עדי סקופ: "לבנקים חסר 20 מיליארד ש' כדי לעמוד ביעדי באזל 3; בעלי המניות יפגעו"

אנליסט הבנקים של IBI מנתח כיצד יעמדו הבנקים בגזירת העלאת יעד הלימות הליבה מצד בנק ישראל. "יאלצו להקפיא חלוקת דיבידנדים; נראה גידול פוטנציאלי בפרופיל הסיכון שהבנקים ייקחו על עצמם"
 | 
telegram
(2)

המפקח על הבנקים צפוי לפרסם הוראה חדשה בקשר ליעד הלימות הון ליבה לבנקים בישראל בקרוב. היעד החדש בהתאם להוראות באזל 3 יהווה יישור קו עם המקובל באירופה וצפוי להיות גבוה משמעותית מהלימות הון של 7.5% שנדרשת היום במערכת הבנקאית.

בנסיון להבין את השלכות הצעד ביצע עדי סקופ, הבנקים של IBI, ניתוח תרחישים כאשר הוא מתבסס על ההנחה כי יעד הלימות הון ליבה יעלה לאזור ה-10% ויתפרש על פני 5-7 שנים. להערכתו, ינסה לאזן את ה"מכה" דרך הורדת והרחבה מוניטרית.

בבית ההשקעות מעריכים כי להוראה צפויות להיות מספר השלכות על הפעילות הכלכלית במשק ועל תמחור מניות הבנקים בפרט:

1. בטווח הארוך הבנקים ייהנו מרמת יציבות ואיתנות גבוהה יותר, כך שסיכון המאקרו יציבותי במערכת הפיננסית יקטן. אמנם מחזיקי האג"ח של הבנקים ייהנו משיפור זה, אך את החשבון ישלמו בעלי המניות, שיאלצו להסתפק בתשואה להון נמוכה יותר מבעבר.

2. הגדלת הלימות הון מגדילה את כמות ההון העצמי של הבנקים ומפחיתה באופן פרופורציונאלי את רמת התשואה להון שהבנקים יכולים להשיג. "להערכתנו, לאחר שלקחנו בחשבון את השיפור ביציבות הבנקים כתוצאה מהגידול בהון, הגדלת יחס הלימות ליבה ב-3 נקודות תפחית את רמת התשואה להון ב-2% בממוצע. לכן, ברמת הלימות הון דו ספרתית, מכפילי ההון שהורגלנו בעבר רלבנטיים פחות לעתיד".

3. הסתברות גבוהה יותר למחסור אשראי. מספר גורמים רגולטורים חוברים יחד כיום ומגדילים את ההסתברות למחסור אשראי בשנה הקרובה:
א.הנחיה של בנק ישראל שנכנסה לתוקף בתחילת ינואר השנה מקטינה את רמת החשיפה ללווה בודד וקבוצת לווים. מגבלת קבוצת לווים ירדה מ-30% ל-25% ובנוסף התווספה דרישה שכל הלווים המהווים מעל 10% מהון הבנק, יחדיו לא יעלו על 120% מהון הבנק.
ב. הנחיה דומה נכנסה לתוקף מצד המפקח על הביטוח והחסכון ארוך טווח המגבילות את רמת החשיפה לחברה אחת.
ג. רשות ני"ע ומגבלת וועדת חודק על קופות הגמל.

פגיעה בכמות האשראי במשק

בהמשך לצעד, מעריך סקופ, כי הבנקים יצטרכו להגדיל את הונם העצמי במיליארדי שקלים על מנת לעמוד ביעד הלימות הון ליבה חדש. לדבריו הם יעשו זאת ע"י הקפאת חלוקת דיבידנדים ב-2012, וכנראה גם מעבר לכך; הנפקת הון מניות וזכויות והפחתת נכסי סיכון, דבר שיפגע בכמות האשראי במשק ויקשה על לווים רבים למחזר חובות. בהמשך לכך, סקופ מציין את הפגיעה בענף הנדל"ן הבאה לידי ביטוי כבר היום.

"זרז להתפתחות שוק הסינדיקציה בישראל"

סקופ טוען כי אם יחס הלימות הון ליבה יעלה ל-10% בסוף 2016, במונחים של היום חסרים לבנקים כ-20 מיליארד שקל בכדי לעמוד ביעד החדש, שהם שווה ערך ל 165 מיליארד שקל הלוואות. "בהנחה שהבנקים ישיגו להון של 5.9% בשנה, כל שנה עד סוף 2016 הם יעמדו ביעד החדש ללא צורך בגיוס הון אך גם ללא חלוקת דיבידנדים."

לסיכום, מסביר סקופ כי המצב הנוכחי בו בנקים מעוניינים להפחית נכסי סיכון יכול לשמש זרז להתפתחות שוק הסינדיקציה בישראל. "בעולם מקובל שהבנקים מבצעים תהליך חיתום קפדני של אשראי בנקאי עם ביטחונות והתניות פיננסיות נאותים. משקיעים מוסדיים מחפשים אפיקי השקעה נוספים ויכולים לקנות חבילות אשראי בנקאי. מדובר בפתרון הולם שישתלם לכל המעורבים בעניין וכן למשק. נראה שבימים אלו יש את כל הסיבות שהוא יתחיל לקרום עור וגידים."

תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    אם מנהלי הבנקים לא היו מושכים מיליארדים
    משה 21/02/2012 08:57
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לעצמם {משכורת}. ולא היו מושכים עוד מיליארדים דבידנדים ,לא היו מגיעים למצב הזה. עכשיו יכניסו יד וישדדו את האזרח{והנגיד יאשר להם}.
    סגור
  • 1.
    לפני הפקיעה הרבה ניתוחים פסימיים. למה?
    איציק 20/02/2012 13:52
    הגב לתגובה זו
    0 0
    פתאום היום נזכרים הכלכלנים של בתי ההשקעות בכל הצרות. מבנה ההון בבנקים, מצבה של יוון, הבעיות בפרטנר, פסק הזמן של עופרה וכולי. למה דווקא עכשו. כדי שנמכור? או שלא ניקנה? או שלא נפריע להם לשמור על מדד נמוך?
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות