יעקובי כותב לכחלון: "כספי הפנסיה נפגעים הרבה יותר מהחיסכון בחשבון הסלולר"

שוק התקשורת הישראלי עבר שינויים דרמטיים בחודשים האחרונים. הרגולציה החלה לשחק תפקיד מרכזי, דבר שהוביל להורדת עלויות עבור הצרכנים ובתוך כך לקיטון משמעותי ברווחי החברות. בשוק ההון הדבר בא לידי ביטוי בירידה חדה מאוד במחירי מניות הסלולר. על רקע הדברים, סמנכ"ל המחקר בדש ברוקראז', ערן יעקובי, שלח לשר התקשורת משה כחלון מכתב בו הוא קורא לשר לשתף את שוק ההון (שהינו הגוף המממן) בתהליכים שעוברים על שוק התקשרות

כך כותב יעקובי:

"ראשית, כנראה כמו כולם, גם אני כצרכן כבד של חברות התקשורת המקומיות, צריך להוריד בפניך את הכובע. אבל את זה כבר עשו גדולים וחכמים ממני ולא זו הסיבה שאני כותב כאן. במכתב זה, אני מוריד את הכובע הצרכני מעל ראשי וחובש את הכובע של אנליסט/יועץ בשוק ההון ולחברות התקשורת עצמן. תפקידי הוא לייעץ למנהלי ההשקעות המנהלים את הפנסיה של כולנו (מה גם שהם כרגע מול חיצי הביקורת) באילו מניות בענף כדאי להשקיע ואילו מניות כדאי למכור, למי לתת הלוואות ולמי לא." "איני מלין כמובן על ההחלטות הצרכניות החשובות שקיבלת ואשר כבר מוזילות את חשבונות הטלפון שלנו, ואגב אתה חייב כאן תודה ענקית גם לאחת מחברות הסלולר וגם לחלק מאמצעי המדיה שרצו אחריך בעיניים עצומות. אני מלין על זה שבהיעדר משרד תקשורת אמיתי, יציב ומעודכן מאחוריך, כספי הפנסיה של כולנו נפגעים הרבה יותר מהחיסכון בחשבון התקשורת שלנו. למה?"

"לא הדאגה לבעלי ההון השולטים בחברות האלה ולא הדאגה לרווחים העתידיים של החברות הוותיקות היא התמריץ בפנייתי אליך. על הרווחים העתידיים אפשר להתווכח עד מחרתיים: האם ההחלטה שלך להכניס כמה שיותר מתחרים בזמן מאד קצר לענף עתיר השקעות, תועיל בעתיד לציבור הצרכנים מבחינת ערך המוצר/שירות שיקבלו בעתיד או לא. ההליכה נגד המגמה בעולם (אותה מבינים הרגולטורים בחו"ל היטב) שעיקרה התכווצות לקבוצות תקשורת מצומצמות נוכח ההשקעות הכבדות הצפויות בו ואי הבהירות לגבי החזר ההשקעה והמחסור בתדרים, עלולה לטפוח על פנינו בעתיד. אבל, כאמור, זו לא הדאגה."

"הדאגה נובעת מכך ששוק ההון מממן לאורך שנים חלק ניכר מההשקעות של הענף ברשתות ובטכנולוגיה ונכון גם דיבידנדים לבעלי המניות (אבל זה דיון אחר שלא קשור בהכרח למשרדך). פרט למימון ההשקעות הנדרשות לשם הקידמה שאתה מנסה להוביל, שוק ההון אמור וצריך לממן גם חלק מהשחקנים החדשים בענף ולהוציא לפועל הנפקות ראשונות לציבור של חברות המספקות שירותים ומוצרים משלימים לענף על מנת לקדם אותו. במצב הנוכחי בו ירית בכל כלי הנשק (חלקם גם אקדחי מים) לכל הכיוונים ללא שום חזון ברור ותכנית ארוכת שנים לפתרון הכשלים המבניים בענף הזה, גרמת לשוק ההון להתרחק ככל האפשר מהשקעות בחברות הענף ולפגוע בכספי הפנסיה שלנו. מדובר בענף התשתיות מספר אחד או שתיים של ישראל ולכן כדאי להתחיל לדאוג לעתידנו, אם הנדבך העיקרי המממן אותו הוא שוק ההון."

