יניב חברון: "קצת יותר ודאות רגולטורית וגיאופוליטית - והזרים יחזרו לת"א"

"העליות החדות שנרשמו במניות הבנקים הישראליות מאז ההודעה של בנק ישראל על מתווה הלימות ההון, נרשמו רק בגלל שנוצרה ודאות בשוק לגבי דרישות הרגולציה מהבנקים" , כך אומר היום בשיחה עם Bizportal יניב חברון, מנהל מחלקת מחקר ואסטרגיה בבית ההשקעות אקסלנס.

"הוודאות הרגולטורית הפחיתה את החשש ממחנק אשראי במשק וכעת ניתן לשערך את הבנקים כראוי, כאשר גם הסתברות לראות מהם דיבידנדים גדלה ואת זה השוק אוהב. מעבר לבהירות הרגולטורית לא ניתן לומר שהשתנה משהו דרמטי במערכת הבנקאית . בימים הקרובים נהיה יותר חכמים כשנראה את היקף המחיקות שירשמו הבנקים בעקבות ארועים שונים כגון הסדרי חוב בעיקר כאלו הנוגעות לקבוצות הלווים הגדולים במשק וכן את השפעת הקשיים שגברו בשוק הנדל"ן".

"מה שלמדנו מהתגובה בשוק הוא שחוסר הודאות הרגולטורית הוא שפגע בענף הבנקאות, כמו גם בענף הביטוח שגם בו נרשמה התאוששות מאז התבהרה התמונה הרגולטורית ביחס לעמלות הניהול בתחום הגמל. הרגולציה עצמה שברובה נועדה לתמוך בהגברת התחרות והשקיפות היא לא הבעיה, אלא חוסר הודאות שנמשך במשך זמן ארוך מדי בשוק הישראלי ביחס להחלטות של העומדים בראש הרשויות האחראיות על הרגולציה. כל עוד לא תהיה בישראל תוכנית רגולטורית מובנית ולאורך שנים - נראה את הפער שנפתח בין ישראל לעולם נשמר".

חברון טוען שירידת המחזורים בבורסה הישראלית מאד מדאיגה, אבל היא לא קיימת רק בישראל. גם במדד ה-S&P500 נרשמה ירידה של כ-35% במחזורים ולמרות זאת השוק שם הצליח לעלות יפה. הפגיעה במחזורים בבורסה הישראלית נבעה בראש ובראשונה מחוסר הודאות הרגולטורית והחשש מהקשחה ניכרת עוד יותר שלה שהותירה את המשקיעים על הגדר. אך יש פה עוד גורמים שפגעו במחזורים בשוק כגון יציאת המשקיעים הזרים והסטת הכספים על ידי הישראלים לחו"ל".

"במידה ותהיה יותר ודאות הן מבחינה רגולטורית והן מהבחינה הגיאופוליטית אני צופה שבטווח הזמן הבינוני נראה גם את המשקיעים הזרים חוזרים וגם את הישראלים מחזירים כספים הביתה", מעריך חברון.

"בפרספקטיבה גלובלית, הצמיחה בישראל אמנם התמתנה, אך בסה"כ המצב הכלכלי הוא טוב ולמרות זאת המשק מראה ביצועי חסר - בזאת אשמה בעיקר חוסר הוודאות הרגולטורית שנוצרה פה. אני חושב שזה מצויין שהאוצר אימץ את שיטת התקציב הדו שנתי אבל זה לא מספיק והייתי מעדיף לראות בישראל תכנון לטווח ארוך בדומה לתוכניות החומש הכלכליות הנהוגות בסין".

"תכנון ארוך טווח היה נותן נקודת תצפית טובה יותר על השפעת הרגולציה על הסקטורים השונים, מה שהיה יוצר כר עבודה נוח יותר גם לרגולטור וגם למשקיעים".

"אני לא בטוח שההשפעה של המחאה החברתית נגמרה ושהחברות יוכלו להעלות בקרוב את המחירים, אלא אנו צפויים לראות המשך של תהליכי התייעלות בחברות בישראל. בפועל, פגיעה מהותית בצרכן המקומי כלומר פגיעה בתוצר לנפש או עלייה ברמת האבטלה במשק - עוד לא ראינו. לעומת זאת בחברות בעיקר אלו המייצאות בהחלט כבר יש פגיעה וכך גם בחברות שפועלות בשוק הנדל"ן שהתמתן. בסופו של דבר הפגיעה צפויה להגיע גם לכיס של הצרכן הישראלי, יתכן שכבר בשנה הקרובה.