שטות של הבורסה
- 5.צדיק בסדום 23/11/2011 17:00הגב לתגובה זואני ממש שמח שמישהו סוף סוף מעלה את הנושא הזה, כבר חשבתי שרק אני שמתי לב לעיוות הזה. ולמי שחושב שזה לא רלוונטי לציבור הרחב שיחשוב במה מושקעות רוב הקרנות שהוא מחזיק והוא יבין כמה השפעה יש לשטות הזו על התשואה שלו (בכסף)
- 4.חומר מעניין למחשבה רונן איש רציני (ל"ת)זהר רוזן 23/11/2011 15:44הגב לתגובה זו
- 3.מעניין מאוד 23/11/2011 13:48הגב לתגובה זואם אפשר פעם הבאה רעיון איך לנצל פערים כאלה בחברות נסחרות...
- 2.דמי ניהול 23/11/2011 13:26הגב לתגובה זושהופכות מרווח של 0.15% ללא כדאי. בשביל לא להפסיד צריך לשלם עמלה של 0.075% וגם אז לא מרוויחים אגורה. אולי לא הבנתי נכון?
- 1.זה לא רלבנטי לציבור הרחב רק למנהלי המיליארדים (ל"ת)זניח לחלוטין 23/11/2011 13:21הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