"התשובות המקובלות הן על ידי מנהלי השקעות והן על ידי חלק ניכר מהחברות הפועלות בענף זה וכפי שציינתי, לא מדובר רק במפעילות הסלולר, הן: "אין סיבה להשקיע בענף שעתידו הרחק מאחוריו" הרעיון הוא שמשקיעי שוק ההון מתרחקים מהענף עקב חוסר הוודאות המשווע שלקראתו הוא צועד. אם משרד התקשורת היה טורח לשתף בחזונו גם את כספי הפנסיה שלנו ולא רק במנטרה של האזרחים משלמים יותר מידי עבור שירותי התקשורת שלהם, היית מבין כי משקיע טיפוסי ומממן השקעות קלאסי חוששים מכך שלאחר שהצלחת (זה לא באמת אתה, כאמור) להוריד את הרווחיות באופן דרסטי בזמן כה קצר של הענף, מה יהיה מחר? הם חוששים מה תחליט מחר בבוקר לטובת הצרכן ונגד הכוחות הטבעיים של הענף. חלקם יגידו לך : "איך אפשר לנהל עסק ולהשקיע בו כאשר הנעלם הגדול הוא הרגולטור.|

כל חודשיים קמה וועדה חדשה ומופיעה חברת ייעוץ חדשה ומזה אי אפשר להסיק כלום על היישום של המסקנות והשלכותיהן על הענף".

"מה אני מציע? אני מציע שקיפות בדיוק כפי שדורשים מאיתנו בשוק ההון. תמשיך לקבל החלטות אמיצות בתחום הצרכני, תמשיך לנסות לשנות עיוותים מבניים בענף, אבל הכי חשוב קח דוגמא מרגולטורים בחו"ל. הרגולטורים המערביים מבינים את תרומתו של שוק ההון לענף ולכן טורחים לפרסם מצגות מידי רבעון, טורחים לקיים שיחות וועידה עם שוק ההון מידי תקופה, טורחים לפרסם חזון לעיצוב הענף לא מחר בבוקר, אלא לכמה שנים קדימה בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות."

"ברור שענף זה המושתת על טכנולוגיה הוא קשה לחיזוי, אבל כשמשקיע יבין מהם האתגרים העומדים מול שחקני הענף, יהיה לו יותר קל להחליט האם מחיר המניה של כל חברה מייצג את האתגרים האלה או לא, יהיה לו יותר קל להחליט אם להשתתף בהנפקות של חברות חדשות נוכח הנתיב אליו תובילו את הענף או לא. יהיה למשקיע הרבה יותר קשה לצאת באמירה של "הענף הזה גמור ולא ברור אם אי פעם יתאושש כי הרגולטור עוד לא סיים איתו".

אולי כאשר תאייש את המשרד באנשים לא פחות טובים מאלה שעזבו ובעיקר אולי אם תצליח באמת להפוך אותו לרשות תקשורת מקצועית ובלתי תלויה, יחזרו המשקיעים עם כלים הרבה יותר נכונים לבחון השקעות בענף. אגב, אם תצליח ליצור כזו רשות, לא מן הנמנע שגם תחסוך כסף רב למשלמי המיסים ע"י חסכון בהוצאות על וועדות וחברות ייעוץ בכל שני וחמישי. אתה את שלך כבר עשית, אתה מאד פופולארי ואפילו מוזכר כמועמד לראשות הממשלה תן גם לנו אופק יותר ברור, גם אם יותר מאתגר, כדי להחליט עם כלים מדוייקים יותר על עתיד ההשקעות שלנו בענף המרתק הזה."